"לא ניתן להותיר הדברים במקומם. הפרשות אופפות ענן מכביד שראוי לפרקליטות לעשות כל אשר בידה להסירו ובהקדם. הלכך, המלצתי למ"מ פרקליט המדינה [אביחי מנדלבליט] להיכנס לעובי הקורה ולעשות על-פי מיטב שכלו וכוחו להסיר העננה לטובת מעמדה ושמה הטוב של הפרקליטות במדינה". כך אומר (7.3.21) נציב הביקורת על הפרקליטות, בעקבות הגרסאות המנוגדות של דובי שרצר וקרן בר-מנחם בשאלה האם מקור במשטרה ביקש להצביע בפני מח"ש על ביצוע עבירות לכאורה בחקירת התיקים נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
שרצר, שהיה ראש זרוע חשיפה במח"ש, טען בתלונה שהגיש לרוזן, כי המקור פנה אליו - אך בר-מנחם, מנהלת המחלקה, אסרה עליו לשוחח איתו; בר-מנחם הכחישה זאת מכל וכל. רוזן אומר: "משמדובר בגרסאות עובדתיות סותרות על אירוע שאירע, ככל שאירע, לפני כשנתיים, ללא שקיים כל תיעוד מזמן אמת או סמוך לאחר מכן לגביו, אין בידי להכריע איזו גרסה עדיפה על פני השתיים". לכן הוא מבקש ממנדלבליט לבחון מה אירע.
תלונה נוספת של שרצר הייתה בעניין סגירת התיק בעניינו של רב-פקד אבי רוטנברג - בן-זוגה של ג'ודי שלום-ניר-מוזס, אחותו של נוני מוזס. רוטנברג היה ראש צוות החקירה בפרשת מעונות ראש הממשלה ולא גילה למפקדיו את הקשר בינו לבין שלום-ניר-מוזס, למרות העוינות בינה לבין שרה נתניהו. אם היה מעורב בחקירת תיק 2000, קבעה מח"ש בשעתו, הרי שרוטנברג שוב היה בניגוד עניינים - במיוחד לנוכח העובדה שבת-זוגו היא שותפתו של אחיה בשליטה בידיעות אחרונות.
בר-מנחם החליטה לסגור את התיק נגד רוטנברג והחלטתה אומצה בידי המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, מומי למברגר. האחרון אמר כי ספק רב האם יש תשתית לביצוע עבירה פלילית, שכן לא ברור האם מתקיים הפן המחמיר ההופך הימצאות בניגוד עניינים לעבירה של הפרת אמונים. שרצר טען שהתיק נסגר מנימוקים לא-ענייניים, להם מצא ביטוי בדוא"ל ששלח למברגר לבר-מנחם: "אני לא רואה מצב בו בעת הזו מח"ש נכנסים לבדיקת חומרים בתיק 2000. מסיבות מובנות".
למברגר הסביר, כי כוונתו הייתה לכך שתיק 2000 היה מצוי באותה עת (דצמבר 2017) בחקירה סמויה, וכי לא הייתה לו כל כוונה נסתרת. בהמשך אף התברר, הוסיף למברגר, כי רוטנברג כלל לא היה מעורב בחקירה זו, "למעט קבלת ידיעה מודיעינית נעדרת משמעות של ממש בתחילת הדרך". רוזן אומר כי לא מצא לנכון לחלוק על הסבר זה של למברגר. גם עמדתו של למברגר בנוגע לסגירת התיק היא סבירה, ומכל מקום - מדובר בשיקול דעת מקצועי, בו הנציבות אינה מתערבת.
לצד זאת אומר רוזן, כי לא היה מקום לכך שיחלפו עשרה חודשים בין חוות דעתה של בר-מנחם לבין החלטתו של למברגר. ". השיהוי האמור בקבלת ההחלטה, אשר דומה כי הייתה ידועה כבר בתחילת הדרך עד להגשתה של חוות דעת חדשה מטעם מח"ש, הממליצה על סגירת התיק, הינה תמוהה ובלתי מתקבלת", הוא אומר. עוד קובע רוזן, כי מן הראוי היה להעביר לסניגוריהם של בני הזוג נתניהו (בתיק המעונות ובתיק 2000) את החומרים הנוגעים לרוטנברג, ולו "לצורך נקיון הדעת", כפי שהודה למברגר בדיעבד בנוגע לתיק המעונות.
