|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הבג"צ טבל במי המקווה "הכשר", אך עשה זאת עם שרץ בדמות ישוע הנוצרי בידו ועל כך יש לגנותו בנחרצות ● בג"צ מנתץ היהדות
|
|
מוגבלות אינטלקטואלית בבית הדין הגבוה לצדק
|
|
|
|
|
|
|
פסיקת בג"צ לחייב את רב העיר אשדוד להעניק תעודת הכשר לבית עסק של יהודים-משיחיים אינה חוקית, לפחות בהתאם לשכל הישר. דומה שעל פניו רמסו שופטי הבג"צ גם את חוקי מדינת ישראל בעשותם כן.
מעמד הרבנות לפי חוקי מדינת ישראל הינו כזה המסמיכה להיות הסמכות הבלעדית המעניקה תעודות הכשר לבתי עסק בהתאם למדדים הנטועים בהלכה היהודית. יהודים-משיחיים אינם יהודים "כשרים" ואינם עונים על מדדי ההלכה היהודית ומכאן שבסמכותה הבלעדית של הרבנות הראשית לקבוע מי יקבל תעודת הכשר ומי לאו, והיהודים המשיחיים אינם נמנים עליהם.
והנה באים שופטי הבג"צ וטוענים כי בשם זכויות אזרחיות כלשהן ושוויון ההזדמנויות והתעסוקה, המוענקות לכל אזרח במשטר הדמוקרטי, הרי שהרבנות חייבת להעניק את תעודת ההכשר לבית עסק הפסול לכשרות מטעם היהדות הדתית.
הדבר מהווה עוד הוכחה להתערבותו הגסה של הבג"צ בעניינים שלא לו. אין המדובר כאן בפרשנות לחוק, עליו אמון הבג"צ, אלא על התערבות בוטה בעניינים אשר הינם ברורים להם "כלחמור במרק פירות".
פסיקה זו תאפשר מחר למוכרי מוצרי חזיר - יהודים וערבים כאחת - לדרוש תעודת כשרות בשם חופש ההזדמנויות והתעסוקה. ומדוע לא, משנפרץ השער אזי יכול כל אזרח לדרוש התעודה ויש לתיתה לו, גם אם קישרו ליהדות רופף או לא קיים כלל וכלל.
הקוץ שבאליית הפסיקה הוא שאין כלל סתירה בין חופש ההזדמנויות והתעסוקה למניעת תעודת הכשרות. וכי מחייב מישהו את היהודים המשיחיים לקבל תעודת כשרות? וכי מישהו מונע בעדם למכור מרכולתם ללא תעודת כשרות? האם לכל בתי העסק במדינת ישראל קיימת בכלל תעודת כשרות?
צודק היה הבג"צ באם מנדטורית, לא היה אפשר לפתוח כל בית עסק שהוא במדינת ישראל בלא שיקבל תעודת הכשר, אזי, ורק אז זכאי היה בית העסק לתעודת הכשרות תחת מגבלות מסוימות. זה אינו המקרה בענייננו כאן.
אהה, יאמר המתוחכם: "הרי ללא תעודת כשרות ייפגע עסקם של העותרים". והתשובה: אכן כן, בדיוק כך, אינך יכול להתחזות לעסק כשר כאשר בתוכך אתה חזיר, יש הקוראים לכך "אמת בפרסום" - דבר הפסול מעיקרו לפי חוקי המדינה. שהרי בכך הבג"צ "הכשיר" את הונאת הציבור להאמין כי עסקם של העותרים מתנהל בהתאם לכללי הכשרות היהודיים ובפיקוח רשויות הכשרות במדינה - דבר שכמובן אינו נכון.
עד כדי כך מגיעה מוגבלותו האינטלקטואלית של הבג"צ עד שאינו עומד על הסתירה המובנית בפסיקתו. בכך גרם הבג"צ, תוך אונס ופריעת דת המדינה היהודית, לחילול כשרות אשר מיליוני יהודים בארץ ובעולם רואים בה אחד מיסודות יהדותם.
מכאן תובן גם כותרת המאמר. הבג"צ טבל במי המקווה "הכשר", אך עשה זאת עם שרץ בדמות ישוע הנוצרי בידו ועל כך יש לגנותו בנחרצות ולוודא כי לא יישנו מקרים מעין אלו בעתיד.
