ביקורת: "מוריד הגשם"

מוריד הגשם בתיאטרון הספרייה ברמת גן היא דרמה רומנטית שעוסקת בחיי משפחה אמריקנית טיפוסית, שהבצורת עושה שמות בחווה המשגשגת שלהם ונוגעת גם בעתידה הרומנטי של הבת המתבגרת. מוריד הגשם הוא זר אלמוני, המבטיח לחולל נס ולהוריד את הגשם המצופה ובמקביל הוא משנה את חייהם של בני המשפחה.

ריצ'ארד נאש כתב את המחזה ב-1954 והוא הועלה בניו-יורק באוקטובר אותה שנה למשך 125 הצגות. במשך הזמן תורגם המחזה ליותר מ-40 שפות, הפך גם למיוזיקל וגם הופק כסרט ב-1956 עם ברט לנקסטר וקתרין הפבורן. לפני כ-10 שנים, שוב הועלה המחזה בברודווי והשחקנים הראשיים זכו בפרס הטוני.

נאש היה מחזאי פורה שכתב לבימות תיאטרון בברודווי. הוא היה יהודי ושמו המקורי היה נתן ריצ'ארד נוסבאום. הוא מת בגיל 87 בשנת 2000.

המחזה עוסק במשפחת איכרים אמריקנית, בעלת חווה פורחת, המייחלת לשני ניסים: לגשם שישבור את הבצורת הקטלנית שגרמה נזקים קשים למשק החקלאי ולעוד נס קטן: שהבת היחידה, ליזי, תמצא סוף-סוף חתן ותינשא.

אביה מעודד אותה להמשיך ולצפות לבחיר ליבה, בעוד האח הבכור דוחק בה להשלים עם כך שלא תינשא לעולם ואילו האח הצעיר טרוד בפרשיית אהבים משלו. הגבר היחיד שעשוי לפתוח את ליבו הפגוע בפני אהבה חדשה הוא סגן השריף, אך התנאים טרם בשלו לכך.

אל תוך מערבולת החיים הזו מגיע זר מסתורי המבטיח לחולל את הנס. או לא. מיהו אותו זר וכיצד משתנים חייהם של בני המשפחה וגם של סגן השריף?

מיטקו בוזקוב ביים הצגה סולידית ובה להקת שחקנים מוכשרת המצליחה לרגש ולעורר עניין. ישנן בהצגה מספר סצנות מעניינות, מצחיקות וגם מלהיבות. המחסור במים מאלץ, למשל, את בעל החווה לנקות את הפירות והצלחות בהבל פיו ובתמונה אחרת מחוללים הנוכחים במין ריקוד נוגה ומאולץ. תמונת הסיום מלאת גשם ושמחה כפולה ומעוררת אהדה רבה.

עם זאת, לא תמיד המחזה קולח וישנם קטעים מייגעים, יותר או פחות וגם קטעים דרמטיים, תוססים ומפתיעים. ייתכן, אולי, שהיה מקום לוותר על ההפסקה ולכווץ את המחזה כדי שיהיה זורם ומהיר יותר.

התפאורה של סשה ליסיאנסקי היא פרקטית והבמה מנוצלת לתמונות באתרים נוספים, למרות שרוב הזמן העלילה מתרחשת בחדר המגורים. ניר מנקי מגלם את קארי אבי המשפחה. ניר הוא בעל קול רדיופוני מיוחד, בעל מימיקה ומשחק טובים המשרה אמון ומעורר אהדה. נדב ניר כג'ים האח הצעיר וההולל מתאים לתפקיד ומגיש משחק קולח. אלון אורבך כנוח האח הבכור ומנהל החווה הוא שחקן כשרוני, המגיש משחק נעים.

שירי נדב-נאור כליזי יודעת להיות שמחה ועצובה, נרגנת ותוססת, יש לה סגנון משחק ייחודי והיא מעוררת סימפטיה רבה. אסף סולומון כסגן השריף הוא שחקן נאה ומוכשר. אפי ביבי כסטארבק, מוריד הגשם, מפגין משחק משובח, מלהטט בתפקידו הקשה בצורה אמינה וכמעט גורם לנוכחים באולם לפתוח מטריות, מחשש לגשם סוחף שיירד עליהם.