"לא ניתן שלא לומר בקול רם וברור, כי משרת ציבור, בטח ובטח משרת ציבור המכהן במשרה בכירה, מצווה להקפיד ולהיזהר בהליכותיו קלה כבחמורה, שלא רק בעת עשייתו בתפקידו הציבורי. עיני הציבור נשואות אליו ואל כלל התנהגותו ואופן קיום החוק על ידו, והכל, ובצדק, ללא הנחות ומחילות. לאמור, שלהבת בארזים, אף אם מדובר בשלהבת קטנה ואפילו גץ, עלולה להשתלהב ולהבעיר אחרים, הרואים בעיניהם ועושים כמותם".

כך אומר (יום ג', 29.9.20) נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן, בהתייחסו לעבירות הבנייה המיוחסות לעו"ד ליאת בן-ארי - המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית וראש צוות התביעה במשפטו של בנימין נתניהו. רוזן קבע שאינו מוסמך לדון בתלונה נגד בן-ארי, משום שמדובר במעשים שאינם קשורים בצורה כלשהי לתפקידה בפרקליטות, וציין, כי הנושא נתון בידי עיריית ראש העין. על התלונה "להיבחן כיאות בידי הגורמים המוסמכים לכך, ככל אזרח אחר, על-פי חוק וללא כל משוא פנים, ויש לאפשר לגורמים אלה לבצע את פעולתם כדין, בלא הפרעה או התערבות", הוא אומר.

את התלונה הגיש איש הימין עו"ד אביעד ויסולי, אשר טען, כי צמרת הפרקליטות מסייעת לבן-ארי להעלים את העבירות שביצעה. לדבריו, בן-ארי שותפה לעבירה של פיצול הבית שבנתה המשפחה בראש העין לשתי דירות נפרדות, וכן לכך שהיא ובעלה, אביב שווקי, אינם מתגוררים בבית וזאת בניגוד לתנאי המכרז בו זכו לרכישת המגרש. הוא ייחס לבן-ארי עבירות של הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ושיבוש חקירה.

בן-ארי אישרה בתגובתה לרוזן, כי אכן הבית פוצל לשתי יחידות על-ידי הוספת דלת כניסה, ללא תוספת בנייה כלשהי. הבנייה הסתיימה בינואר השנה, ורק בחודש שלאחר מכן פנה שווקי בבקשה לקבל היתר בדיעבד לפיצול. לדבריה, הפיצול בוצע ללא היתר מראש, משום שגורמי התכנון בראש העין הבטיחו שיינתן ממילא אישור מהיר - כפי שנעשה ב-95% מן הבקשות מסוג זה. "אכן ראוי היה שהשינויים המסוימים שנעשו בבית כמו גם הפיצול לשתי יחידות דיור, ייעשו רק לאחר קבלת היתרים כנדרש, ועל כך עו"ד בן-ארי מצרה. כך היה קורה, לדבריה, אילו הייתה מעורבת אישית בדברים מתחילת הדרך", מצטט אותה רוזן.

לדברי בן-ארי, הטיפול ברכישתו, הקמתו והשכרתו של הבית, ובכל היבט אחר הנוגע אליו,
נעשה כולו על-ידי שווקי. "לדבריה, מטבע הדברים, היא עצמה אומנם חתומה על נטילת משכנתה למימון רכישת הבית, והוא חלק מנכסיהם המשותפים, אולם העיסוק בנכס, לכל אורך הדרך היה של בן זוגה, ואין צורך להרחיב את הדיבור על כך שדבר אחד הוא שיתוף בנכסים בין בני זוג, ודבר אחר לחלוטין הוא ניהול אותם נכסים, אשר במקרים רבים הוא בשליטתו הבלעדית של אחד מבני הזוג בלבד, וכך הוא הדבר במקרה דנן", נאמר בתגובתה. היא גם מציינת, כי ב-24.9.20 אישרה הוועדה המקומית את הבקשה, בדיון השלישי שקיימה בה; להערכתה, אלמלא היה מדובר בה - הבקשה הייתה מאושרת כבר בדיון הראשון.

עוד טענה בן-ארי, כפי שמצטט רוזן, כי "התלונות הן חלק מהתארגנות ענפה וארוכת טווח, שמטרתה לרפות את ידיה בכל הקשור לתפקידה כפרקליטה, נוכח תפקידה כראש צוות התביעה בתיק הפלילי שהוגש נגד ראש הממשלה ונאשמים נוספים, ולהטיל מורא בלב הפרקליטים העושים במלאכה, למען יראו וייראו מלעסוק בתיקים מהסוג המדובר, שמא יהפכו קורבן להטרדות ולרדיפה". לדבריה, "קמפיין זה עלה מדרגה בשבועות ובימים האחרונים, וכולל פרסומים ו'תחקירים' מדי יום ביומו ביחס אליה ולבני משפחתה. קמפיין זה נועד להרתיע ולהסית את העוסקים במלאכת אכיפת החוק מלבצע את תפקידם נאמנה".

לדעת רוזן, המקרה מחייב התייחסות רוחבית מצידו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט: "חשוב כי היועץ המשפטי לממשלה, ראש וראשון לאנשי המשפט בשירות הציבורי, העומד בראש המערכת המשפטית של הרשות המבצעת, ונושא באחריות לשמירת שלטון החוק בכל רשויות השלטון, יאמר את דברו בחובה המוטלת על משרתי הציבור לשוות לנגד עיניהם כל העת, הציווי הבסיסי לשמור ולקיים החוק, ולטפח ההכרה כי המה משמשים במידה רבה אות ודוגמה לכלל האזרחים במדינה. דברים נכוחים אלה יפים, ביתר שאת, בימים אלה, בהם המערכת המשפטית מהווה מטרה לחץ לשונם של המבקשים, על פני הדברים, לערערה ולכרסם במעמדה.

"מעמדה ועוצמתה של מערכת המשפט הינם בבחינת אבן פינה במדינה מתוקנת המוסדת על שלטון חוק. על משרתי הציבור לנהוג ולילך בזהירות, פן ייראו כמי שנאה דורשים ולא נאה מקיימים, ובכך יסייעו, שלא מדעת, לדורשים לכרסם בכוחה של המערכת, הנתון לה על-פי חוק". רוזן ממליץ למנדלבליט לקבוע הנחיות מחייבות, אשר יעגנו "מושכלות ראשונים אלה להתנהגות משרתי הציבור, שלא רק ב-ד' אמות תפקידם הציבורי". הוא גם ממליץ "לחדד ולהטביע הדברים אצל משרתי הציבור, כיציקות ברזל, בכל דרך מתאימה נוספת".