|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
חייל אחד = מדינה שלמה בשבי
|
רוצים עוד חטיפה? עוד שחרור מחבלים ופיגועים? עוד מו"מים מתרפסים עד אין קץ? ● בטוח שלא. אז קחו את עצמכם בידיים
|
|
שחרור מאות מחבלים תמורת החייל גלעד שליט יוביל לגל טרור מחודש, אולי עז אף יותר מקודמו
|
|
|
|
|
ראש הממשלה מתלבט ופורום השביעייה התכנס בפעם החמישית. הלבטים היו קשים - מצד אחד התקיים מסע לחץ תקשורתי רב עוצמה אשר דרש ממנו לא פחות מכניעה מוחלטת לדרישות החמאס; מצד שני עמדו ראשי מערכת הביטחון יובל דיסקין ו מאיר דגן יחד עם שרים נוספים אשר הצליחו לדחות את הגזירה. כל אדם סביר המצוי בענייני האזור יכול להבין את המשמעויות הרות הגורל של הכניעה לחמאס. שחרור מאות המחבלים, וביניהם גדולי הרוצחים וראשי הטרור, משמעותו המיידית היא הקמה מחדש של תשתית הטרור אשר רוסקה כמעט כליל בעקבות מבצע "חומת מגן" וחזרת הטרור לרחובות ערינו. אין זה בגדר השערה, זוהי עובדה מוכחת הנשענת על ניסיון העבר, כאשר מחבלים ששוחררו בעסקת ג'יבריל וטננבאום חזרו לפגע ורצחו 180 ישראלים. מי יכול יהיה לעמוד מול המשפחות שילדיהן, הוריהן ואחיהן ייפגעו ולהגיד שהמחיר היה מוצדק? יש הטוענים שמדינת ישראל חזקה מספיק לבצע את העסקה, אך מילים אלו הן מילים ריקות. אין מדובר פה במספר המטוסים והטנקים או ספינות הטילים של צה"ל, אלא ביכולת העמידה של החברה הישראלית לאורך זמן. חולשת החברה וחוסר יכולת העמידה של המנהיגות הוכחו שוב ושוב בעסקות שחרור מחבלים וטרוריסטים בשנים האחרונות. עובדה זו ידועה היטב לאויבינו אשר הפכו את חטיפת החיילים ושחרור המחבלים תמורתם מטקטיקה לאסטרטגיה. לארגוני הטרור אין צורך יותר להתמודד עם צה"ל וכוחות הביטחון, כאשר בעזרת חייל חטוף אחד הם מצליחים לקחת בשבי מדינה שלמה. הדבר המדאיג באמת, הוא שצה"ל השלים כנראה עם העובדה שאין לו תשובה מבצעית לבעיה והרמטכ"ל נאלץ להמליץ לממשלה לקבל את העסקה ולשחרר את מאות המחבלים, על-אף המחיר העצום שיהיה עלינו לשלם על כך בעתיד. יתר על כן, נראה שצה"ל משנה את תורת הלחימה ועובר למגננה, כפי שמסתמן מ"עופרת יצוקה", והוא מעדיף לשמור על חייליו מפני חטיפה על פני אותה השאיפה שאפיינה בעבר את לוחמיו, חתירה למגע עם האויב ולקרב הכרעה. מדינה ריבונית אינה יכולה להיכנע לטרור, עם חפץ חיים אינו יכול לאבד עצמו לדעת. מוטב שנתעורר ונתעשת בטרם יהיה מאוחר. |
| תאריך:
|
24/12/2009
|
|
|
עודכן:
|
24/12/2009
|
|
דן שיאון
|
|
חייל אחד = מדינה שלמה בשבי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
איזידור שמרגודסקי
|
24/12/09 16:14
|
|
|
|
2
|
|
אזרח פשוט
|
24/12/09 16:58
|
|
|
|
|
|
אזרח דפוק
|
24/12/09 17:07
|
|
|
|
3
|
|
פנדורה
|
25/12/09 02:25
|
|
הסיפור על הגבר עם האשכים הכואבים הפך מזמן לקלישאה חבוטה, אולם בכל זאת נחזור עליו בקצרה, כי הוא רלוונטי לדברים שייכתבו כאן בהמשך. לגבר אחד כאבו נורא האשכים. הלך מאורולוג לאורולוג וכולם כאחד אמרו לו, כי אם ברצונו להימנע מכאבים באזור הרגיש כל-כך, הרי שעליו לחתוך אותם. הגבר, כמובן, סירב בכל תוקף. בכל זאת הם חלק מגבריותו. יום אחד סיפר לו חבר טוב, שבשנגחאי שבסין ישנו רופא אלטרנטיבי קשיש מומחה לאשכים. פדה הגבר את חסכונותיו, רכש כרטיס טיסה והגיע ישירות לביתו של הרופא הקשיש. חפן הרופא את אשכיו של הגבר בכף ידו, עשה עצמו אומד את משקלם ואז אמר לו כשחצי חיוך על פניו: "יש לי בשורה טובה בשבילך, אין צורך לחתוך אותם". "תודה רבה", אמר הגבר לרופא הסיני תוך שהוא מנשק את ידו ודמעות זולגות מעיניו. "רגע אחד", אמר לו הרופא הסיני, "לא סיימתי. נכון שלא צריך לחתוך, אבל תוך כמה ימים הם יפלו לבד...".
|
|
|
|
|
המדינה פועלת כעת כקליפה חלולה שאין בה כל תוכן ומהווה איום ממשי על חירותם ובטחונם של אזרחיה. ההתנהלות השלטונית חושפת מנגנון המתמקד ברדיפת אזרחים באמצעות צווים מרושעים, שכדי לאוכפם מתגייס בית המשפט העליון בחדווה ובגלגול עיניים כרשות על-ערכית.
|
|
|
|
|
במעמד קבלת פרס נובל לשלום, הפתיע הנשיא אובמה בנאום ריאליסטי של התפכחות מחזון האשליות וההבטחות במהלך מסע הבחירות ולאחריהן:
|
|
|
|
|
הינה תמה שנת 2009 שבאה אחרי שנה נוראה (2008) שאיימה על השווקים הפיננסים ועל העולם כולו שהיה על סף כאוס פיננסי משמעותי שרוב בני האדם כלל אינם ערים לעוצמתו. המשבר הפיננסי היה כה חריף עד כי גם האדם "הפשוט", זה שאינו מכיר את השווקים הפיננסים ולא משקיע בניירות ערך, לא מחזיק קרן נאמנות, קופת גמל, פנסיה, השתלמות או כל מוצר פיננסי אחר, היה מגיע אל סף אבדון.
|
|
|
|
|
הגדרה חביבה על הבריטים היא כי מזג האוויר הוא משהו שהכל מדברים בו ואיש אינו עושה בעבורו דבר. הגורל הגיאוגרפי כפה על האי הבריטי הרבה מזג אוויר, ולכן אך טבעי הוא כי יושביו הקלטים, הנורמנים, הסקוטים והוולשים יתייחסו התייחסות דטרמיניסטית לשלטונו הרודני של מזג האוויר על חייהם. אצלנו, למרות שכל תחנות הרדיו והטלוויזיה משדרות בוקר וערב, קיץ וחורף, תחזיות חכמות ומתחכמות על האקלים העצל שלנו, גולה הדטרמיניזם ממזג האוויר היציב למדי לחינוך הכאוטי השורר במחוזותינו, עד שהייתי אומר בלי להסתכן בסופיזם או בציניות, כי ההגדרה של החינוך היא 'משהו שהכל מדברים בו ואיש אינו עושה לכבודו דבר'.
|
|
|
|
|
