|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

חקיקה ומשפט קדום

דברי שר המשפטים לפני שבועות אחדים כי "צעד אחר צעד ננחיל לאזרחי ישראל את חוקי התורה ונהפוך את ההלכה למשפט המחייב במדינה" חוללו סערה ציבורית עזה. אולם דווקא הכחשותיו והסבריו כי בסה"כ ביקש לעודד שימוש בבתי הדין הרבניים לממונות כמערכת התדיינות אלטרנטיבית, מעידים כי סוגיית השימוש במשפט ההלכה במע' המשפט בישראל אינה שאלה היפותטית בלבד וכי היא נוגעת בעצב חשוף בציבוריות הישראלית
11/01/2010  |   News1 News1   |   מאמרים   |   מכון שלום הרטמן   |   תגובות

   רשימות קודמות
  רוחניות רצוא ושוב - על ניו-אייג' ויהדות
  המחויבות הערכית של ישראל כלפי הפליטים
  מי הרג את דודו טופז
  קבלה בגרוש של פרחה שמצערת את נפש האר"י
  מלך הרייטינג, מלך השערוריות

  • הרב ד"ר דניאל הרטמן

"הנושא אינו האם שר המשפטים קרא להחליף את החוק הישראלי בדין התורה או אם פשוט דיבר בשבחה של ההלכה בפני קבוצת רבנים", אומר הרב ד"ר דניאל הרטמן, "ההערות שהשמיע השר פגעו בעצב חשוף בחברה הישראלית, המרגישה שאנחנו נמצאים על ספה של מלחמת תרבות על אופיה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית". אמנם, מעיר ד"ר הרטמן, "מהותה היהודית-דמוקרטית של ישראל, אינה טמונה 'רק' ביצירת מדינה דמוקרטית עבור יהודים, אלא בקיומה של מדינה שבה יהדות ודמוקרטיה משתלבות זו בזו ומעצבות את אופי המדינה ואת ערכיה". אולם, הוא מדגיש, "הבעיה מתעוררת כאשר מתייחסים למשפט העברי ככזה האמור לקבוע ולעצב את ערכי המוסר שלנו כיום, במקום כאמצעי שיסייע לנו לבטא ולשקף ערכים אלו".

תחום המשפט העברי, מציין ד"ר הרטמן, התפתח והתחדש באופן ניכר מאז קום המדינה: "חוקרים ומומחים עמלו לזקק מתוך העבר המשפטי העשיר שלנו הנחיות ותובנות הנוגעות לדילמות שמציבים החיים המודרניים, והיום אין ספק שהיבטים שונים של המשפט העברי יכולים לשמש כמקורות למערכת המשפטית הישראלית לא פחות מהחוק העותומני או המשפט האנגלי". אבל, הוא מוסיף, "דבר אחד הוא לשאוב מן המסורת היהודית תמיכה ולהיעזר בה ביצירת תשתית תרבותית להתמודדות עם דילמות מוסריות מודרניות, ודבר שונה לחלוטין הוא להתיימר כי על המשפט העברי לעצב מחדש את העקרונות המוסריים שלנו ולהחליף את החוק הנוכחי. האפשרות הראשונה רצויה ובריאה. השניה צריכה להדאיג את כל מי שרואה בישראל מדינה מודרנית".

יתרה מכך, הוא אומר, "אין הסכמה כיום בין היהודים על תוכנו של החוק היהודי או על המאפיינים מתוכו הראויים להפוך לציוויים מחייבים בחיינו. רוב הישראלים מאמינים אומנם שישראל אינה יכולה להיות חפה ממאפיינים יהודיים, אולם אסור להפוך את הזירה המשפטית למקום שבו היהדות כופה עצמה על הציבור. וגם אם לא נשאף בהכרח להפרדה מוחלטת של הדת מהמדינה, אנחנו חייבים לצמצם את הנסיונות לכפות גירסה אחת של היהדות שאינה מקובלת על כולם. ישראל הנשלטת על-ידי חוקי ההלכה לא תהיה מדינה שכל היהודים יוכלו לחיות בה, לא כל שכן אזרחיה הלא יהודים".

  • פרופ' יאיר לורברבוים

פרופ' יאיר לורברבוים מסביר כי אימוץ משפט התורה כבסיס לחוק הישראלי או לחלק ממנו אינו רעיון ישים, משום שהוא מעורר מכלול של בעיות שהן כמעט בלתי פתירות. הוא מצביע כאן על שתיים מהבולטות שבהן: "הבעיה הראשונה היא ערכית. מערכת המשפט הישראלית מבוססת בעיקרה על תפיסה ליברלית-דמוקרטית, בעוד ההלכה מייצגת ערכים אחרים". הבעיה הערכית, מדגיש פרופ' לורברבוים, נוגעת למכלול רחב של הסדרים משפטיים בכל ענפי המשפט ונפרשת מתחום המשפט הציבורי (הפלילי, החוקתי והמנהלי) ועד לתחומים רבים של המשפט הפרטי. "עבור מי שמחזיק בתפיסה ליברלית, המייחסת משקל דרמטי לערך החירות" הוא מבהיר, "ההנחה שבכל נושא תהיה פסיקת ההלכה צודקת או מוסרית יותר מכל פסיקה אחרת היא מופרכת".

