|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
השלט בידיו של המפגין בכפר יאסוף (בתמונה) התהפך לא מרוב התרגשות מבואו של הרב מצגר, אלא כי דחף אותו לידיו פעיל שמאל ישראלי. תמונות מהיבט מסוים מאוד מספקים ארגוני השמאל גם באמצעות פרויקט חלוקת מצלמות לתושבים הערבים. "אנחנו מרכזים כוחות באזורי עימות עם מתנחלים", מספר רכז 'בצלם' בחברון
|
|
הרב מצגר לצד השלט ההפוך [צילום: אסף גבור]
|
|
|
|
|
|
מוניר אל-עבושי, מושל סלפית:
|
|
|
|
| "אנשי כפר יאסוף שהוצבו סמוך למסגד תודרכו על-ידי אדם שאני לא מכיר, היכן לעמוד, מה לצעוק ואיך להתנהג. הוא כתב להם שלטים וביקש מהם להחזיק אותם בזמן בואו של הרב. האדם הזה הגדיר את עצמו איש של שלום" | |
|
|
|
|
עיסא עאמר, אחראי התיעוד של 'בצלם' בחברון:
|
|
|
|
| "אנחנו מתדרכים את האנשים איך לתפעל את המצלמה, מהן זכויותיהם על-פי חוק הישראלי, איך לצלם את החיילים ואת מי כדאי לצלם. אם יש קטע חשוב שיכול להוביל למעצר, אנחנו מעבירים אותו למשטרה ולכוחות הביטחון הישראלים" | |
|
|
|
|
ביקורו של הרב הראשי לישראל יונה מצגר בכפר יאסוף נועד להיות יוזמה של פיוס בין הדתות, אך הפך להצגת תכלית של ארגוני השמאל הקיצוני. את פניו של הרב, שביקש להעביר מסר של שלום לאחר השריפה במסגד, קיבלו תושבי הכפר מצוידים בדגלי ארגון פת"ח, אוחזים בשלטים בשלוש שפות - ערבית, אנגלית ועברית. השלטים בעברית ובאנגלית נכתבו באותו טוש ובכתב יד זהה. אחד מהם, בעברית, "לא ל מתנחלים", הוחזק כשהוא הפוך. לערבי שהחזיק אותו לא היה מושג מה הוא מחזיק ביד. פעיל שמאל ישראלי תקע את השלט לידיו. מוניר אל-עבושי, מושל אזור סלפית, ליווה את הרב במהלך ביקורו בכפר - ולנו סיפר על מה שהתרחש במקום לקראת הביקור. "אנשי הכפר שהוצבו סמוך למסגד תודרכו על-ידי אדם שאני לא מכיר, היכן לעמוד, מה לצעוק ואיך להתנהג. הוא כתב להם שלטים וביקש מהם להחזיק אותם בזמן בואו של הרב. האדם הזה הגדיר את עצמו איש של שלום". ההצתה במסגד בכפר יאסוף, כפר עלום שם עד לפני שבועיים המונה 1,280 תושבים, הדהדה בכל רחבי העולם האיסלאמי. תמונות ספרי הקוראן השרופים התפרסמו בעיתונות העולמית, והאצבע המאשימה הופנתה כמובן כלפי המתנחלים: לא בלבד שהם מעזים לבנות בשטחים הכבושים, הם מגדילים לעשות ופוגעים במקומות הקדושים לאיסלאם. השיווק האגרסיבי של האירוע הניב בו ביום שטף אדיר של תגובות בינלאומיות. משרד החוץ האמריקני קרא "להעמיד לדין את הפושעים". אבו-מאזן גינה את "הפשע הנתעב", ובמהלך פגישה עם ח"כ אחמד טיבי ברבת-עמון אמר ש"יש לשים קץ להשתוללות הפראית של המתנחלים", וכי זו הפרה של חופש הפולחן. גם בקרב הרבנים ובקרב מועצת יש"ע גינו את המעשה. יו"ר מועצת יש"ע, דני דיין, תקף בחריפות את המציתים: "אני מקווה