|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מסעדת "דרבי בר דגים", שבקניון "ארנה", ירדה מגדולתה ● למרות הכל, הפוטנציאל הקיים במסעדה עוד יכול לבוא לידי מימוש
|
בחמש שנות-קיומה ידעה מסעדת "דרבי בר דגים" שבמרינה של הרצליה (רחוב השונית 2) תהפוכות לא מעטות. מאז שהלך לעולמו מייסדה ובעליה הנמרץ, לפני כשנתיים, שוב אין היא מתפקדת כמקודם ויורשיו אינם מצליחים להיכנס לנעליו. השף הנצחי, עבדאללה, דבק, עדיין, בתפריט שמרני-מונוטוני ועייפות רבה מורגשת בשירות, שדומה כי אין מי שיפקח עליו כראוי. לא אחת נאלץ הסועד להמתין, מעבר לזמן הסביר, עד שתוגש לו מנתו, וגם אז חזקה עליו שיבקש להחזירה אחר כבוד למטבח, אם בשל בישול-יתר ואם בשל הוצאת התבשיל מן התנור טרם זמנו.
בימים שהמסעדה מלאה, מאבד גדוד המלצריות את הצפון, למגינת-ליבם של הסועדים הממתינים, וחבל. כי "דרבי בר דגים" ניחונה בפוטנציאל, שרק מסעדות מעטות יכולות ליהנות ממנו. המסעדה המרווחת והנושקת לים ממוקמת בנופו המרשים של מעגן היאכטות במרינה ההרצליינית ומשרה בכך על באיה אווירה קסומה של רוגע ושלווה, עם קורטוב של חוץ-לארץ.
חצי מוצלחת
אל "דרבי בר דגים", שאותה פקדנו כבר בעבר, הגענו בשעת-צהריים של יום שישי גשום וקודר. מן המסעדה ההדורה והמרווחת, הצופה אל הים, נותר לשימוש, בשל אילוצי מזג האוויר הסוער, רק אולמה הפנימי. הוא היה דחוס עד לעייפה בקהל-סועדים, עם רעש מחריש-אוזניים.
בבואנו הגיע לשולחן מגש גדול, עמוס סלטים טריים, שבהם התמחתה "דרבי בר". והיה גם לחם הבית וקנקן גדול של סודה - הכל על-חשבון המנה העיקרית, שמשום מה בוששה לבוא, רק משום שנשתכחה על-ידי מלצרית מבולבלת.
לאחר שהתמלאנו כדבעי בסלטים המרעננים והמגוונים (מלפפונים ועגבניות, סלק, בטטות, דג מלוח, איקרה, חצילים מטוגנים, כרוב וטחינה), בשיטת "אכול כפי יכולתך", הגיע סוף-סוף תורה של העיקרית. כמי שאינו חובב דגה, בחרתי בשני שיפודי-פרגית שהיו עמוסים בשר עשוי כהלכה. בת הזוג, חובבת פירות הים, בחרה בשני שיפודי שרימפס, שהיו פשוט מכה. השף עבדאללה יצק עליהם רוטב ברביקיו, שאינו הולך טוב עם השיפודים וקילקל, לדאבונה, את טעמם.
מן הקינוחים הלכנו על מלבי, המוגש בכל פעם במרקם שונה. הפעם הוא הוגש בסירופ-תותים וקוקוס גרוס - לא רע בכלל. גם האספרסו הכפול, ניחוח ודומיננטי, הוגש הפעם בספלון ולא בכוס כבעבר. על הארוחה החצי-מוצלחת שילמנו, לשניים, 215 שקל, כולל תשר של 12 אחוז. בפעם הבאה נקווה למשהו טוב יותר.
|
| תאריך:
|
20/12/2009
|
|
|
עודכן:
|
20/12/2009
|
|
ראובן לייב
|
|
פסיקת בג"צ לחייב את רב העיר אשדוד להעניק תעודת הכשר לבית עסק של יהודים-משיחיים אינה חוקית, לפחות בהתאם לשכל הישר. דומה שעל פניו רמסו שופטי הבג"צ גם את חוקי מדינת ישראל בעשותם כן.
|
|
|
|
|
פעילי השמאל מצאו להם מקום חדש לחולל בו מהומות, בשכונת שמעון הצדיק, ולא סתם יום בחרו להם מפגיני השמאל, אלא דווקא ערב שבת.
|
|
|
|
|
ביום ראשון, נר שני של חנוכה, במלאת 87 שנים לפטירתו של אליעזר בן-יהודה, צוין בישראל "יום הלשון העברית". בכלי התקשורת הופיעו אנשי לשון, שנשאלו על-ידי המראיינים בעיקר בעניין הצפת הלע"ז הפוקדת את העברית בשנים האחרונות. השאלות לא היו מתוחכמות במיוחד. דוגמה: "אם בן-יהודה היה הולך היום ברחוב, האם הוא היא מרוצה ממה שהוא שומע?". גם בתשובות המרואיינים לא היו הפתעות. הנוטים לנורמטיביזם אמרו שלא, הוא לא היה מרוצה, והאנטי-נורמטיביסטים אמרו שאין מה לדאוג, שממילא אי-אפשר לתרגם הכל ושיש גם הצלחות לחידושי הלשון.
|
|
|
|
|
השבוע הייתה לי שעה של אושר.
|
|
|
|
|
הדבר היה, כנראה, כך: מאיר שלֵו המליץ לתחקירנית של "עמוד האש" - הסדרה ההיסטורית על תולדות הציונות - לבחור בסבתו מצד אמו, טוניה בן-ברק, לספר על ההתיישבות בעמק. אחרי שהתחקירנית חזרה מנהלל, שאלה אותו מדוע הטריח אותה עד לנהלל כדי לפגוש אשה, שקידמה את פניה עם סמרטוט על כתפה, הפנתה אותה אל הדלת האחורית של הבית, דלת המטבח, בחום של העמק הושיבה אותה בחוץ, על המרפסת, והזהירה אותה להרחיק את הכסא מהקיר ולא לקְרַצְרֵץ לה אותו. לא תאמין - הוסיפה התחקירנית - לאן שלחה אותי כאשר ביקשתי לרחוץ ידיים. ובמקום להשיב לי על החיים בנהלל בשנים הראשונות, הסבירה לי באריכות על איזה שואב אבק, שהגיס ישעיהו שוֹלַח אליה מאמריקה כדי להרגיז את אחיו, אהרון, הלא הוא בעלה, ש"איננה כבר", אבל עד ש"הייתה לו מוות איומה", תמיד ”שוּבַפַּם בּוֹרַח" לה. אני לא מבינה - חתמה התחקירנית את דבריה - איך עלה בדעתך שהיא מתאימה להופיע בסדרה כנציגת נהלל, מושב העובדים הראשון שהקימו חלוצי העלייה השנייה בארץ ישראל?
|
|
|
|
|
