לא מעטים תהו על פשר ההחלטה הפתאומית של ביבי לשבור את רוח הליכוד, וללכת להקפאת ההתיישבות היהודית בהר. ממשלת השמאל המובהקת ביותר, ממשלת "אבודה"-מרצ לא הקפיאה את היישוב ודווקא ממשלת ימין ובתוכה האוחז בדגל היושר ההגינות וארץ ישראל, פרופ'
בני בגין, עושה זאת באלימות מכוונת.
אלא שבפוליטיקה האויב איננו דווקא אויב העם, כדוגמת החמאס ואש"ף, סוריה ואירן. בפוליטיקה האויב הוא מי שמסוגל להציב אתגר בבחירות הבאות. לשני השותפים העיקריים בקואליציה יש אויב משותף, מפלגה שלה בסיס בוחרים איתן בישראל של גוש דן. מפלגה שהיא יצור כלאיים של קצוות, שמכילה את השמאל האנטי-ציוני הקיצוני ביחד עם אופורטוניסטים חסרי מנוח ומושחתים חסרי תחתית, שנאספו אל דגלו של איש אחד שאיננו כבר עימנו. ועם כל מגרעותיה, בשל הבסיס הרחב של אינטרסים עליו היא נשענת, קדימה מהווה איום על הליכוד ועל "האבודה", כעוגן אפשרי לרוב בכנסת הבאה.
שלושת החברים לסיירת מטכ"ל, נתניהו משה ואהוד, החליטו לקרוע את קדימה לגזרים, באותו אופן שבו קרעה קדימה את הליכוד והאבודה.
אלא שללא תשלום פוליטי אי-אפשר. כדי להניע את ברק למהלך שיכול לחזק את הליכוד, מבחינה פוליטית כמובן, ולא אידיאולוגית, נדרש נתניהו להקריב משהו. והמשהו שקל להקריב אותו וקונה לו תמיכה בקרב בוחרי קדימה והאבודה הוא ההתיישבות בהר. כולם "יודעים" שההתיישבות בהר היא אבן הריחיים שעל צווארה של ישראל. כולם "יודעים" שלו התאיידו המתנחלים לעולם שכולו טוב, השלום המיוחל כבר היה מגיע. כולם (דהיינו אותו בסיס בוחרים של גוש דן) מתמוגגים מנחת כאשר הם רואים את המתנחבלים מוכים ואת היס"ם חובט בהם בחמת זעם, בעוד ראשי ההתיישבות בהר סופקים כפיים, שוב רימו אותנו. שנאת יהודי ההר היא הדבק היחיד המאחד את מפלגת האבודה. זה מטבע שקל מאוד לשלם בו, בדיוק כפי שארצות הברית משלמת לבעלות בריתה המוסלמיות במטבע ישראלי של פשרות כואבות וספיגת טילים בליסטיים.
קיסינג'ר אמר כי לישראל אין מדיניות חוץ, רק פוליטיקת פנים. ההקפאה איננה מחזקת את אבו-מאזן או את יחסי ישראל-ארה"ב, אלא את אבו-ברק, ומאפשרת לנתניהו לפרק את האיום הפוליטי על מנהיגותו. למען הפוליטיקה אפשר להקריב גם את המתיישבים, גם את היס"ם, גם את ישיבות ההסדר, ולבסוף גם את צה"ל הלוחם באמונה. כולנו נשלם את מחיר הפוליטיקה הזו במטבע הכי זמין - דם.
