|   15:07:40
דלג
  רפי לאופרט  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
לא רק קריאה בקלפים - 5 שימושים בקלפים
קבוצת ירדן
איך רוכשים ביטוח נסיעות לחול הכי זול ?

אדלסון נגד הקרנפים...

הצירוף של שינויים מבניים והתנהלותיים בעיתונות הישראלית של הדור האחרון הוא אחד הנושאים החשובים להבנת ההתגייסות של ברוני התקשורת המקומית למאבק נגד אדלסון ושל הצטרפות ערב-רב של חברי כנסת למהלך זה
19/12/2009  |   רפי לאופרט   |   מאמרים   |   מלחמת העיתונים   |   תגובות
ההפרטות וריכוז השליטה באמצעי התקשורת הכתובים בידי קבוצה קטנה של בעלי אינטרסים גדולים - וחלקן בשינויים אידיאולוגיים קונספטואליים, כגון השתקפות הפוסט-מודרניזם בקונספציה העיתונאית הקלאסית; הדקונסטרוקציה של הידיעות העיתונאיות הפכה מזרם שולי בעיתונאות הגלובלית והמקומית לזרם מרכזי, כמעט לחזות הכל

המאבק המתפתח בכנסת סביב שאלת הבעלות על עיתונים בישראל הוא מאבק נחוץ וצודק. הסיבות המעלות את הנושא לדיון ציבורי דווקא בימים אלה הן במקרה הטוב מפוקפקות. כאשר באים לבחון סוגייה זו ברצינות ובמנותק מפוליטיקה זולה, מתבקשת התייחסות בדוקה ואמינה לשאלות הבאות:

  • א) מי הם הגורמים המבקש לפעול לשינוי המציאות העיתונאית בישראל, מיהם המתנגדים לכך ומהם מניעיו של כל צד?

    ב) האם המהלך המוצע יטיב עם האינטרסים של הציבור הישראלי, או שהוא נועד לשרת אינטרסים סקטוריאליים ו/או אישיים צרים?

    ג) האם העיתונות הישראלית היוותה עד כה חלק אינטגרלי מהתקשורת המקומית ופעלה במסגרת אותם חוקי משחק, או שיש והיו לה, מסיבות טובות, "חוקי משחק" משל עצמה?

    ד) מדוע עולה הנושא לדיון דווקא בשעה זו, וכיצד משפיע העיתוי על כלל מערכת השיקולים הציבוריים בנושא זה?

    ה) האם "הלוקל-פטריוטיזם" שמגלים חברי כנסת בסוגייה זו הוא אמיתי או מדומה, חיובי ורצוי או "מס שפתיים" מיותר, בר-אכיפה או סיזיפי, פוליטי גרידא או ענייני? יש כמובן מקום לשאלות נוספות אבל די בתשובות לחלק משאלות אלה בכדי להבין עד כמה מדובר בדאגה אמיתית לאינטרס הישראלי, או שגם על נושא זה השתלטה תרבות "הכל דיבורים", וכל המהלך אינו אלא מאבק של קבוצות אינטרסים כלכליים ופוליטיים, במסווה של אינטרס הציבור.

התקשורת - מכשיר ציבורי?

מעמדה המיוחד של העיתונות בא לה מתוך הנחה, שהולכת ומתפוררת במהירות, שהיא בראש וראשונה מכשיר ציבורי ליצירת שקיפות אינפורמטיבית על דרכי ההתנהלות של רשויות השלטון והמוסדות הציבוריים במדינה, וככזו היא מכשיר דמוקרטי רב-חשיבות. כמכשיר דמוקרטי ניתנו לעיתונות זכויות סטטוטוריות מיוחדות, חסינות רבה שחלק חשוב ממנה מעוגן בחוק ובנורמות מקובלות ועוד. מעמד מיוחד מיתרגם ליוקרה, ויוקרה מיתרגמת לעוצמה.

תפקוד העיתונות עד לפרוש הרבע האחרון של המאה ה-20, ענה במידה רבה על הדימוי התאורטי של המקצוע. כמעט לכל זרם מרכזי בציבור היה עיתון שייצג את עמדותיו והשקפותיו. הנורמות העיתונאיות, שהלכו בעקבות ארה"ב ואירופה, גרסו שיש להפריד דיווחים מפרשניות ושמרכז הכובד של הפעילות העיתונאית הוא דיווח ולא תעמולה. כל אלה אינם עימנו עוד, ומזה זמן רב התקשורת הישראלית, והעיתונות הכתובה בתוכה, אינה ממלאת כהלכה את תפקידה הדמוקרטי.

ניתן למנות לכך סיבות רבות, חלקן קשורות בשינויים טכנולוגיים כטלוויזיה ואינטרנט, חלקן בהתפתחויות כלכליות - ההפרטות וריכוז השליטה באמצעי התקשורת הכתובים בידי קבוצה קטנה של בעלי אינטרסים גדולים - וחלקן בשינויים אידיאולוגיים קונספטואליים, כגון השתקפות הפוסט-מודרניזם בקונספציה העיתונאית הקלאסית; הדקונסטרוקציה של הידיעות העיתונאיות הפכה מזרם שולי בעיתונאות הגלובלית והמקומית לזרם מרכזי, כמעט לחזות הכל.

