מנכ"ל וואלה לשעבר,
אילן ישועה, אומר שבשנים 2016-2013 האתר הפך לצייתן, מאולף ולמעשה לשלוחה של דוברות משרד ראש הממשלה ומשפחת נתניהו. הוא דיבר (יום ב', 5.4.21) בהמשך חקירתו הראשית במשפט נתניהו.
על הקשרים עם דובר משפחת נתניהו,
ניר חפץ, אמר ישועה: "לפעמים ניר לא היה צריך להגיד מה הוא רוצה; הייתי יכול להבין לבד. במשך הזמן היה ברור במערכת היחסים ביני לבין ניר, שאני צריך להעלות את זה [הודעות ששלח חפץ]. אותו הדבר לגבי ידיעות שליליות. כבר היינו מאולפים". ישועה הוסיף, כי מאחר שחפץ בא מעולם העיתונות - הוא נזהר שלא לפעול במישרין מול וואלה; "מצד שני, לפעמים היו מגיעות אלינו אמירות די קשות - שניר מסתובב בשטח ואומר שהוא כבר לא צריך לבקש, כי וואלה הוא אתר שלו. זה היה די ברור: שאנחנו עושים מה שלשכת ראש הממשלה מבקשת מאיתנו".
על פניותיו של
שאול אלוביץ אמר ישועה כי "זו הייתה מעורבות כרונית ועליה היו פיקים": היו לעיתים פנייה אחת ביום, כמה פעמים ביום או שבוע שקט. על
איריס אלוביץ העיד: "בשלב מסוים לשאול נמאס והוא אמר: עכשיו היא העורכת שלך. זה היה מאוד אינטנסיבי; אפשר לראות את זה בווטסאפים ובמיילים, החיים שלנו מתועדים". לדבריו, כל ידיעה הקשורה לנתניהו ומשפחתו הייתה עניין להתערבות והללו גזלו חלק ניכר מזמנו.
"לפעמים הייתי נדהם"
ישועה הוסיף: "לא היה מצב שאני יכול להוציא ידיעה רעה ולא אקבל תגובה. ברור שהיו פיקים, שביטאו רגישות מיוחדת אצל נתניהו, שאול אלוביץ או איריס אלוביץ. מבחינת נתניהו, הלחץ עלינו סביב הבחירות הפך למאוד אינטנסיבי. הלחץ של אלוביץ היה, כי 'השבוע הוא צריך לחתום לי', כלומר - אירועים רגולטוריים. לפעמים זה היה משתלב". הוא הדגיש, כי הדברים נאמרו לו במפורש. "היה ניטש ויכוח מר, ולצערי ברוב המקרים נכנעתי". בחקירתו הגדיר ישועה את היחס אליו כ-abuse, "במובן מסוים כמו אישה מוכה, ואני עשיתי abuse לאלה שמתחתי", הסביר בעדותו.
התובעת,
יהודית תירוש-גרוס, שאלה האם לא היו בוואלה ידיעות שליליות על נתניהו. ישועה השיב: "ודאי שהיו. המילה 'שלילי' היא במנעד מאוד רחב. סף הרגישות למה זה שלילי היה בלתי ניתן לחיזוי. הוא היה מאוד נמוך, כל דבר שיכול היה לרמז חלילה על שלילי. למרות שהיינו מאולפים, לא יכולנו לדעת מאיפה זה יבוא. לפעמים הייתי נדהם, לא יכולתי לתאר לעצמי שזה שלילי. אז היה מתחיל דיון, הייתי אומר שזה מטורף, לפעמים גם שאול ואיריס אמרו זה מטורף, אבל בסוף היינו אתר צייתן".
לדברי ישועה, ידיעות שליליות - למשל על חקירות נגד נתניהו - דורדרו מאוד מהר, כך שהרבה פחות גולשים יראו אותן. "היו קרבות גדולים ואין-סופיים על לדרדר. כבר העליתם ידיעה שלילית - אז אחרי 20 דקות: תעיף אותו. נעניינו לרוב הבקשות. לפעמים זה לקח יותר זמן ממה שרצו. היו מקרים קיצוניים שבהם לא בדיוק עמדתי בפרץ, אבל המערכת לא הסכימה ואמרה: אי-אפשר לעשות את זה".
תירוש-גרוס: "מה קרה למערכת כתוצאה מההתערבות?". ישועה: "ברור שהייתה דמורליזציה, כי עיתונאים לא מקבלים יותר מדי שכר, אז מה שיש להם זה את הכבוד העצמי והכבוד המקצועי. הם ידעו שאם ייכתב משהו ביקורתי, זה יירד מיד - אז הם הפעילו צנזורה עצמית. חלק מהכתבים המשמעותיים הפסיקו לכתוב ידיעות שליליות. היו מקרים שראיתי ידיעה שלילית, ונבהלתי ואמרתי להוריד. היו מקרים שהייתי מקבל משאול או איריס סימן שאלה, ומיד הייתי כותב: יורד. כבר רעדתי. הייתי במנגנון של ריצוי, וגם כתבים היו במנגנון של ריצוי".
"קיוויתי ללהטט בין הצדדים"
תירוש-גרוס: "למה ביצעת את הדברים האלה? למה הסכמת?". ישועה: "בדיעבד גם אני שואל את עצמי את השאלה הזאת. אהבתי את התפקיד הזה. כל חיי הייתי מנכ"ל מקצועי והצטיינתי, וגם שם הצטיינתי. וואלה היה מין מפעל חיים. לא הייתי מנהל שבא לעשות קדנציה ועובר הלאה. קיוויתי שאצליח איכשהו לנהל את זה, ללהטט בין שני הצדדים. קיוויתי שזה זמני, כי שאול ואיריס אמרו לי: תקופה מסוימת, עוד מעט ייגמר הלחץ, זו תקופה רגישה ואחר כך יהיה בסדר. סיפרתי לעצמי סיפור, כי גם אני הבנתי שזה לא ייגמר אף פעם. בחוכמה שבדיעבד? הייתי עף משם בשנייה הראשונה.
