מאז שקמו ישיבות ההסדר לא נרשמה בהיסטוריה אירוע מכונן כל כך כמו זה שהתרחש בעקבות מעשהו של שר הביטחון מר אהוד ברק.
אהוד הלא אהוד,כפי הנראה הבין שמיצובו במפלגת העבודה יותר נמוך מים המלח, ולאחר פרשיה מקוממת אחת (הסוויטה בסלון האוורי בפאריס שהייתה יכולה לפרנס מספר נכי צה"ל במשך שנה) ופרשיה מקוממת אחרת (העסקת עובד זר בלתי חוקי,וכדאי להפסיק עם ההיתממות האווילית של "לא ידעתי" כי זה די ברור שמר ברק הסתמך על חסינותו), הבין מר ברק שכל מה שנותר לו לעשות כדי לשדרג את מעמדו הפוליטי הוא "להכנס" במתנחלים, וכמה שיותר חזק.
יחד איתו, מסתבר, אהוד ברק מפיל את בנימין נתניהו שנגרר אחריו כמו צל חסר עמוד שדרה, ואת כל הממשלה ה"ימנית": זו שמקפיאה את הבניה ביו"ש,נותנת לגיטימציה לפעולות טרור של פלשתינים, מתכופפת לפני כל העולם, כדי לרצות את הפריץ התורן,וכן,רומסת את זכויות האדם הבסיסיות ביותר של האנשים המסורים ביותר שהיא יכולה למצוא.
בנושא זה אין מספיק מילים כדי להכביר ברם נראה כי הנאמנות הבלתי מעורערת של המגזר למדינת ישראל מביאה את ראשיה לחבוט במגזר זה שוב ושוב,ואין פוצה פה ומצפצף. הכיפות הסרוגות, שנואי העיתונאים, טובים עבורם רק כשהם קטנים, לא מרעישים ויושבים יפה ובשקט בגבעת שמואל ופתח תקוה,זהו. או כאשר הם באים לא עלינו בארונות מתים במלחמה שהתנהלות חסרת אחריות והתרפסות כלפי אויב שמעוניין לסלק אותנו מארץ ישראל, מכל ארץ ישראל כמו זו של בנימין נתניהו וקודמיו(אריאל שרון למשל)גרמה.
במקרה זה עלי להצדיק את שמעון פרס (אף כי הוא עצמו לא התכוון לפירוש דבריו כפי שאכתוב): מר פרס אמר כי אין לערב את הפוליטיקה בצבא, וזה נכון גם לכיוון השני. הצבא איננו קבלן הריסות ופינויים, אלא צבא הגנה לישראל. כפי שפקיד הוצאה לפועל לא מבצע מארבים בלילה על גדר המערכת. בפינוי אנשים מביתם יש לערב משטרה כפי שקורה בתל אביב.
נחזור למר ברק. בהתנהלותו משולחת הרסן כלפי ישיבת הסדר אחת הוא למעשה החל את גט הכריתות עם שאר ישיבות ההסדר והצבא: אם אריאל שרון לא פחד ממלחמת אחים וכמעט גרם לה במהלך ההינתקות ועירוב הצבא במהלך זה, אהוד ברק משלים את העבודה וגורם הלכה למעשה למלחמת אחים בין המגזר המוכה והנדרס שוב ושוב לבין האליטה השמאלנית השולטת.
היות ורוב העם בחר ימין ומה ששולט בשורה התחתונה זה שוב השמאל המתרפס המסקנה המתבקשת היא שאין לבחירות כאן שום אפקט,ואנשי הימין,הלחוצים תמידית לקיר מתבקשים תמיד בסופו של דבר לנקות את הבלאגן שהשאיר אחריו מנהיג שאמור להיות ימני אך בהוצאת הדברים אל הפועל מתנהג בצורה שגורמת ליוסי ביילין להצהיב מקנאה.
אהוד ברק שכח כי הרב מלמד לא חייב דין וחשבון לצה"ל מכיוון שהוא אזרח (גם אם הוא ראש ישיבה), והוא למעשה גורם עוול לאלפי תלמידי ישבת ההסדר שבסך-הכל, כל רצונם הוא לתרום למדינה את המכסימום ולא לפנות את אביהם מביתם שלהם.
את פירות הבאושים של ההחלטה השגויה, המקוממת והאווילית של מר ברק עם ישראל יאכל עוד זמן רב, והיא תהיה כתם שחור משחור על מפלגת העבודה וכל מי שנתן ידו למהלך הזה.
