|   15:07:40
דלג
  אלי אלון  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
פחד מרופא שיניים: אסטרטגיות להתמודדות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

מת "מר גאוגרפיה" משה ברור בן 101

עלילות חייו של משה ברור, חתן פרס ישראל וכותב ועורך האטלסים, יכולים למלא כרכים שלמים גם בגיל 100 הוא לא שקט על שמריו, והיה פעיל עד קרוב ליומו האחרון
28/12/2020  |   אלי אלון   |   חדשות   |   פרס ישראל   |   תגובות
משה ברור בכינוס באוניברסיטת בר-אילן [צילום: יוטיוב]

הלך לעולמו (יום ב', 28.12.20) שבע ימים ופעלים, הגיאוגרף, חתן פרס ישראל פרופ' משה בְּרָוֶר, מבכירי החוקרים בארץ בתחומי הגאוגרפיה, עורך ומחבר "אטלס ברור" המיתולוגי וממקימי מחלקות הגאוגרפיה באוניברסיטאות תל אביב ובר-אילן. בן 101 היה במותו.

לפני כשנה שוחחתי עמו לראיון לכתבה. הגם שחצה את גיל ה-100 היה איש צלול וחד בצורה מדהימה, זוכר כל פרט וכל תאריך בדיוק. גם בגיל 100 הוא לא שקט על שמריו, והיה פעיל עד קרוב ליומו האחרון. בעת שראיינתי אותו סיפר לי כי הוא עובד ממש בימים אלה על הוצאת מהדורה נוספת של האטלס שלו אותו הוא עורך ומוציא מאז 1950.

תולדות חייו

עלילות חייו של משה ברור (יש הכותבים שמו ברוור או בראוור) יכולים למלא כרכים שלמים. הוא נולד בווינה אוסטריה ב-2 בנובמבר 1919 לד"ר אברהם יעקב הכהן ברור, גיאוגרף והיסטוריון בעל שם, ולשרה לבית מאירסון בתו של הרב מאיר מאירסון אב בית דין של הקהילה היהודית בווינה. שני הוריו היו בוגרי אוניברסיטת וינה.

בשנת 1920, בהיותו תינוק בן 7 חודשים לערך, עלה משה עם הוריו לארץ ישראל. המשפחה השתקעה בירושלים והתגוררה בשכונת קריית משה בעיר. האב, ד"ר אברהם יעקב ברור שימש מורה לגאוגרפיה והיסטוריה בבית המדרש למורים "מזרחי" (כיום סמינר ליפשיץ) ובבית המדרש למורים בהנהלת דוד ילין. תקופה קצרה שימש האב כמרצה לידיעת הארץ באוניברסיטה העברית.

משה ברור למד בבית הספר תחכמוני בירושלים, אותו סיים בשנת 1933, ואחר כך למד בין השנים 1938-1934 בבית המדרש למורים "מזרחי" בירושלים. את אהבתו לנושאי הגאוגרפיה, ירש מאביו ד"ר אברהם יעקב ברור (1975-1884) שהיה, כאמור, היסטוריון וגיאוגרף ונחשב לאבי מחקר הגאוגרפיה המודרנית בארץ ישראל. משה סיפר לי כי אביו, כגיאוגרף החוקר את הגאוגרפיה של ארץ ישראל, הרבה לטייל ברחבי הארץ. אל הטיולים נלוו לא פעם ידידי המשפחה ובהם הסופר ש"י עגנון וחוקר ארץ ישראל, זאב וילנאי וכן תלמידיו של האב. מספר משה: "נולדתי לתוך הגאוגרפיה. הבית היה ספוג גאוגרפיה וידיעת הארץ וכבר בהיותי בן 3 לערך, לקח אותי אבי לטיולים שערך ברחבי הארץ כדי שאכיר את נופיה והגאוגרפיה שלה. בין השאר הם ביקרו בחברון, בים המלח ועוד.

