גם בגטו וילנה היו שחששו מפני חיסונים

צירוף מקרים? בעיצומו של מבצע החיסון נגד הקורונה, מצא (28.12.20) היסטוריון השואה רמי נוידרפר - הכותב דוקטורט על חיי הפנים בגטו קובנה - טיוטה של קריאה ליהודי וילנה להתחסן מפני טיפוס הבטן. מחלה זו הייתה קטלנית במיוחד בתנאי החיים הקשים בגטאות ובמחנות, ומבצע החיסונים בווילנה התקיים במארס 1943. לדעת נוידרפר, המסמך הוא טיוטה - בעקבות דיון בין היודנראט לבין קבוצה של רופאים - לקראת פרסום כרוז ברחובות הגטו. מעניין לראות, שגם אז היה צריך להתמודד עם חששות דומים לאלו המוכרים לנו כיום.

במסמך נאמר: "שימו לב! אזרחים! המחלקה הסניטרית-אפידמיולוגית מבצעת חיסונים חינם נגד טיפוס הבטן. החיסונים מגנים נגד המחלה והם חסרי סיכון לחלוטין.

"עם התקרב האביב גדלה הסכנה של מחלות בטן ומעיים מדבקות. להישמר מהן - זוהי חובתו של כל אדם. הרבה יותר קל להישמר ממחלה זה מאשר להתרפא. על כולכם למלא את החובה הזאת! כל בן אדם חייב להגן על עצמו מפני המחלה. מלאו כולכם את החובה הזו! התגוננו מפני הסכנה לבריאות ולחיים שלכם ושל בני משפחותיכם! לכו לנקודת החיסון! נקודת החיסון נמצאת ברחוב רודניצקי מספר 7 אפשר להגיע אליה מ-10 עד 1 [בצהריים] ומ-4 עד 7 בערב".

בווילנה, "ירושלים דליטא", התגוררו 57,000 יהודים בעת הכיבוש הגרמני ביוני 1941. ביולי-ספטמבר נרצחו 19,000 מהם באתר ההריגה הסמוך פונר, ובאוקטובר נרצחו שם 10,000-9,000 נוספים. לבסוף נותרו בעיר 12,000 יהודים שקיבלו רשיונות עבודה ועוד 8,000 שהסתתרו. עד אביב 1943 עבדו היהודים בגטו ומחוצה לו, ובמקביל ניהלו חיי תרבות, דת וסעד מפותחים. הגטו חוסל באוגוסט-ספטמבר 1943, כאשר רוב תושביו גורשו לאסטוניה; 3,000-2,000 בלבד מיהודי וילנה שרדו.