שמשטרת ישראל תחשוף את המבצעים, יהיו אשר יהיו, ותמצה עמם את הדין. מי שעשה את זה אינו רוצה בטובת ההתיישבות ביש"ע. זה מעשה שהוא עוולה וגם איוולת". הפלשתינים מצדם אינם מסתפקים בקביעה שמדובר במתנחלים, אלא חלקם אף מצביעים על כפר תפוח ואומרים שמשם הגיעו המציתים. המקרה עדיין נמצא בחקירה, אם כי לא ברור כיצד ימשיכו לחקור אותו, בהתחשב בעובדה שכבר ביום שישי שעבר התפללו תושבי הכפר במסגד המסויד והמשופץ - תרומה מראש הממשלה הפלשתיני סלאם פיאד, שהיה אחד המבקרים במקום. גם ספרי הקוראן השרופים הוחלפו בחדשים, תרומה צנועה ממשלחת הרבנים בראשות הרב מנחם פרומן, שרצתה לבקר בכפר אך הסתפקה במפגש בצומת תפוח. "לא אני ולא זקני הכפר זוכרים התנפלות תקשורתית כזאת", מוסיף המושל אל-עבושי. "היה מעייף כל יום ללבוש חליפה וללכת להצטלם עם בכירים כאלו ואחרים שביקשו לבקר בכפר. אנחנו מבינים שהצילומים האלו משרתים אינטרסים חיצוניים, אבל אנחנו מודים לכל המבקרים ומברכים את בואם. כל מי שרוצה להגיע לכפר, אהלן וסהלן". |
|
ביטחון אישי מפני המתנחלים
|
|
הארגון מכשיר את התושבים לבצע את הפעילות על הצד הטוב ביותר. "אנחנו מתדרכים את האנשים לפני הצילומים", מספר עיסא עאמר, "איך לתפעל את המצלמה, מהן זכויותיהם על-פי חוק הישראלי, איך לפעול מול ה מתנחלים ומול הצבא, איך צריך לצלם את החיילים ואת מי כדאי לצלם. אנחנו מלמדים את הצלמים מה לעשות אם חייל דורש מהם את המצלמות, ואיך להתמודד עם טענות של החיילים שאסור לצלם במקום מסוים. אנחנו מלמדים מתי כדאי לא לצלם ולהתחבא, מתי המצב נחשב מסוכן ומומלץ לברוח או להימנע מלהתבלט. אנחנו רוצים שהמשפחות יצלמו ויביאו תמונות טובות, אבל מבקשים מהן שישמרו על חייהן ולא יסתכנו בשביל הפעילות. "כל החומר הגולמי מועבר על-ידי התושבים ל ארגון בצלם, ושם ממיינים אותו, ובמידת הצורך מעבירים לגורמים הרלוונטיים. אם יש קטע חשוב שיכול להוביל למעצר, אנחנו מבודדים אותו ומעבירים למשטרה ולכוחות הביטחון הישראלים. אם יש קטע שאנחנו חושבים שיכול להשפיע על דעת הקהל בישראל, אנחנו שולחים אותו לכלי התקשורת הישראלים ולתקשורת הזרה". נכונותם של התושבים לסייע, אומר עאמר, גוברת. "רוב התושבים בחברון מבינים את החשיבות של הפעילות, ונוכחים לדעת שהיא מביאה לתוצאות. כשהתחלנו את הפעילות בשנת 2007 היו תושבים שהתנגדו לקבל מצלמות. הם פחדו, ולא רצו לקחת חלק במשהו שעלול לסכן אותם. אבל אחרי שהם ראו שהצילומים האלו משפיעים על המצב בשטח ומעניקים ביטחון אישי למצלמים, הוצפנו בבקשות מהתושבים לקבל מצלמות וברצון עז לשתף פעולה. התושבים הבינו שהמצלמה היא זו שתגן עליהם מפני המתנחלים. המלחמה הטובה ביותר נגד הפורעים היא שהמתנחל יבין שמה שהוא עושה לי אני מצלם". לדבריו, תרמה למוטיבציה הזו גם