בטיולים לימד והדריך האב יעקב את בנו משה לאהוב נושאי בוטניקה, גאולוגיה, אסטרונומיה ועוד. כשבגר יותר והוא נער, נשלח הבן-משה על-ידי אביו לסייע לו באיסוף חומרים ונתונים לשם מחקריו ואביו שיתף אותו במחקריו. ברור גדל בבית דתי, ומספר כי עד שנות ה-20 המוקדמות שלו הניח תפילין. בהמשך פסק מלהניח תפילין מדי יום, ואט אט התרחק מהדת "בשל שאלות וספקות שהתעוררו אצלו בתחום שמירת מצוות ובשל כמה דברים שלא היו מקובלים עלי במצוות הדת היהודית". הדבר היה למורת רוחו של אביו יעקב ברור שהיה בעל הסמכה לרבנות ויהודי דתי על גבול החרדי.

משה ברור תכנן ללמוד גאוגרפיה באוניברסיטת וינה כמו אביו ואף נרשם לאוניברסיטה זו, אולם בשל האנשלוס - סיפוחה של אוסטריה לרייך השלישי ב-12 במרס 1938, הדבר לא יצא לפועל. באותה שנה - 1938, נסע משה ברור ללונדון והחל ללמוד שם גאוגרפיה וביולוגיה באוניברסיטת לונדון (קינגס קולג'). כששב ארצה לחופשת הקיץ ב-1939 פרצה מלחמת העולם השנייה. מספר ברור: "נשארתי 'תקוע' בארץ מבלי יכולת לצאת להמשך לימודי באנגליה.

בתחילת שנות ה-40, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, החל ברור ללמוד לימודי העשרה גאולוגיה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובמקביל ללימודיו שם החל ב-1940 לעבוד ככתב ביומון "פלשתיין פוסט" וכן בעיתון היומי "הצופה" של תנועת "המזרחי". הוא היה חבר מערכת עיתון הצפה ובין השאר שימש מנהל סניף עיתון הצפה בירושלים. מספר לי משה: סניף הצפה שכן אז בבית "הפועל המזרחי" בירושלים לא רחוק מבית חולים "ביקור חולים". בחדר לא רחוק מחדרי באותו מבנה ישב ממנהיגי תנועת "המזרחי" ומייסד עיתון הצפה הרב מאיר ברלין (בר-אילן). ניהלתי עימו שיחות לעיתים יום-יומיות בענייני העיתון, על מאמרי המערכת וכיוצא בזה".

יוצא לאירופה לסקר את אזורי הקרבות בגרמניה

בינואר 1945 נשלח ברור ככתב צבאי בשיתוף לשכת העיתונות הממשלתית הבריטית לאירופה. ברור: "נסעתי ללונדון שהופצצה אז בפצצות מהאוויר על-ידי המטוסים הגרמנים ("הבליץ") ומלונדון נסעתי עם משלחת של קבוצת עיתונאים לאזורי הקרבות בגרמניה. הייתה זו תקופת שלהי מלחמת העולם השנייה, אז כבר האמריקנים והבריטים נכנסו לגרמניה וגם הרוסים היו שם. צפיתי ודיווחתי באירועים של סוף המלחמה.

סיפר ברוור: "אחד האירועים שמעוררים בי צמרמורת כל פעם מחדש היה הביקור במחנה ברגן בלזן. היה זה 4-5 ימים לאחר שנפתח, כאשר היו מונחות שם אלפי גוויות, מראה מצמרר קשה לתיאור. כוחות בנות הברית כרו בורות ענקיים ותושבים גרמנים בסביבה התבקשו לקבור את אלפי הגוויות". בהמשך אחרי תום המלחמה ב-1946 סיקר ודיווח עבור עיתון הצפה ועיתונים נוספים ממשפטי נירנברג.

בסוף 1945 חזר ללונדון להשלמת לימודיו בגאוגרפיה וגאולוגיה באוניברסיטת לונדון בקינגס קולג', לימודים אותם הפסיק עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה והשלים כעבור שנה ב-1947 תואר ראשון. ב-1948 בזמן ההפוגה הראשונה של מלחמת השחרור חזר ארצה במטוס של מתנדבים יהודים מאנגליה שהגיעו לארץ.

