בית המשפט המחוזי בירושלים יעיין בכל ההתכתבויות בין השופטת רונית פוזננסקי-כץ לבין עו"ד ערן שחם-שביט (פרשת המסרונים), ולאחר מכן יחליט האם יש להעבירן לסניגוריהם של שאול אלוביץ ואיריס אלוביץ במשפט נתניהו. כך הודיעו (יום ד', 3.2.21) השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם. הם גם יחליטו האם יש לבקש את התייחסותם של פוזננסקי-כץ ושחם-שביט לבקשת ההגנה.

ההגנה הסבירה, כי מסרונים אלו מחזקים את טענתה להגנה מן הצדק, משום שלשיטתה הם מלמדים על השיקולים הזרים שהופעלו בהארכות המעצר בפרשת בזק (ממנה הסתעף תיק 4000). באותה פרשה תיאמו מראש שחם-שביט, אז היועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך, ופוזננסקי-כץ חלק מהארכות המעצר. פוזננסקי-כץ הושעתה למספר חודשים ושחם-שביט הורשע בדין משמעתי ופרש מן הרשות.

עוד קבעו השופטים, כי על הפרקליטות לקיים כלשונה את החלטת שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, ולהעביר להגנה תמלילים מתוקנים של חקירות שיש בידיה; הפרקליטות מסרה, כי אין תמלילים כאלה. הם דחו את בקשת ההגנה לקבל את החומר שלטענתה הגישה הפרקליטות לאלרון, ועל פיו קבע שלא קיימות חלק מן התכתובות בין חוקרים לנחקרים. מדובר בתכתובות של מי שהיו ראש היאל"כ, תת-ניצב אלי אסייג, וראש זרוע החקירות, ניצב-משנה יואב תלם. הפרקליטות הסבירה, כי הטלפונים של השניים הוחלפו ולא בוצע גיבוי לתכנים שהיו במכשירים הישנים. שופטי המחוזי אומרים, כי החלטתו של אלרון היא סוף פסוק וכי על ההגנה להסתפק בהצהרות החוקרים שנכתבו על סמך זכרונם.