מדינת היהודים כ"אור לגויים" נסמכת על קרקע מוצקה בה הינה משמשת, או אמורה לשמש ראש וראשון "אור ליהודים" כמדינתו היחידה בחלד של העם היהודי. דומה שפסיקת הבג"צ מנתצת את האור מכל הכיוונים.
|
| תאריך:
|
20/12/2009
|
|
|
עודכן:
|
20/12/2009
|
|
אהרון רול
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אחד העם
|
20/12/09 11:22
|
|
|
|
|
|
לתת תעודה בתנאי
|
20/12/09 14:33
|
|
|
|
|
|
נחום שחף
|
20/12/09 14:56
|
|
|
|
2
|
|
פוליצר
|
20/12/09 11:52
|
|
|
|
3
|
|
דב שטיין
|
25/12/09 10:06
|
|
פעילי השמאל מצאו להם מקום חדש לחולל בו מהומות, בשכונת שמעון הצדיק, ולא סתם יום בחרו להם מפגיני השמאל, אלא דווקא ערב שבת.
|
|
|
|
|
ביום ראשון, נר שני של חנוכה, במלאת 87 שנים לפטירתו של אליעזר בן-יהודה, צוין בישראל "יום הלשון העברית". בכלי התקשורת הופיעו אנשי לשון, שנשאלו על-ידי המראיינים בעיקר בעניין הצפת הלע"ז הפוקדת את העברית בשנים האחרונות. השאלות לא היו מתוחכמות במיוחד. דוגמה: "אם בן-יהודה היה הולך היום ברחוב, האם הוא היא מרוצה ממה שהוא שומע?". גם בתשובות המרואיינים לא היו הפתעות. הנוטים לנורמטיביזם אמרו שלא, הוא לא היה מרוצה, והאנטי-נורמטיביסטים אמרו שאין מה לדאוג, שממילא אי-אפשר לתרגם הכל ושיש גם הצלחות לחידושי הלשון.
|
|
|
|
|
השבוע הייתה לי שעה של אושר.
|
|
|
|
|
הדבר היה, כנראה, כך: מאיר שלֵו המליץ לתחקירנית של "עמוד האש" - הסדרה ההיסטורית על תולדות הציונות - לבחור בסבתו מצד אמו, טוניה בן-ברק, לספר על ההתיישבות בעמק. אחרי שהתחקירנית חזרה מנהלל, שאלה אותו מדוע הטריח אותה עד לנהלל כדי לפגוש אשה, שקידמה את פניה עם סמרטוט על כתפה, הפנתה אותה אל הדלת האחורית של הבית, דלת המטבח, בחום של העמק הושיבה אותה בחוץ, על המרפסת, והזהירה אותה להרחיק את הכסא מהקיר ולא לקְרַצְרֵץ לה אותו. לא תאמין - הוסיפה התחקירנית - לאן שלחה אותי כאשר ביקשתי לרחוץ ידיים. ובמקום להשיב לי על החיים בנהלל בשנים הראשונות, הסבירה לי באריכות על איזה שואב אבק, שהגיס ישעיהו שוֹלַח אליה מאמריקה כדי להרגיז את אחיו, אהרון, הלא הוא בעלה, ש"איננה כבר", אבל עד ש"הייתה לו מוות איומה", תמיד ”שוּבַפַּם בּוֹרַח" לה. אני לא מבינה - חתמה התחקירנית את דבריה - איך עלה בדעתך שהיא מתאימה להופיע בסדרה כנציגת נהלל, מושב העובדים הראשון שהקימו חלוצי העלייה השנייה בארץ ישראל?
|
|
|
|
|
המאבק המתפתח בכנסת סביב שאלת הבעלות על עיתונים בישראל הוא מאבק נחוץ וצודק. הסיבות המעלות את הנושא לדיון ציבורי דווקא בימים אלה הן במקרה הטוב מפוקפקות. כאשר באים לבחון סוגייה זו ברצינות ובמנותק מפוליטיקה זולה, מתבקשת התייחסות בדוקה ואמינה לשאלות הבאות:
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
הרמטכ"ל וראש השב"כ 'שקיבלו בארבע עיניים את ההחלטה האסונית לצמצם בהצבת הכוחות ב-7 באוקטובר, וכן ראש אמ"ן ומפקד דרום קיבלו אחריות וצריכים להתפטר, אבל ריבונו של עולם לא דקה אחת לפני ש...
|
|
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם  שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
|
|
|
צבי גיל
בקטע "דיינו" הנוסח האלטרנטיבי הוא "כמה מעלות רעות לאלוהים עלינו" מתחילים באיתמר בן-גביר שהוא השר לשגעון הלאומי - דיינו, עוברים לשר האוצר ששודד את הקופה הציבורית - דיינו, ושר המשפ...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
