ועדת הכלכלה דנה (יום ב', 4.1.21) במדיניות כלכלית להפחתת נזקי אקלים והגנה על הסביבה - תוכנית חילוץ ירוקה. הדיון התקיים ברקע פנייה של חבר הכנסת לשעבר דב חנין שביקש להציג את "תוכנית חילוץ ירוקה" - לייצור צמיחה ותעסוקה, לצד הפחתת נזקי אקלים והגנה על הסביבה. את חברי הוועדה כבשה בדיון תלמידת כיתה ח' נדיה דוניץ וולקוב, שקראה למקבלי ההחלטות לפעול עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי. בסיכום הדיון קרא היו"ר יעקב מרגי לממשלה לקדם את התוכניות ולמשרד האוצר להקצות לכך את התקציב הדרוש.
בפתח הדיון ציין מרגי כי מדובר בישיבה שמתקיימת בתוך תקופת הבחירות, אך הנושא הוא חשוב ולכן החליט לקיים את הדיון. דב חנין אמר כי תוכנית החילוץ הירוקה היא מהלך חיוני למדינה, קודם כל כדי לצאת ממשבר הקורונה. הוא הסביר כי התוכנית מאגדת רעיונות שכבר בשלים במערכת הממשלתית, לכדי מהלך גדול אחד. עוד ציין חבר הכנסת לשעבר, כי לפי ה-OECD כל השקעה של דולר בכיוון הזה מייצרת תועלת של 4 דולרים בחזרה, ולכן המהלך נכון גם מבחינה כלכלית.
את התוכנית הציגו פרופ' נתן זוסמן וד"ר אורי שרון. זוסמן אמר כי מדובר בשילוב של תהליכים שמתרחשים בעולם כחלק מהיחלצות ממשבר הקורונה וטיפול במשבר האקלים. הוא הוסיף כי אנרגיה ירוקה זה ענף עתיר עבודה ופותח פתח לצמיחה כלכלית. ד"ר שרון הוסיף כי לתוכנית דרוש תקציב של כ-8 מיליארד שקל בלבד - 1.7% מבסיס התקציב של מדינת ישראל. הוא ציין שורה של פרויקטים בתחומי התייעלות אנרגטית, הפקת אנרגיה ירוקה תחבורה ועוד שהמדינה יכולה לקדם. לדבריו, מעבר לעבודה מהבית במגזר הציבורי יכול לחסוך למשק 850 מיליון שקל.
סמנכ"ל תכנון ומדיניות במשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, אמרה: "צריך לפרגן לשרה גילה גמליאל, שהנחתה אותנו להניח את הגרין דיל הישראלי. הכנו מתווה יציאה מהמשבר באמצעות השקעות בסביבה, אנחנו מכירים את התוכנית ופועלים בשיתוף פעולה עם ארגוני הסביבה, גם אם אנחנו לא רואים הכל עין בעין". היו"ר מרגי ביקש להביא לממשלה את התוכנית, לצד לוחות זמנים ותקצוב.
מנהל אגף בכיר תכנון תשתיות, שי קדם, אמר כי תוכנית החילוץ הירוקה נעשתה יד ביד עם המשרד, והחסם העיקרי למימושה הוא תקציבי. עם זאת הוא הוסיף כי נושא אגרות הגודש אינו מקובל על מקבלי ההחלטות, אך חוץ מזה, לדבריו, "הכל מקודם וממתין לתקציב".
ח"כ אלכס קושניר ביקש לדעת כיצד המשרד מעודד מעבר לרכב חשמלי, אם בכוונת הממשלה לשנות את המיסוי. ח"כ בועז טופורובסקי הוסיף ושאל מתי מתכוון משרד התחבורה להפסיק לממן קניית אוטובוסים המונעים בדיזל. מנהל אגף תכנון תחבורה ציבורית במשרד התחבורה, ניר משה, השיב כי המשרד דורש תוספת תקציב של 400 מיליון שקל בשנה, וזה דבר שקשה להעביר כשאין ממשלה. הוא ציין כי היעד הוא שעד 2025 50% מצי הרכב הציבורי העירוני יהיה חשמלי, אך בעולם התקציבי של היום קצת קשה לממש זאת. לדבריו, הכוונה היא שמשנת 2026 כל אוטובוס עירוני חדש שיובא לישראל יהיה חשמלי.