"למדתי חמש שנים רפואה. פעם פרופסור שאל אותי, האם הדבר הזה לא יכול להיות אף פעם. אמרתי שלא. הוא אמר לי: ברפואה ובאהבה לא אומרים 'אף פעם'. לפעמים בידיעות על גברת נתניהו אמרתי: אז תשימו עוד ידיעה על שמלה, זה לא המהות. למה אני צריך לעזוב מקום שבניתי אותו ואני מזוהה איתו? נשארתי למרות שחשבתי שברוב המקרים הם לא צודקים וחשבתי שזה מטורף. גם הייתי בן 58; למה אני צריך לחפש תפקיד? יביאו מישהו אחר - יהיה יותר טוב? וגם המשכורת הייתה טובה. הייתה גם תקופה שחשבתי שבהתחלה זכותם כבעלים לעשות את הדברים. לא רציתי לעזוב את הבייבי הזה, אבל כנראה שטעיתי".
ישועה נשאל האם היו גורמים פוליטיים נוספים לגביהם התערבו בני הזוג אלוביץ. הוא השיב, כי אחד מהם היה
משה כחלון, שהם ביקשו לעשות סדרת פרסומים שליליים עליו. "הם אמרו 'יש לנו התחשבנות ארוכה איתו', כנראה מהתקופה שהוא היה שר התקשורת ועשה את הרפורמה בשוק הסלולרי. כשהוא היה שר האוצר, הם אמרו שהוא מתאבד על איזשהו חוק נגדם". בהתכתבויות ביניהם כינו השלושה את כחלון "חייכני", "סמיילי" ו"הערבי". לדבריו, גם שאול ארדן "היה סדין אדום מבחינת שאול, והוא טען שכמעט כל יום הוא הוציא איזושהי החלטה נגד בזק". כאשר פורסמו שתי ידיעות חיוביות על ארדן, דרש אלוביץ להסיר אותן.
"אם היא תתרגז - הוא יתרגז"
בהתייחסו ליחסים עם העורכים שקיבלו ממנו את הוראות ההתערבות, אמר ישועה, כי
ינון מגל תיאר את ההתערבות כ"דבר נתעב". מגל,
אבירם אלעד, אבי אלקלעי ומיכל קליין הגיבו כולם בצורה חריפה ועזבו את תפקידיהם בשל כך. "לפעמים אימצתי כלפי מטה את הרטוריקה שהופעלה עלי. לפעמים אמרתי להם שמופעל עלי לחץ מלמעלה. לשנות תמונות של
שרה נתניהו 20 פעם בתוך שעה; לפעמים זה היה הזוי. מה יכולתי לעשות חוץ מאשר להגיד שהופעל עלי לחץ?
"לפעמים הייתי מאמץ את הרטוריקה ואומר שזה שמאלני - כשאחרי שעה אני צריך לתקוף את
נפתלי בנט ו
איילת שקד. היו יום-יום מריבות אין-סופיות, ויש צעקות, והם צועקים ואני צועק. להוותי, אני נעניתי לרוב הדרישות, אבל לפחות הקפדתי שבמערכת היו אנשים בעלי שיעור קומה ועיתונאים אמיתיים והם נתנו פייט. גם אדם כמו ינון מגל, שאיש לא יחלוק שהוא אוהב את ראש הממשלה, עזב לא פעם את החדר שלי בטריקת דלת ואמר: מה התועבה הזאת? מה הטירוף הזה? היה משבר גדול מאוד בתוך המערכת".
בנוגע לאלקלעי אמר ישועה, כי השניים כינו את נתניהו "קים" על שמו של קים ג'ונג-און ואת שרה נתניהו "ריי סול" על שם אשתו של קים, "כי מה שהתבקשנו לעשות לא היה כל כך רחוק מפולחן האישיות בקוריאה הצפונית". עם זאת הדגיש, כי מדובר בשניים-שלושה מקרים בלבד. על אבירם אלעד, שהיה ראש מערכת החדשות, אמר ישועה, כי הוא עזב בשל ההתערבויות, ב-2016 שכנע אותו לחזור כעורך הראשי - והבטיח וקיים שההתערבות תיפסק.
לדברי ישועה, הוא הזהיר את בני הזוג אלוביץ, כי התנהלות זו תהרוס את האתר ואת החברה, אך הם היו משיבים ש"וואלה היא 100 גרם ובזק היא 100 טון". הוא הוסיף: "לפעמים הייתי מיישר קו איתם והייתי אומר להם שהכתב הזה באמת שמאלני, כדי לרצות אותם וגם בגלל שהם צעקו עלי ומהצד השני צעקו עלי". עוד אמר כי לאלוביץ היו כמה טיעונים: "אנחנו לא רוצים להיות כמו הארץ, אנחנו רוצים להיות במרכז", "אתם רודפים אותו" ופעמים רבות "עכשיו זו תקופה רגישה, עכשיו הוא צריך לחתום על זה" וכדומה. לגבי שרה נתניהו נאמר, הוסיף, ש"אם היא תתרגז - הוא יתרגז ולא יחתום. הרבה פעמים נאמר, שאם היא מתרגזת - זה עוד יותר גרוע".