ברוש של 56 מול 54 אישרה מליאת הכנסת את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו (תיקון - הזכות לשוויון) של ח"כ איתן גינזבורג, למורת רוחן של המפלגות החרדיות והליכוד. חברי הכנסת גדעון סער ומיכל שיר נעדרו מההצבעה. הצעה דומה של חבר הכנסת אנטאנס שחאדה וקבוצת חברי כנסת ושל חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח וקבוצת חברי כנסת לא עברה.

ההצעה שהגיש ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) מבקשת לעגן במסגרת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו את הזכות לשוויון ואת האיסור על הפליה. אישורה של הצעת החוק בניגוד לעמדת הקואליציה התאפשרה בשל היעדרות חברי הכנסת גדעון סער, שהגיש היום את מכתב ההתפטרות שלו מן הכנסת. בסביבתו של סער נמסר כי נכנס למליאה באיחור ולא הספיק להצביע. עוד נעדרו מן ההצבעה ח"כ שרן השכל, ח"כ מיכל שיר וח"כ חיים כץ המזוהים כולם עם מחנהו של סער בליכוד.

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי אף שעקרון השוויון מוכר כעקרון יסוד של הדמוקרטיה הישראלית הזוכה למעמד חוקתי ואף שהוא רכיב הכרחי בכל דמוקרטיה חוקתית שלאחר מלחמת העולם השנייה, הוא אינו אחת מהזכויות המנויות במפורש בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. "הזכות לשוויון נותרה עד היום אחת מזכויות היסוד שאינן כתובות עלי ספר, אף שהיא זכתה להכרה בחקיקה ובפסיקה, בין היתר בקביעתו של בית המשפט העליון שהזכות החוקתית לכבוד האדם כוללת, בנסיבות מסוימות, את האיסור על הפליה. אולם הכרה זו היא חלקית והזכות לשוויון והאיסור על הפליה זוכים להגנה חוקתית חלשה וחסרה", נכתב בהצעת החוק.

עוד נכתב כי בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה מאוד באי-הכרתה בזכות לשוויון ובאיסור על הפליה בחוקי היסוד שלה. הכרה חסרה זו מונעת את ההגנה המלאה על הזכות לשוויון והיא גם בעלת משמעות סמלית וזהותית. הכרה מפורשת בזכות לשוויון ובאיסור על הפליה תחזק את ההכרה בקרב מקבלי ההחלטות והציבור בדבר מעמדה של הזכות לשוויון בישראל. דבר זה חשוב במיוחד לאור העובדה שמעמדה החוקתי של הזכות לשוויון נחלש עוד יותר בעקבות חקיקת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, אשר הדגיש את הזיקה בין מדינת ישראל לבין קבוצת הרוב היהודי, באופן שנתפס כמעדיף קבוצה אחת של אזרחים על פני הקבוצה האחרת."

ח"כ איתן גינזבורג הציג את ההצעה ואמר שלאורך השנים העקרונות האלה מצויינים באופן מפורש במגילת העצמאות קיבלו ממד חוקי באמצעות חוקי היסוד של מדינת ישראל. "עם זאת, הזכות לשוויון שהיא זכות כל כך בסיסית בכל דמוקרטיה וגם בדמוקרטיה הזאת, כפי שרצו האבות המייסדים של המדינה, הזכות לשוויון שמצוינת באופן ברור לא עוגנה בספר החוקים של מדינת ישראל, אלא רק בפסיקות של בית המשפט. החוק הזה הוא לא נגד אף אחד, הוא בעד", טען.

השר זאב אלקין טען מנגד כי מדובר בהסתתרות מאחורי סיסמאות של השוויון האישי הפרטי. "לא על זה החוקים האלה מדברים. אנחנו מדברים על מדינת כל אזרחיה ומדינה דו-לאומית, החזון של הרשימה המשותפת, אבל לפחות אומרים את זה באופן גלוי. חבריי מכחול לבן ומיש עתיד מה קרה לכם? אתם הולכים כאן בעקבות בל"ד. המשמעות של החוקים שאתם ניסחתם הוא לאו מוחלט לכל הסממנים היהודים של מדינת ישראל. לשנות את ההמנון, את הסמלים, את חוק השבות, את כל הסמלים של היותנו מדינה יהודית, לשם החקיקה הזו מכוונת. אתם באים לקעקע את חוק הלאום ואת האופי של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית".

גם שר המשפטים, אבי ניסנקורן, ביקש להשיב על דברי השר אלקין ואמר כי חוק השוויון מדבר על שוויון לפרט ולא על זכויות לאומיות. "יש הצעת חוק של האוזר וסער, למה היא לא באה היום? אתם נגד שוויון במדינת ישראל. מדינת ישראל היא עדיין מדינה שרואים בה דמוקרטיה. העובדה שבכל הדמוקרטיות בעולם המערבי, עיקרון השוויון נמצא בחוק יסוד. מי שמצביע נגד, מצביע נגד שוויון ובעד גזענות", אמר.