הצירוף של שינויים מבניים והתנהלותיים בעיתונות הישראלית של הדור האחרון הוא אחד הנושאים החשובים להבנת ההתגייסות של ברוני התקשורת המקומית למאבק נגד אדלסון ושל הצטרפות ערב-רב של חברי כנסת למהלך זה. בעוד אצל ברוני התקשורת פועלים בעיקר שיקולים כלכליים ושיקולי עוצמה חברתית, אצל חברי הכנסת פועלים גם שיקולים פוליטיים מובהקים של מאבקי כוחות בין הגושים הפוליטיים בכנסת.

אדלסון, הידוע כמקורבו של ביבי, אינו פטור גם מצילו הפוליטי של ביבי, ומכאן שהכשלת אדלסון היא גם הכשלת ביבי, אם לא בפועל אזי במשתמע. לכן גם קל להבין מדוע בראש היוזמים מתייצב ראש סיעת קדימה בכנסת. צביעת המאבק ב"צבעי הלאום", לאמור דאגה פתאומית חמורה לאינטרס הלאומי של "טוהר התקשורת", לדידי אינו יותר ממס שפתיים, הבא לחפות על הסיבות האמיתיות למאבק.

כניסת אדלסון - חיובית עבור הציבור

מנקודת ראותו של הציבור, אין ספק שכניסת גורם נוסף לשוק העיתונות המקומית שהידלדל מאוד בעשורים האחרונים היא התפתחות חיובית. יותר תחרות, יותר גיוון במידע, ביטוי עמדות שאינן עולות בקנה אחד עם ממסדי התקשורת השליטים כיום ואפשרות לאזן הן רוח הנכאים העולה מהם והן את מסעות "שטיפת המוח" האידיאולוגית-פוליטית-אישית שלהם - כולם לצנינים בעיני השליטים העכשיוויים של העיתונות המקומית. הגורמים הפוליטיים שנהנו מרוח גבית של העיתונות השלטת כיום, בוודאי אינם מעוניינים לוותר על יתרון זה.

טיעון מופרך נוסף, שמעלים המתנגדים לאדלסון, הוא הצורך לשמור על העיתונות המקומית מ"השפעות זרות". טיעון זה לא רק מופרך, הוא גם צבוע. טיעון זה מובא ללא מצמוץ קל בשעה שארגונים רבים בישראל נתמכים על-ידי כספים זרים (ממשלות זרות, ארגונים זרים, קרנות "תרבות" זרות שבחלקן הן אנטי-ישראליות מוצהרות, תורמים זרים בודדים ועוד), בהיקפים משמעותיים מאוד.

בחסות תמיכה זו מבצעים מהלכים אנטי-ישראלים, מהלכים העומדים בסתירה לחוק ולמדיניות של הממשלה הנבחרת. מהלכים אלה כוללים פרסומים שונים, ארגון ימי עיון וכינוסים, הפגנות, מחקרים וסקרים, מודעות ופעילות חברתית שעיקרה ניסיונות ל"שטיפת-מוח" אנטי-ציונית. אבל לא רק גורמי חוץ עושים זאת, גורמים בעיתונות הישראלית, המבקשים לשמור על בלעדיות יכולתם להשפיע על דעת הקהל בישראל, שותפים בכירים למהלכים אלה. הצורך למנוע השפעות זרות, שאינן מסכנות את ההגמוניה שלהם, לא הטרידה אותם בעבר הרחוק והקרוב, אולם אדלסון הוא "איום ישיר" ועל איום כזה אסור לעבור לסדר היום. קל להבין שקואליציית הנגד אינה חרדה באמת לעיקרון. היא חרדה אך ורק לעורה, והעיקרון הוא הקרדום בו בחרה להשתמש בניהול מלחמתה הפעם?

מאז 1997, שבה הגישה את מסקנותיה ועדת צדוק, השתנו דברים רבים בישראל, וספק אם המסקנות כפשוטן ישימות גם כיום. פתיחת המשך הישראלי לגלובליזציה העולמית, פותחת אפשריות עקיפה רבות לכל איסור שלא ינוסח בצורה דרקונית. וניסוח כזה יהיה תמיד חרב פיפיות גם כלפי ברוני העיתונות המקומיים ועל בלתי מקובל עליהם.

