התכתובות בין השופטת רונית פוזננסקי-כץ לבין איש רשות ניירות ערך עו"ד ערן שחם-שביט בפרשת המסרונים אינן רלוונטיות לתיק 4000. כך קובע (יום ב', 8.2.21) בית המשפט המחוזי בירושלים.

פוזננסקי-כץ דנה בשנת 2017 בבית משפט השלום בתל אביב בהארכות המעצר של המעורבים בפרשת בזק ובראשם שאול אלוביץ. שחם-שביט, שהיה היועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות, ייצג אותה בדיונים אלו. ערוץ 10 חשף, כי השניים התכתבו ותיאמו מראש את בקשותיו של שחם-שביט; היא הושעתה והוא הורשע בדין משמעתי ופרש מן הרשות. סניגוריהם של שאול ואיריס אלוביץ טענו, כי התכתבויות אלו תומכות בטענותיהם להטיית משפט ולהגנה מן הצדק, משום שהן מלמדות על שימוש פסול בהליכי המעצר.

השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם עיינו בתכתובות וקבעו, כי לא מצאנו "רלוונטיות מספקת המצדיקה מסירת החומר להגנה" - התנאי למסירת חומרי חקירה בהתאם לחוק. לפיכך, הם דחו את הבקשה גם בלא צורך לקבל את עמדתם של פוזננסקי-כץ ושחם-שביט בנוגע למסירת ההתכתבויות להגנה.

עוד דחו השופטים את בקשת סניגוריו של בנימין נתניהו לקבל את התרשומת המלאה של ישיבה שקיים היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בנוגע לתיק 4000 ב-14.12.17. ההגנה טוענת שמנדלבליט לא אישר כחוק את פתיחת הבדיקות והחקירות בפרשות 1000 ו-4000, בעוד הפרקליטות טוענת שכל האישורים ניתנו (גם אם לא בצורה מיטבית) בדיונים שקיים מנדלבליט. התביעה העבירה להגנה קטעים רלוונטיים מתוך הפרוטוקולים של הישיבות, והשחירה את כל יתר הפרוטוקולים בנימוק שמדובר בתרשומת פנימית. ההגנה טענה, כי ייתכן שקטעים אלו כוללים מגבלות שהטיל מנדלבליט על החוקים. לאחר עיון בנוסח המלא של פרוטוקול זה קבעו השופטים, כי אין מקום להורות על חשיפת הקטעים המושחרים.

סניגוריהם של נתניהו ואלוביץ גם ביקשו שבית המשפט יכריע במחלוקת בינם לבין התביעה בנוגע לאופן בדיקת המכשיר הסלולרי של אילן ישועה בידי מומחי ההגנה. בעניין זה קבע בית המשפט, כי מדובר ביישום החלטה של בית המשפט העליון (השופט יוסף אלרון) ולכן יש לפנות אליו.