שר הביטחון, בני גנץ, ושר המשפטים, גדעון סער, סיכמו בפגישה ביניהם לפתוח בדיון ועבודת מטה בין משרדיהם לבחינת הצעתו של שר הביטחון גנץ להקמת ועדת חקירה ממלכתית בפרשת הצוללות וכלי השיט.

ממשרד הביטחון נמסר (יום ו', 16.7.21) כי היועץ המשפטי לממשלה ישתתף בתהליך בשים לב למשפט הפלילי שמתנהל בהקשר לפרשה זו. מעורבותו של מנדלבליט קריטית משום שכל עוד מתנהל הליך פלילי לא ניתן באופן עקרוני לנהל חקירה של ועדה ממלכתית במקביל.

בפרשת הצוללות קבע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי אין מקום לחקור את ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו. הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד מיקי גנור, שהיה הנציג בישראל של קונצרן טיסנקרופ, יצרן הצוללות וכלי שיט אחרים שרכש חיל-הים; אבריאל בר-יוסף, שהיה סגן ראש המטה לביטחון לאומי; שי ברוש, לשעבר מבכירי חיל-הים; מודי זנדברג, יו"ר קרן היסוד; ודוד שרן, שהיה ראש מטהו של שר האוצר וכיום מזכיר חברת קצא"א. הטענה המרכזית היא ליחסי שוחד בין גנור לבין הנאשמים האחרים בעסקות עם חיל-הים. הפרקליטות סגרה את התיק נגד מי שהיה מפקד חיל-הים וכיום יו"ר רשות התעופה האזרחית, אלי מרום ("צ'ייני"), ונגד פרקליטו ובן-דודו של נתניהו, עו"ד דוד שמרון.

בפני בג"ץ תלויות ועומדות עתירות המבקשות להורות לפתוח בחקירה גם נגד נתניהו, והן נתמכות בתצהירים של בכירים לשעבר במערכת הביטחון - ובהם יריבים פוליטיים של נתניהו. בכירים אחרים אומרים, כי לא נפל פגם בהחלטותיו של נתניהו, ובראשן רכישת שתי צוללות נוספות והסכמה למכירת צוללות למצרים. קרוב לוודאי שבג"ץ לא יתערב בהחלטתו של מנדלבליט.

גנץ יזם אשתקד הקמת ועדת בדיקה של משרד הביטחון לחקירת הפרשה, אך מנדלבליט הטיל עליה מגבלות משמעותיות כדי שלא לפגוע בהליך הפלילי, ובראשן - איסור לשוחח עם החשודים והעדים. מגבלות אלו משמעותיות עוד יותר כעת, כאשר כתב האישום כבר הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב. לכן, סביר להניח שלא ניתן יהיה לממש את הכרזתו של גנץ, או שהבדיקה תהיה מצומצמת מאוד בהיקפה.