המפתח אינו בשאלה מי הוא המממן ומהיכן הוא מביא את כספו, כל עוד הרווח אותו בישר במדינתו. חשוב הרבה יותר לקבוע נורמות של שימוש בכספים אלה בישראל; נורמה של בקרה אפקטיבית וענישה חמורה על חריגה מנורמות מותרות - הכל ברור וגלוי ועל השולחן. אין שום צורך להפריע למשקיע זר להשקיע בישראל - יהודי ולא

יהודי - כל עוד אינו מזוהה כמשקיע עוין. אם אין מפריעים לו להשקיע בקרקעות המדינה, בתשתיות פיסיות, בתעשיה עתירת ידע ועוד, אין סיבה להפריע לו להשקיע גם בעיתונות בפרט ובתקשורת בכלל. השימוש חייב להיות מוגבל על-ידי פיקוח ציבורי, משפטי וממשלתי. בדרך זו יבוקרו באותם כלים ולפי אותן אמות-מידה גם ברוני העיתונות המקומיים וגם זרים, מבלי שהמדינה והציבור יצאו ניזוקים ממגבלות מיותרות. ככל שהעיתונות תחזור למעמדה ולתפקודה ההיסטורי של עיתונות נורמטיבית טובה, כך תעשה הביקורת הקשיחה ליותר ויותר יתרה.

תאריך:  19/12/2009   |   עודכן:  20/12/2009
רפי לאופרט
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
אדלסון נגד הקרנפים...
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
יהלומית
20/12/09 13:06
2
רפי גולן
21/12/09 14:33
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ערב ההתכנסות במרכז שפירא של ראשי ההסדר, כדאי להביט על אופן ניהול המשבר. שר הביטחון אהוד ברק, בכוחניות ובשחצנות כהרגלו, קובע עובדות בשטח תוך התעלמות מההשלכות של מעשיו הדורסניים. מנגד, ראש ישיבת-הסדר, הרב אליעזר מלמד, עיקש לא-פחות, שאצלו יקוב הדין את ההר מול עריצותו של ברק הפך לעיקרון.
19/12/2009  |  עידן יוסף  |   מאמרים
עכשיו הירוקים יכולים להירגע: הנשיא שמעון פרס נסע לסיכום הוועידה בקופנהגן. כמי שמומחה בנאומים ריקים מתוכן הוא ימצא את עצמו שם בחברה הולמת, לצד האבירים הירוקים מישראל - חברי הכנסת אופיר פינס, ניצן הורביץ ודב חנין שהתגייסו להצלת העולם.
19/12/2009  |  בועז ארד  |   מאמרים
כשהכומר סרגיי נילוס מהכנסייה האורתודוקסית הרוסית, כתב את הזיוף המפורסם ביותר "הפרוטוקולים של זקני ציון" (שהופיע ב-1905) הוא לא ציפה להצלחה הגדולה לה זכו "פרוטוקולים" אלה. הספר נפוץ בעולם כולו, ועדיין הוא מוצא לאור בארצות אנטישמיות ואנטי-ישראליות (כמו ארצות ערב). הוא גם לא חשב אף לא לרגע שהוא נביא, אך הנה נבואתו מנסה לרקום עור וגידים דווקא במדינת היהודים.
19/12/2009  |  פרד כהן-קידר  |   מאמרים
רשעות, נבזות, אטימות, מוסר לקוי, חוסר מקצועיות - אלה רק מקצת התכונות השליליות שצריך הפעם ליחס לעיתונאי מרדכי גילת, מחמת כתבתו הבעייתית בעיתון ישראל היום (יום שישי, 16.12.09). כתבתו נועדה במקור לעסוק ביושב-ראש הכנסת לשעבר, ח"כ דליה איציק, אך בפועל הוציאה דיבה חמורה נגד היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד נורית אלשטיין, ופגעה בה באופן מזעזע ושלא לצורך.
19/12/2009  |  יואב יצחק  |   מאמרים
כאנתרופולוגית אני יכולה להעיד על הנזק האדיר הטמון בהשתה של מדדים כמותניים, הלקוחים מעולם המושגים של כלכלה ניאו ליברלית, למצוינות ולחדשנות אינטלקטואלית. לפני אוניברסיטה אלטרנטיבית, אני קוראת לכולנו להתגייס לשנות את הקריטריונים באוניברסיטאות הקיימות, ולא לתת לשיח התועלת הכלכלית להרוס כל חלקה טובה.
19/12/2009  |  ד"ר עמליה סער  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
אני לא מאמין למילה אחת היוצאת מפיו של קיש    יריב לוין לעולם לא יסלח לנו שבלמנו את המהפכה הדיקטטורית שניסה לטעת בבתי המשפט    הכסף הקטרי
יוסף אליעז
יוסף אליעז
בינתיים הצבא ברצועה דולדל, מרבית היחידות פונו, הפקודה לטהר את רפיח אינה ניתנת וגם פינוי האזרחים מרפיח צפונה מעוכב
איתמר לוין
איתמר לוין
מלחמה צריכה יעד מדיני ברור    נתניהו שוב פוזל לרפובליקנים ומפלרטט עם עבריין בלתי שפוי    המשותף לשומר וגולדפוס    מה באמת חשוב לסמוטריץ'    חוק הרבנים ואבי דיכטר    האם מישהו עוקב אחרי ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il