|
|
"חום וערבות הדדית" [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
|
הרב יוסף אליצור, מראשי ישיבת "עוד יוסף חי" ביישוב יצהר ומחבר הספר השנוי במחלוקת "תורת המלך", הורשע (יום ג', 2.2.21) בהסתה לאלימות. ההרשעה היא בשל שני מאמרים שפרסם אליצור בשנת 2013 באתר "הקול היהודי" לאחר הפיגוע בו נרצח תושב יצהר, אביתר בורובסקי.
במאמר אחד כתב אליצור, בהתייחסו לפעולות "תג מחיר" שבוצעו לאחר הפיגוע: "הפעולות כוונו בעיקר כנגד האוכלוסייה הערבית, המחפה על פשע... העיקר הוא שהולך ומתרקם ציבור שיש לו חזון אחר, חזון של שלטון שמייצג את העם היהודי. הציבור הזה גם פועל פעולות בשטח האויב. הפעולות הללו אינן נובעות מייאוש; הן מעשים ראשוניים של הרמת ראש על-ידי ציבור חדש. במעשים הללו מתחילים להתבטא היהודים המפוכחים, אלה שמבינים שהיהדות היא עיקר הקיום שלנו פה. המעשים הללו הם ניצנים ראשונים של אמון יהודי, ערבות הדדית ודאגה לשלום היהודים בארץ ישראל ובעולם".
לאחר חודש שוב שיבח אליצור פעולות אלו והתייחס למתנגדיהן: "הם לא מסוגלים להבין שכאשר מתייחסים בסלחנות מופלגת לאלימות של בני הנכר ודורכים על הציבור היהודי - יוצרים ציבור הולך וגדל שמבין שהוא מוכרח לעשות מעשים כדי להתגונן מפני הרשעות המאיימת על היהודים בארץ ישראל. אולי מעטים מבצעים בפועל את המעשים המדוברים - אבל רבים יותר ויותר מבינים את המעשים הללו, ומרגישים שטוב שיש מי שעוד לב חם בו לבעור כנגד העוול והרשעות.
"...אבל אני חושב שבאמת צריך 'לתפוס' את המעשים הללו. לתפוס במובן החיובי - ללכד. המעשים הללו, שנולדים מחום וערבות הדדית של יהודים, אינם התכלית (גם אם בהחלט אפשר להבין אותם במציאות הנוכחית). בסופו של דבר איש אינו רוצה לחיות באנרכיה, וגם אם יש זמן שבו נאלצים לחיות לפי חוק הג'ונגל ולהראות לרשעי אומות עולם שגם במשחק הזה יהודים יכולים לשחק - המטרה היא להגיע לממסד מתוקן שהדאגה ליהודים היא חלק מובנה ממנו".
שופטת בית משפט השלום בפתח תקוה, אליאנא דניאלי, קובעת - בהסתמך על עדותו של ראש המחלקה היהודית בשב"כ - כי תלמידי ישיבת "עוד יוסף חי" היו מעורבים בפעילות עבריינית אידיאולוגית וכי לאליצור הייתה השפעה מסוימת על פעילות זו. על עמדותיו של אליצור ניתן ללמוד גם ממאמרים נוספים שפרסם וגם מספרו "תורת המלך", בו דיבר על האפשרות של רצח גויים (בג"ץ דחה עתירה נגד אי-העמדתו לדין, תוך הסתייגות מוחלטת מתוכן הדברים).
בעדותו אמר אליצור, כי הוא ויתר ראשי הישיבה מתנגדים לאלימות וכי את מעשיהם של תלמידיה יש לראות כמעידה חד-פעמית על-רקע אווירה סוערת. "אין בידי לקבל את גרסת הנאשם בכל הנוגע למסר המפויס לכאורה העולה ממאמריו, כמו גם את טענתו בפני כי בדבריו ביקש שהמעשים יהיו מתונים יותר, וכי לא שיבח את הנקיטה באלימות", אומרת דניאלי. "לא ניתן להתעלם מכך שהנאשם לא סייג במאמריו את הדברים, ולא יצא באופן מפורש או משתמע כנגד נקיטה באלימות מצד היהודים". פרשנותו למאמרים נולדה בדיעבד (אחרי ששתק בחקירתו) ובניסיון להקהות את עוקצם, היא קובעת. כמו-כן נדחתה טענתו של אליצור, כאילו מאן דהוא שינה את תוכן המאמרים שפורסמו תחת שמו.
עוד אומרת דניאלי, כי "המאמרים פורסמו בעת שהייתה קיימת אווירה ציבורית רגישה, שהתאפיינה הן בביצוע מעשי רצח ואלימות כלפי יהודים, והן בביצוע פעולות 'תג מחיר' על-ידי יהודים... שעה שנעשה לא פרסום אחד אלא שניים, כאשר עסקינן באתר חדשותי ולא בדף פייסבוק פרטי, כאשר הפרסומים לא סויגו על-ידי הנאשם בדרך כלשהי, ולנאשם אין כל שליטה על זהות הנחשפים לפרסום, ובהינתן האווירה הציבורית אשר פורטה לעיל, נמצא כי מתקיימת אפשרות ממשית לעשיית מעשה אלימות, ודאי כאשר נבחן אם עסקינן בדברי שבח למעשה שכזה". לבסוף נדחו טענותיו של אליצור לאכיפה בררנית ולשיהוי.
