|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פסק דין על ההינתקות ניתן בדצמבר 2020
|
חברת הבנייה דמרי תבעה פיצוי נוסף על בתים שבנתה בניסנית ולא מכרה עד ההינתקות באוגוסט 2005 ● התביעה נדונה 9.5 שנים בבית המשפט המחוזי, מתוכן חמש שנים של דיונים בוועדה לפי חוק ההינתקות
|
|
28 בתים לא נמכרו [צילום: מוטי סנדר]
|
|
|
|
|
שילוב של הליך משפטי ממושך והליך מינהלי ממושך הוביל לכך, שרק בדצמבר 2020 פסק בית המשפט המחוזי מרכז בתביעה שהוגשה בחודש יוני 2011, בעקבות ההינתקות שבוצעה שש שנים לפני כן. וכך, פסק הדין המחוזי ניתן 15 שנים לאחר ההינתקות; אם יוגש ערעור לבית המשפט העליון והוא יידון לגופו, עשויות לחלוף שנתיים-שלוש נוספות. חברת הבנייה י.ח דמרי בנתה 100 בתי מגורים ביישוב ניסנית, מכרה 72 מהם ותבעה פיצוי של 16.9 מיליון שקל על הבתים שלא נמכרו בשל ההינתקות. הוועדה המיוחדת שהוקמה לפי חוק ההינתקות פסקה לה, בספטמבר 2007, פיצוי של 5 מיליון שקל בלבד. בינואר 2010 הגישה דמרי לוועדה בקשה לתשלום מיוחד בנוסף על הפיצוי, ובמארס 2011 נדחתה בקשתה. לפיכך, היא פנתה כאמור לבית המשפט ביוני 2011. בספטמבר 2014, לאחר שהתקיימו מספר דיוני הוכחות ונשמעו חוות דעת מומחים, ביקשה החברה להשהות את הדיון עד להכרעה בפנייתה המחודשת לוועדה המיוחדת, שהוגשה חודש קודם לכן. השופט יעקב שינמן נענה לבקשה. בנובמבר 2016 דחתה הוועדה את פנייתה של דמרי, אם כי העניקה לה לפנים משורת הדין עוד 300,000 שקל. דמרי עתרה לבית המשפט המחוזי בירושלים בנובמבר 2016, ובמאי 2017 הסכימו הצדדים שהוועדה תדון מחדש במקצת מטענותיה של דמרי. לאחר בדיוק שנתיים החליטה הוועדה להוסיף לדמרי 1.7 מיליון שקל, ובסך-הכל היא קיבלה 7 מיליון שקל. במאי 2019 חודשו ההליכים בתיק; דמרי והמדינה ביקשו לתקן את כתבי טענותיהם לאור ההתפתחויות האחרונות. שינמן דחה את הבקשה, ולאחר מכן הסכימו הצדדים לצרף לתיק את המסמכים בנוגע להליכים שהתקיימו בפני הוועדה מבלי לחקור עליהם. שינמן אישר במארס 2020 את צירוף המסמכים. את פסק דינו נתן ב-30.12.20 ובו דחה את תביעתה של דמרי לתשלום נוסף של 7 מיליון שקל. הוא מציין, כי מתוך 9.5 שנות חייו של התיק - במשך חמש שנים הושהה הטיפול בו בשל דיוני הוועדה. את דמרי ייצג עו"ד אסא זהר, ואת המדינה - עו"ד שרון ואלה. |
| תאריך:
|
10/01/2021
|
|
|
עודכן:
|
10/01/2021
|
|
איתמר לוין
|
|
פסק דין על ההינתקות ניתן בדצמבר 2020
|
|
האמינו לי שלא הייתי נדרש לשורות אלה אלמלא תחושת גועל מצטברת עד כי אני מתקשה להכילה בתוכי ומכאן הרצון לשתף. אפתח דווקא בתקופה בה שמשה מירי רגב כדוברת צה"ל, או אז הפציעה לראשונה לתודעה, דע עקא שהתנהלותה באותם ימים אפלים מהווה כתם שחור שאצל רבים לא יימחה לעולם. ציטוט: "אתם ראיתם, צילמתם, חוויתם, שידרתם את התמונות הקשות גם בנוה דקלים בכפר דרום. את אותה התנהגות ברברית עבריינית של בני הנוער שחושבים שנמצאים פה באיזושהי קייטנת אתגר". את הדברים אמרה רגב עת התגאתה שלמרות הבכי והכאב תשעים אחוז מהגוש פונה. למי שלא מבין - בני הנוער שהתנהגו בצורה "ברברית ועבריינית" הם ילדינו הטובים ואצילי הנפש שמחו נגד הפשע לו הייתה רגב שותפה ואותו דבררה.
|
|
|
|
|
גירוש אחינו מגוש-קטיף חל ב-ט' באב - 18 ביולי 2005, יום המציין את חורבן שני בתי המקדש. גוש-קטיף היה גוש ישובים יהודיים ששכן בדרום רצועת עזה, וכלל עשרים ואחת התנחלויות. היו שקראו לגירוש "הינתקות", כאילו התושבים עצמם הסכימו "להינתק" מהמקום בו בנו את ביתם ולעבור ל... שום מקום!
|
|
|
|
|
עוד כמה ימים תשעה באב וכתמיד הימים של לפני הם ימים של הכנה וחשבון נפש. מבחינתי, יותר מתמיד, אלה ימים של ציפייה לישועה שלעת עתה מבוששת לבוא. נבאו הנביאים שלפני הגאולה, לפניה ממש, יהיו ימים קשים. לפיכך, בחינת המציאות מלמדת על כך שהגאולה קרובה.
|
|
|
|
|
לפני 15 שנים גורשו/פונו מביתם כעשרת אלפים יהודים בגוש-קטיף. השבר היה עצום, כואב, מייסר, "האתרוג" הצליח במשימתו, ומשאל העם נזרק אל מחסני הגרוטאות של ההיסטוריה הישראלית הקצרה. ראש ממשלה שפעל לפי הכלל: "כגודל החקירה, גודל העקירה", היה חד-משמעי, נחוש, הקרין עוצמה, כמו כשבנה את חלק מהיישובים עליהם הורה לעלות עם דחפורים ולא להשאיר זכר למפעל חייו המפואר. הפה שאסר הוא הפה שהתיר, היד הבונה היא היד ההורסת. התקשורת מחאה כפיים, להקת הפרשנים כמעודדות הדהדה את המסר, פוליטיקאים בגדו בערכי היסוד בהם האמינו והשלום המיוחל יצא במחולות הורה סוערת בין הבתים ההרוסים, החממות השוממות, ובתי הכנסת העולים בלהבות כשהון "רודפי שלום", מסמן אות ניצחון.
|
|
|
|
|
המשפט של מפגיני גג בית הכנסת בכפר דרום צריך להילמד כאחד מהימים השחורים של מערכת המשפט בישראל. היה זה משפט שדה שנערך באולם דחוס בבית הסוהר "דקל" בבאר שבע. ה"משפט" נוהל על-ידי אב בית משפט השלום בבאר שבע. משפט ללא זכות דיבור לאיש כולל עורכי דין שהגיעו. כמאתיים "נאשמים" כונו בכינויי גנאי שונים על-ידי השופט ועל כולם נגזרו 7 ימי מאסר בפועל. בסופו נאסרו בתאי הכלא בוגרים וקטינים. איש בתקשורת לא צפצף על רמיסת המשפט בארצנו הדמוקרטית.
|
|
|
|
|