הוא גויס לצה"ל אך שוחרר כעבור חודשים ספורים, וחזר לעיתונו "הצפה". בתחילת ינואר 1949 סיקר את דיוני שיחות שביתת הנשק במלון השושנים באי רודוס, וכמו-כן יצא באותה שנה - 1949 לתימן וסיקר את עליית יהודי תימן במסגרת מבצע "מרבד הקסמים". בסתיו 1949 שב ללונדון להמשך לימודיו, ובקיץ 1950 השלים בלונדון תואר שני.

מצטרף לסגל האקדמי באוניברסיטת תל אביב

בסוף שנת 1952 לאחר שנישא, שב ארצה והשתקע בתל אביב. הוא התגורר ברחוב אנטוקולסקי בתל אביב לא רחוק מבניין הוועד הפועל של ההסתדרות וחזר לעבוד כעיתונאי בעיקר במערכת עיתון הצפה. הוא היה עורך לילה בעתון זה, עורך חדשות חוץ, ונמנה עם כותבי מאמרי המערכת של העיתון. כמו-כן כתב באותן שנים בעיתונים נוספים ובהם "הדור" וכן שימש כתב של עיתונים זרים. ב-1958 הוענק לו רשמית תואר דוקטור במדעים מטעם אוניברסיטת לונדון. עבודת המחקר שלו עסקה בנושא גבולות ארץ-ישראל בתקופת המנדט הבריטי ומדינת ישראל.

בשנות ה-50 וה-60, לצד עבודתו העיתונאית, עסק בהוראה. הוא היה מורה לגאוגרפיה בסמינר למורים בית ברל (כיום מכללה), ומרצה לגאוגרפיה באוניברסיטה העממית, תל אביב. ב-1964 החל ד"ר ברור ללמד שיעורים בגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב שזה לא מכבר נפתחה. ב-1965, לאחר שהתמנה למרצה ואיש סגל באוניברסיטת תל אביב, עזב את עבודתו ב"הצפה". אמר לי משה ברור בראיון שערכתי איתו: "בימים ההם העבודה באוניברסיטה הייתה מקיפה, לא היה סגל ואני באתי לאוניברסיטה בבוקר והיו ימים רבים שלא חזרתי עד לפני 9 בערב, כך שלא יכולתי למלא תפקיד גם בעיתון".

ממקימי מחלקות הגאוגרפיה באוניברסיטאות ת"א ובר-אילן

ב-1966 היה משה ברור ממקימי החוג לגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב ועמד בראשו שנים לא מעטות. שנתיים לאחר מכן ב-1968 היה ממקימי המחלקה לגאוגרפיה של אוניברסיטת בר-אילן, ועמד בראשה עד 1971. כפי שניתן להבין בתקופה בין השנים 1971-1968 לערך עמד למעשה פרופ' משה ברור בראש שתי מחלקות באוניברסיטאות שונות בו בעת במקביל - תופעה לא שגרתית ואפילו נדירה בעולם האקדמיה בישראל.

אחד מתלמידיו של פרופ' ברור מספר: "אומנם עברו מעל רבע מאה מלימודי באוניברסיטת תל אביב אך לא אשכח לעולם את שיעוריו של ברור. הם השאירו אצלי חותם. ברור "אנציקלופדיה מהלכת" עם בקיאות וידע חריגים שאינם מחזה שכיח במקומותינו, היה מורה מה שקרוי 'מורה לחיים'. תרומתו ללימוד וחקר הגאוגרפיה בארץ גדולה ביותר".

חוקר גאוגרפי בעל שם

בשנים 1977-1963 היה חבר ועדת הגאוגרפיה במשרד החינוך. בין השנים 1983-1980 שימש דיקן הפקולטה למדעי הרוח, באוניברסיטת תל אביב. ב-1989 ברור פרש לגמלאות.