הבעיה השנייה עליה מצביע פרופ' לורברבוים היא כי ההלכה אינה מותאמת לא רק לערכי החברה הישראלית, אלא גם לצרכיה: "בהלכה חסר מענה לרבים מהצרכים עליהם עונה החוק הישראלי, בדומה לכל מערכת משפט מודרנית. המשפט הפלילי בהלכה (='דיני נפשות') אינו מתאים כלל לחברה המודרנית ולא נוכל לנהל באמצעותו את המלחמה בפשיעה ובאלימות. הפרוצדורה הפלילית שפותחה בהלכה - 'דיני נפשות' - פשוט לא תאפשר זאת. ועוד לא דיברנו על העונשים שבהלכה (מיתות בית דין, מלקות וכו'). גם המשפט הציבורי בהלכה לוקה בחסר: יש בו רעיונות מלוכניים, מתונים אמנם, אולם לא מפותחים ובוודאי שלא רלוונטיים לחברה המודרנית. הבעייתיות של ההלכה בתחום האישי ודיני המשפחה, לה כבר כפוף החוק בישראל, מוכרת היטב, והפגיעה המגדרית שהיא גורמת ידועה. תחום המשפט הפרטי מציג גם הוא קשיים גדולים: יסודות דיני הנזיקין בהלכה שוללות עילות להרבה תביעות נזיקין שנראות לנו היום מוצדקות; תחום דיני החוזים אינו מפותח, ועוד לא התחלנו לדבר על תחומים רבים של המשפט המסחרי כדיני חברות, הגבלים עסקיים, מיסים, ביטוח לאומי ורווחה ועוד ועוד. אין להתפלא כי בתי הדין הרבניים, במיוחד בתי הדין לממונות, מרבים להתבסס על החוק הישראלי כדי לפתור בעיות וליישב סכסוכים שההלכה אינה מכסה. בהרבה מקרים מתנים בתי הדין הרבניים עם הצדדים, במסגרת הליך הבוררות (העומד ביסוד בתי הדין לממונות), שהסוגיות הממוניות יידונו לפי החוק הישראלי; לעיתים, בשל 'יראת הדין וההוראה', בתי הדין מתנים עם הצדדים כי עניינם יידון שלא לפי ההלכה גם כאשר יש בה פתרון לסכסוך, כפי שהראה ד"ר חיים שפירא במאמר שיתפרסם בקרוב. האין זה אבסורד להכפיף תחומים אלה להלכה רק כדי שרבנים יחזרו לדין הישראלי כדי לפתור באמצעותו בעיות? ועוד לא לקחנו בחשבון את העובדה שהחלת ההלכה בישראל תיצור מערכות משפט שונות ליהודים וללא יהודים, עניין ששייך כמובן גם לעניין הראשון, הערכי, שכבר הועלה".

למשפט העברי, מבהיר פרופ' לורברבוים, "ראוי שיהיה תפקיד תרבותי במערכת המשפט הישראלי. הוא יכול לשמש לעתים מקור השראה לפיתוח המשפט הישראלי, אך לא הרבה יותר מזה. החלתו הכוללת על החברה הישראלית לא רק שאינה בת יישום, אלא היא ויתור על אופייה הדמוקרטי-ליברלי של מדינת ישראל, שמערכת המשפט הינה אחד מעמודיו החשובים, אם לא המרכזי שבהם".