דרישתה החוזרת של משטרת ישראל מתושבים ערבים בחברון לקבל הוכחות לטענות שהם מעלים בפניה. "היום המשטרה הישראלית שואלת את התושבים שמגישים תלונות נגד תקיפות אם הם צילמו את האירוע. כלומר, היא זו שנותנת להם את התחושה שמה שמצולם זוכה לעדיפות על פני דיווח או תלונה סתמית. לכן הפעילות שלנו צוברת תאוצה. המשטרה מתחשבת בצילומים ורואה בהם משהו שניתן לפעול על פיו. היא מתייחסת אליהם בכבוד. "אנחנו מקבלים תגובות חיוביות מארגונים וממוסדות בחו"ל. מגיעות בקשות לצילומים שצילמנו, כי הם מבינים שאלו חומרים אותנטיים וטובים. הצילומים נשלחים לכל מי שמבקש אותם במהירות האפשרית, וחינם. אין ספק שהפעילות הזאת עושה את העבודה. היא משנה את המצב באזור. היא משפיעה על דעת הקהל בעולם ונותנת תמונה בזמן אמת של הכיבוש הישראלי. זה הפתרון הכי טוב להפסקת האלימות באזור, וזה בעיקר הודות לגיוס התושבים לפעילות חשובה ביותר. אנחנו נותנים להם בידיים מכשיר שמשתווה לנשק שיש בידי המתנחל בחברון, ובמובן מסוים גם עולה עליו".
|
|
משפחות נייחות, כוננים ניידים
|
|
ואכן, ארגוני השמאל הקיצוני, החתומים על ההפקה, נמצאים הרבה בשטח. מדי שבוע הם יוצאים להפגנות נגד הגדר בבלעין ובנעלין. הם מסתובבים בכפרים ומתדרכים את התושבים הערבים כיצד לנצח את הכובש הישראלי וכיצד לצבור נקודות זכות בדעת הקהל הבינלאומית. פעילי הארגון נהנים מיחס מצוין מצד הגורמים הפלשתינים הרשמיים. הללו מבינים שהפעילים מובילים את מלחמתם של הפלשתינים ומוכנים לפעול למען מטרותיהם בחירוף נפש, הרבה יותר מהפלשתינים עצמם. אחד הבולטים בארגונים הללו, ארגון זכויות האדם 'בצלם', ציין השבוע עשרים שנה לקיומו, ולרגל המאורע פרסם סיכומי נתונים על מצב זכויות האדם בשטחים בעשורים הללו. לדברי הארגון, כוחות הביטחון הישראלים הרגו בעשרים השנים האחרונות בישראל ובשטחים 7,398 פלשתינים, בהם לפחות 1,537 קטינים. מספר שיא של הרוגים היה השנה, 2009: נהרגו בה, על-פי בצלם, 1,033 פלשתינים, בהם 315 קטינים, רובם ככולם בעזה במסגרת מבצע ' עופרת יצוקה'. עוד מפרסם הארגון שבשני העשורים הללו הרסה ישראל בשטחים לפחות 4,300 בתים שנבנו ללא רישיון או לשם ענישה. גם מספר הישראלים היהודים החיים מעבר לקווי שביתת הנשק הישראלית-ירדנית של 1949 נתפס ב ארגון בצלם כעניין של זכויות אדם הראוי לדיווח. בשנת 1989, מוסר ארגון בצלם, מנתה אוכלוסיית "ההתנחלויות" 69,800 נפש ב"גדה המערבית" ו-118,100 במזרח ירושלים – ואילו כיום חיים ב"גדה" יותר משלוש מאות אלף אזרחים ישראלים, נוסף על כ-190 אלף במזרח ירושלים. אחד הפרויקטים המרכזיים של הארגון הוא צילום ותיעוד. עיסא עאמר אחראי מטעם הארגון על הפעילות המתקיימת בחברון. "אנחנו מחלקים את המצלמות בעיקר למשפחות שחיות סמוך להתנחלויות