במהלך השנים היה פרופ' משה ברור מרצה אורח באוניברסיטאות ברחבי העולם ובין השאר באוניברסיטאות" מישיגן, אן ארבור, ארה"ב, אוטווה-קנדה מאסיי-ניו-זילנד, קייפטאון-דרום אפריקה, מרילנד-ארה"ב ועוד. כתב מאות מאמרים מקצועיים בכתבי עת שונים, פרסם וערך עשרות מפות, וכתב וערך כ-20 ספרים ואטלסים. במשך שנים רבות שימש כחבר בוועדת השמות הממשלתיים. כמו-כן הוא הנחה את לימודי הגאוגרפיה בבית הספר לפיקוד ומטה של צה"ל. מרצו וכישוריו הופנו גם לפעילויות בתוך הקהילה הגאוגרפית, והוא שימש, בין השאר, נשיא האגודה הישראלית לגאוגרפיה.

בשנים 1987-1986, היה יועץ גאוגרפי למדינת ישראל בשאלת גבול ישראל-מצרים, בנושא הגבול עם מצרים לקראת הבוררות על עתיד טאבה, והכין את חומר הרקע הגאוגרפי לצורך זה. ב-1994 היה חבר ויועץ גאוגרפי במשלחת ישראל למשא-ומתן על הסכם השלום עם ממלכת ירדן, להתוויית גבול השלום בין שתי המדינות, וכן חבר הוועדה המכינה לקראת המשא-ומתן עם סוריה בשאלת הגולן והגבולות.

חתן פרס ישראל לחקר הגאוגרפיה

ב-2002 הוענק לפרופ' משה ברור פרס ישראל לחקר הגאוגרפיה. בנימוקי ועדת השופטים להענקת הפרס, נאמר בין השאר: "פרופ' משה ברור נמנה על דור המייסדים של הגאוגרפיה הישראלית, והוא מבכירי החוקרים בתחום. הוא חלוץ בתחומי פעולה רבים המשלבים עשייה אקדמית מהשורה הראשונה, הפצה של ידע גאוגרפי לציבור הרחב ויישום של ידע גאוגרפי בעשייה המדינית והאזרחית.

עבודתו המדעית מתמקדת בשלושה תחומים עיקריים: חקר הגבולות, כרטוגרפיה ויצירת מפות וחקר יישובים כפריים במזרח הים התיכון ובארץ ישראל, בהתמקדות מיוחדת על הכפר הערבי בתקופת השלטון הבריטי ובמדינת ישראל. בכל התחומים הללו מחקריו של פרופ' ברור הם חלוציים, ובכולם קנה לעצמו מעמד מרכזי בקהיליית הגאוגרפים בארץ ובעולם

יותר מכול מזוהה פרופ' ברור בקרב הציבור הרחב בישראל כמדען החשוב ביותר בתחום חיבורם של אטלסים גאוגרפיים שדורות של תלמידים מתחנכים על פיהם. את האטלס הראשון חיבר בשנת 1950 במהלך השנים פרסם וערך אטלסים רבים נוספים לרמות החינוך השונות, מבתי הספר היסודיים ועד לאוניברסיטה. האטלסים שהוא פרסם עוסקים בעולם כולו וכן באזורים גאוגרפיים מיוחדים כמו המזרח התיכון, דרום אמריקה, רוסיה והרפובליקות העצמאיות. האטלס על רוסיה ועל הרפובליקות העצמאיות יצא בשפה האנגלית, ואטלסים לבתי ספר יצאו גם בשפה הערבית.

בנימוקי ועדת השופטים להענקת הפרס למשה ברוור נאמר כי "כחלוץ בתחום עריכת האטלסים היה על פרופ' ברור לבנות מאגר של עשרות אלפי תעתיקים עבריים ולערוך עשרות מפות חדשות המותאמות לצורכי המשתמש הישראלי. נוסף לאטלסים פרסם פרופ' ברור שמונה עשרה מפות קיר שהן תרומה נוספת לתשתית הנדרשת להפצת ידע גאוגרפי בחברה הישראלית".