סמנכ"ל תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד האנרגיה, שרון חצור, אמרה כי ישנם מספר דברים שהמשרד לא מסכים עליהם, אך עם זאת המשרד מצפה מהמשרדים האחרים להיכנס מתחת לאלונקה ולהסיר חסמים שמעכבים קידום ייצור חשמל מאנרגיה פוטו וולטאית.
ח"כ יוראי להב הרצנו בירך על התוכנית, אך ציין כי היא מוגשת בוואקום שלטוני שמעיד על אזלת היד של הממשלה בהתמודדות מול משבר האקלים. "הממשלה לא עומדת באף יעד שהיא עצמה קובעת, וכל פעם דוחה את המועד להשגתו והכל זה הצהרות והבטחות. אני מתרשם שאין הבנה אמתית של גודל המשבר", אמר. ח"כ מיקי חיימוביץ' הוסיפה: "אין ספק שזה המקום שאליו צריך ללכת אם רוצים לצאת נכון ממשבר הקורונה. לתחושתי באוצר אין הבנה שאפשר דרך השקעות בנושא זה לחסוך הרבה כסף. סביבה דורשת תוכניות ארוכות טווח ואני שמחה שמשרד האנרגיה עובר התפקחות ומקדם מעבר מדלקים מאובנים לאנרגיה מתחדשת".
ח"כ תמר זנדברג אמרה גם היא כי משבר הקורונה לא מנותק ממשבר האקלים, וכי תוכנית חילוץ ירוקה היא המנוע לחלץ אותנו מהמשבר הזה. ח"כ אלכס קושניר הוסיף כי לא ברור למה התוכניות נשארות על הנייר, וכי הסיבה היא ככל הנראה שמקבלי ההחלטות מנסים לכבות שריפות לטווח קצר ולא רוצים להשקיע בזה. הוא הוסיף כי אם לא נגמול את הממשלה מהמס מענף הרכב לא יבוא השינוי. ח"כ טופורובסקי הוסיף כי כבר כיום צריך לתכנן בניינים עם אפשרות לטעינה חשמלית של רכבים. היו"ר מרגי ציין כי הממשלה צריכה להתחיל לחשוב ירוק ולא רק לדבר גבוהה גבוהה.
לקראת תום הדיון ביקשה דוניץ וולקוב, תלמידת כיתה ח', לפנות לחברי הכנסת ולומר להם כי היא חוששת לעתידה, וכי מדובר במצב חירום וחייבים לפעול עכשיו. "הידיעה שאולי לא יהיה לי עתיד ממש מפחידה - יש לנו פחות מעשור לנקודת אל חזור. כל ההישגים של המין האנושי לא ישנו כלום, הכל יימחק. אתם מקבלי ההחלטות יכולים לעצור את ההכחדה של המין האנושי. אנחנו ברגע מכריע והקורונה מספקת הזדמנות פז להתחיל מחדש", אמרה.
מנגד, פרופ' יונתן דובי טען כי מדובר בתוכנית שנועדה לפתור בעיה שלא ברור בכלל שהיא קיימת. לדבריו, ייצור חשמל מאנרגיית שמש בא על חשבון העניים. הוא הוסיף כי יש בעיות סביבתיות אמתיות, כמו זיהום קרקע, וקרא לממשלה לפתור את הבעיות האמתיות בהתבססות על מדע ונתונים.
היו"ר מרגי סיכם את הדיון ואמר כי צריך לעבור משלב התוכנית והדיבורים לשלב המעשים. לדבריו, "הוועדה קוראת לממשלה לאמץ את תוכנית החילוץ הירוקה, להתגייס ליישומה ולהקצות לשם כך את התקציבים הדרושים". הוא אף קרא לכל משרדי הממשלה הרלוונטיים להעביר לוועדה את התוכניות הקיימות שלהן, לפעול ליישומן ולדווח לוועדה על ההתקדמות בנושא.