ולשכונות היהודיות בחברון", הוא מספר, "וכן למשפחות שמתגוררות ליד מחסומים ויש להן אפשרות וזמן לצלם הרבה. יש אזורים שאנחנו מגדירים אזורי עימות עם ה מתנחלים, וגם בהם אנחנו מרכזים כוחות כי אנחנו יודעים ששם נוציא חומרים טובים. מלבד המשפחות, שהן רוב הזמן נייחות במקום מושבן, יש צלמים המוגדרים ניידים, ונמצאים בכוננות להגיע בהתראה קצרה למקומות שיש בהם פעילות עוינת נגד הפלשתינים". פריסת המצלמות נמצאת בהתרחבות מתמדת. "אנחנו מדברים היום על שלושים מצלמות בחברון בלבד, ועל 150 מצלמות בסך הכול בגדה", אומר עאמר. "גם ברצועת עזה יש לנו פעילות: שלושים מצלמות המביאות חומרים על פגיעה בזכויות אדם ברצועה. מטרת העל שלנו היא להראות לציבור הישראלי ולעולם כולו מה קורה בגדה. העולם צריך לראות את תמונות הכיבוש. מטרה נוספת היא לרתום את התושבים למאמץ הכללי, וליצור שיתוף פעולה בין הארגון לתושבים. הם חייבים להבין שהמצלמות הן אלו שישנו את המציאות בשטח, והן אלו שישמרו על המשפחות מהמתנחלים שמאיימים להרביץ להם ולפגוע בהם".
|
|
| תאריך:
|
25/12/2009
|
|
|
עודכן:
|
10/07/2010
|
|
אסף גבור
|
|
מטרת המאמר היא לבחון את הסיבות למצבו הנוכחי של הערוץ הישראלי-פלשתיני ולגזור מבחינה זו מסקנות בנוגע לאפשרויות ההתקדמות ולדרכי הפעולה שרצוי כי ארצות הברית תגבש עם הצדדים.
|
|
|
|
|
בשונה מהעולם הריאלי, בעולם הוירטואלי, הוא עולם האינטרנט - אין גבולות. עוולות מסוימות המבוצעות ברשת האינטרנט על-ידי רעולי פנים אנונימיים, יזכו להגנה ולחסות החוק מפאת העובדה כי המדובר בשימוש במדיה חדשנית ובתופעה חובקת עולם שיש לחברה אינטרס רב מעלה לקדמה ולהגן עליה.
|
|
|
|
|
הסופר א.ב. יהושע נמנה כנראה עם אלה שמתגעגעים לימים בהם אפשר היה לטבוח במתנגדים פוליטיים ועוד להופיע כצדיקים. אבל, איך אפשר סתם ככה להרוג אנשים שלא עשו לך כל רע, ואולי בכלל באו לעזור לך ברגע קשה? לפי השיטה הבולשביקית - מלבישים עליהם אשמה של מורדים ומחבלים המסכנים את קיום המדינה. וכך מתאר א.ב. יהושע את הטרגדיה של אלטלנה, בידיעות אחרונות מיום 15.12.2009:
|
|
|
|
|
מתוך ארבעים שנות עבודתי במערכת החינוך התחנה החינוכית המשמעותית ביותר בחיי הייתה, כאשר רעייתי ואני נענינו לבקשתו של לובה אליאב, ועבדנו במחיצתו שלוש שנים בקהילה החינוכית בניצנה.
|
|
|
|
|
אין חשיבות כלל מיהו המקור בלשכת ראש הממשלה אשר הדליף לתקשורת את ביקורתו כלפי הרמטכ"ל, גבי אשכנזי. מה שחשוב הוא שאותו אדם יהיה אחראי, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין, לשתי תוצאות אפשריות: האם גלעד שליט ידון לחיים או למוות, ומאידך, על התערערות אפשרית של מעמד הרמטכ"ל בתוך הצבא ומחוצה לו. כך יקיים אותו "צדיק" את הפסוק "חיים ומוות ביד הלשון".
|
|
|
|
|