חייו המשפחתיים

משה ברור התגורר מזה כחמישים שנה ברמת גן לשם עבר מתל אביב. הותיר אחריו את רעייתו רנה לבית אריסון (אחותו של תד אריסון) וארבעה ילדים. שלוש בנות ובן. הבכורה גלי קרקובר מתכננת גינות, ד"ר אורית ברור-בן דוד ד"ר לאנתרופולוגיה ויועצת חברתית, ד"ר סוליב ברור, וטרינרית, ובן הזקונים, שי ברור, מידען במקצועו.

אחותו של משה ברור היא העיתונאית חולדה ליברנומה (89) שהייתה כתבת עיתון הארץ באיטליה במשך כ-50 שנה ומתגוררת מזה שנים רבות באיטליה. אחות נוספת של משה, יהודית ברור ז"ל עבדה בשירותים הסוציאליים בעליית הנוער ובגופים נוספים.

הלוויתו של פרופ' ברור תתקיים בחוג המשפחה בשל מגבלות הקורונה.

תאריך:  28/12/2020   |   עודכן:  29/12/2020
אלי אלון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מת "מר גאוגרפיה" משה ברור בן 101
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  פרס ישראל
חתן פרס ישראל למדעי היהדות ומייסד התלמוד המבואר, הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ), נפטר (יום ו', 7.8.20) בבית החולים שערי צדק, לאחר שסבל מדלקת ריאות קשה. בן 83 היה במותו.
07/08/2020  |  איציק וולף  |   חדשות
יושב-ראש ש"ס, השר אריה דרעי, תוקף (יום ד', 29.4.20) את החלטות ועדות הפרס להעניק את פרסי ישראל רק לאשכנזים. המתקפה באה בדיעבד, לאחר שהעיתונאי דוד חכם פרסם ציוץ שקבל על אפליית מזרחיים, כלשונו.
29/04/2020  |  עידן יוסף  |   חדשות
פרופ' אהרן ממן מכהן היום כסגן נשיא האקדמיה ללשון עברית. מצאנו לנכון לראיין אותו על הכבוד שנתן ללשון העברית, על הישגיו שזיכו אותו בפרס ישראל תשע"ט. אהרון ממן ניצב בשורת המנצחים כחתן פרס ישראל בחקר לשונות היהודים לשנת תשע"ט.
טקס השאת המשואות ביום העצמאות הוא טקס חשוב מאוד ולא רק ברמת הטקסיות בציבור הישראלי, זהו טקס ממלכתי, משמעותי, אשר מעת לעת חווה סערות מסוימות שלא היה בכוחן ועוצמתן לפגוע במהות הטקס ובוודאי לא להוציאו מהקונצנזוס הלאומי .
בג"ץ דחה (יום א', 26.4.20) עתירה נגד מתן פרס ישראל בספרות תורנית לרב יעקב אריאל, לשעבר הרב הראשי של רמת גן. העתירה הוגשה בידי האגודה למען הלהט"ב, בשל התבטאויות נגד הציבור החד-מיני אשר יוחסו לרב אריאל.
26/04/2020  |  איתמר לוין  |   חדשות
חדשות נוספות ברשת  
בניסיון להגיע לפתרון: נתניהו נועד עם היועמשי"ת בהרב - מיארה
26/03/2024  |  16:16  |  בחדרי חרדים   |   אברהם פריינד
בישראל נערכים להחלטה לא פשוטה של בית הדין בהאג
26/03/2024  |  16:16  |  בחדרי חרדים   |   שלו שינברג
הנשיא: "צריך להמשיך במלחמה, ולהביא את סינוואר חי או מת"
26/03/2024  |  16:16  |  בחדרי חרדים   |   יענקי פרבר
אורי מילשטיין
מירב ארד
מירב ארד
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף קנדלקר
יוסף קנדלקר
מאז ועד היום איש לא מעז לקרוא לבן שלו המן, למרות ששמעתי על מישהו שקראו לו כך, אבל זה בגדר שמועה
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il