  • ולריה סייגלשיפר

ולריה סייגלשיפר אומרת כי לפני הכל, החלת חוקי הלכה על המשפט הישראלי אינה שאלה של דת ומשפט, אלא של בחינת הסיבות למצב המתקיים כאן ועכשיו. הדיון בסוגיה, היא אומרת, הינו בראש ובראשונה דיון על האופן בו מתקבלות החלטות במדינת ישראל. "ההחלטה על העברת תחום האישות בישראל לידי המערכת ההלכתית, המקיימת אפליה בוטה נגד נשים", היא מסבירה, "הייתה החלטה שנבעה משיקולים פוליטיים, וכך גם ההחלטה המתמשכת להשאיר את המצב על-כנו". הבעיות מוכרות: מעמדן של נשים בתוך תהליך הגירושין נחות לאין ערוך מזה של גברים, התנאים בהם הן יכולות ליזום מוגבלים ביותר, והמערכת מעודדת את סחיטתן בידי בני זוגן. "אולם", מדגישה סייגלשיפר, "אפילו הבעייתיות הטמונה בהלכה היא במקרה זה משנית לבעייתיות הפוליטית; גם ההלכה, ועל כך נכתבו תלי תלים של מאמרים, מציעה פתרונות לרבים מקשיים אלו". סייגלשיפר נוקבת בשיקולים הפוליטיים כסיבה בשלה ממשיכה ההפליה להתקיים למרות היצע הפתרונות הזמינים, "מהוצאת התחום מהמערכת ההלכתית ועד לאימוץ פתרונות הלכתיים קיימים ומינוי דיינים המכירים בהם: כנראה שהמצב הנוכחי, בו תחום כל כך מרכזי בחיי האזרחים והאזרחיות של המדינה מנוהל על-ידי מערכת הלכתית שהינה בלתי שוויונית בעליל, לא נתפס בידי הישראלים כבלתי נסבל דיו מכדי לשלם את המחיר על שינויו. המחוקקים, דתיים וחילוניים כאחד, כמו גם החברה הישראלית הבוחרת בהם מבלי לדרוש תיקון מיידי של המצב, לא רואים בחופש האישה ובשוויון בין המינים נושאים חשובים דיים, והם מוכנים להקריבם כדי לא להתמודד עם ההשלכות הפוליטיות הכרוכות בכך". לפיכך, היא אומרת, העברת הדיון על מקומו של הדין ההלכתי בחוק הישראלי למישורים הדתיים והמשפטיים, "מסיטה אותו מהמקום בו, בישראל של היום, הוא צריך להתנהל, היינו המישור הפוליטי".

לאתר מכון שלום הרטמן
הרב ד"ר דניאל הרטמן הוא נשיא מכון שלום הרטמן.
פרופ' יאיר לורברבוים מלמד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן והוא עמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן.
גב' ולריה סייגלשיפר היא דוקטורנטית במרכז מלטון לחינוך יהודי באוניברסיטה העברית בירושלים וחברה בבית המדרש סדר נשים במכון שלום הרטמן. היא מלמדת סדנה בנושא מגדר וגיל ההתבגרות בבית הספר הרטמן לבנות ומשמשת כלוביסטית בפורום נשים לתקציב הוגן, העוסק בכלכלה ומגדר.
תאריך:  11/01/2010   |   עודכן:  11/01/2010
דניאל הרטמן, פרופ' יאיר לורברבוים, ולריה סייגלשיפר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
חקיקה ומשפט קדום
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ירון זכאי
11/01/10 13:45
2
שולץ
15/01/10 16:22
פורום: מכון שלום הרטמן כתוב הודעה
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
לכאורה, אפשר היה להבין מהשבועות האחרונים שממשלת גרמניה על סף פירוק, באופן ממשי. העובדה שהאידיאולוגיה הולכת לכיוון אחד והביצוע הולך לכיוון אחר - מראה סימני קונפליקט ופרובלמה בתוך תוככי הממשלה השמרנית של מרקל.
11/01/2010  |  רועי גולדשלגר  |   מאמרים
לפני מספר שבועות התקיים דיון נוקב בנוגע לכדורסל בישראל, דיון שבו התארחו ראשי קבוצות ויושב-ראש אשר הביעו את דעתם, כל אחד בתורו, על מצב הכדורסל בארץ.
11/01/2010  |  אלדד רוזנברג  |   מאמרים
צו מעצר המוצא על-ידי מדינה נגד מדינאי שמדינתו ניהלה מלחמה נגד מתקיפיה, הוא בכלל חידוש סוריאליסטי, אבל הוא כבר עובדה. היא התאפשרה על-ידי קבלת מוסר חדש, לפיו המרגיש את עצמו מקופח רשאי להפעיל אלימות נגדית, אפילו רצח, גם כשזה יפגע בחפים. להרגעת המצפון, התמים או הצבוע, מוסיפים מצדיקי אלימות זו אמירה גואלת, אף נואלת: "איננו מסכימים אך מבינים", ובא למצפון גואל...
11/01/2010  |  שלום לינדנבאום  |   מאמרים
בסוף השבוע שעבר הודיעה לשכת ראש הממשלה לאחר דיון לילי נוסף של הקבינט, כי ישראל לא תגלה גמישות נוספת ותציע ויתורים נוספים לחמאס. הודעה ברוח זו נמסרה גם לשליח ראש הממשלה למו"מ עם המתווך הגרמני.
11/01/2010  |  עפר דרורי  |   מאמרים
אחרי התלבטות, רבת-שנים, הגיעה סוף-סוף המועצה להשכלה גבוהה למסקנה מתבקשת כבר מזמן: לימודי התואר הראשון יוארכו בשנה נוספת, שבה יוכל הסטודנט המצוי לרכוש, בצד התמחותו, גם השכלה כללית, שכל-כך חסרה לו היום.
11/01/2010  |  ראובן לייב  |   מאמרים
המיסטיקה ביצירתו של ש"י עגנון  /  ד"ר צחי וייס
גיור ישראלי  /  ד"ר אריאל פיקאר
חרב פיפיות בידם  /  ד"ר אלי הולצר
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il