|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כהנא מציג את תוכניתו
|
|
|
סמוטריץ': עלול להתפתח במערך הכשרות שוק של תחרות קניבלית
|
יו"ר הציונות הדתית אומר כי הרפורמה לא באמת מפריטה את מערך הכשרות, אלא בעיקר מוציאה אותו מידי הרבנות הראשית ● "הרפורמה דווקא מגדילה את עלות הכשרות הכוללת ועד כה השר לא הצביע על מקור כלכלי לכך שלא יגולגל אל הצרכנים"
|
|
ח"כ בצלאל סמוטריץ'
|
|
|
|
|
יו"ר הציונות הדתית, ח"כ בצלאל סמוטריץ', אומר (יום ה', 22.7.21) כי לא הגיב מיד לרפורמת הכשרות שמציע השר לשירותי דת, מתן כהנא, מאחר שראה לנכון להגיב עליה באריכות. בחוברת שחיבר, כתב כי נזקה של התוכנית עולה בהרבה על היתרונות שלכאורה גלומים בה, וכי היא ירתה את החץ ורק לאחר מכן סימנה את המטרה ("נכון אולי יהיה להגדיר שהתוכנית סימנה מראש מטרה לאפשר לגופים מסוימים מאוד להיכנס לעולם הכשרות ללא תלות ברבנות הראשית ובכללים ההלכתיים שהיא קובעת"). הוא תקף את השר ואמר כי "השר כהנא חדש בתפקידו, ולחשוב שבזמן קצר כל כך הוא הצליח ללמוד את הסוגיה ולגבש עמדה ורפורמה מקיפה ורצינית זה לא רציני...". לדבריו, מדובר ברפורמה שלא ניתנו בה תשובות לשאלות רבות כגון: כמה זה עולה? מאיפה יבוא הכסף? האם יש סיכום תקציבי מול משרד האוצר? האם ואלו סנקציות יוטלו על מי שיפעל בניגוד לחוק והנהלים? מי יתן כשרות במקומות מרוחקים חסרי כדאיות כלכלית ומי ישלם על זה ואיך זה יעבוד לאורך זמן? מה יהיה היחס בין גופי הכשרות למפקחים ולפיקוח של הרבנות הראשית? מה היחס בין אמות-המידה ההלכתיות שאמורה לקבוע הרבנות הראשית לאלה העסקיות שאמור לקבוע גוף ממשלתי חדש שהשר מבקש להקים (הממונה)? ואיך מחסנים את החקיקה החדשה מביקורת והתערבות של בג"ץ? בניגוד לאישורי אסדרה אחרים, הסביר, כשרות מזון דורשת השגחה תמידית, והפיתוי הכספי לעגל פינות בחומרי גלם מסוימים הוא עצום. ההבדל בין ישראל ליתר המדינות הוא עמד על ההשוואה הלא-נכונה בין כשרות בארץ לכשרות בחו"ל, וכתב כי "יש הבדל דרמטי בין המציאות במדינת ישראל למציאות בארה"ב ובמדינות נוספות בעולם שבהן גופי הכשרות הם פרטיים ואליהן חסידי ההפרטה במערך הכשרות בארץ מבקשים להשוות. בארה"ב, למשל, רוב מוחלט של צרכני הכשרות מבינים בכשרות. מדובר ביהודים דתיים אורתודוקסיים שחיים בדרך כלל בקהילות מסודרות ויודעים מה לשאול ואיך לוודא את איכות הכשרות וההשגחה שמסופקת להם. השאר למרבה הצער לא מעוניינים בכשרות. בישראל, לעומת זאת, רוב צרכני הכשרות אינם מבינים בכשרות. מדובר ביהודים טובים, מסורתיים ואף חילוניים, ששמירת כשרות חשובה להם מהבית אבל הם לא מבינים בזה. אין להם שום יכולת לשאול את המשגיח את השאלות הנכונות".
|
|
|
"הרפורמה לא באמת מפריטה את מערך הכשרות. היא בעיקר מוציאה אותו מידי הרבנות הראשית. במקום לחזק את הרבנות הראשית ולתקן איתה את הדרוש תיקון במסגרתה, מחלישים אותה ומעבירים את סמכויותיה לגופים אחרים", הסביר. לדבריו, כהנא מבקש להקים גוף ממשלתי ביורוקרטי חדש (הממונה) שיקבל חלק גדול מסמכויות התקינה והפיקוח שמצויות היום בידי הרבנות הראשית. "במילים פשוטות: המטרה היא פשוט להוציא מהרבנות הראשית את הסמכויות ולהעביר אותן לגוף ממשלתי חדש. התוצאה תהיה התנגשות תמידית בין שני הגופים, כפל אסדרה, סתירות, ותחומים שיפלו בין הכסאות. לא ניתן הרי לנתק באופן אמיתי בין אמות-המידה ההלכתיות (שאמורות להישאר באחריות הרבנות) לאמות המידה העסקיות (שאמורות לעבור לממונה), ותמיד יהיה ויכוח מה מוגדר הלכתי ומה עסקי - וממילא מה באחריות איזה גוף. הממונה יטען שכל נושא בסוף הוא עסקי. הרבנות תטען שהוא הלכתי". סמוטריץ' מותח ביקורת חריפה על השר מימינה: "אחיזת העיניים הגדולה של השר כהנא. ברפורמה שלו, שנכתבה ונועדה לשרת כמה גופים שמבקשים להעניק כשרות באמות מידה אחרות מאלה שקובעת הרבנות הראשית, אין למעשה אמת-מידה אחידה. מתן האפשרות לכל שלושה רבנים שקיבלו כושר לרבנות עיר (לא כולם נדרשים אפילו להיות מכהנים בפועל) לקבוע אמת-מידה לעצמם ולשווק אותה בכל הארץ מעקרת למעשה מתוכן את המושג אמת-מידה אחידה". עוד הסביר כי יש יתרון גדול בניתוק הזיקה בין המשגיח למושגח ובהסדרת דרכי העסקת המשגיחים. אלא שיש לזה עלות כספית, כי העסקה מסודרת יקרה יותר מבעל עסק ומשגיח שמוצאים את הדרך להסתדר ביניהם. לדבריו, משרד האוצר מנע זאת במשך שנים. "הרפורמה אינה מנתקת את יחסי המשגיח והמושגח ולא פותרת את ניגוד העניינים המונח בהם, היא רק מעבירה אותם מהמשגיח לגוף הכשרות הפרטי ובכך רק מעצימה את הבעיה. גוף כשרות פרטי שמרוויח ממתן כשרות ומקבל את כספו מבעל העסק תלוי בו לפרנסתו יתקשה מאוד להציב לו דרישות ולהסתכן במעבר של בית העסק לגוף מתחרה". נימוק מוסף אותו מנה הוא ששיקול הדעת בענייני כשרות צריך להתבסס על שיקולים הלכתיים של טיב הכשרות ולא על שיקולים כספיים. אם עד כה רק לבעלי העסקים היה תמריץ כלכלי שלילי בענייני הכשרות (בשל פערי העלות של חומרי הגלם ועיבודם), הרי שאחרי הרפורמה של השר כהנא גם לגופי הכשרות יהיה תמריץ כלכלי למקסם את רווחיהם ולשלב ידיים עם בעלי העסקים, לפעמים אפילו שלא במודע. וזו ממש פרצה הקוראת לגנב. סמוטריץ' מתמודד גם מול טענת מנגנון הפיקוח, ואומר שגם זו גבינה שוויצרית שיש בה יותר חורים מגבינה. הוא מונה שלושה נימוקים: א. יהיו הרבה אמות-מידה וממילא יהיה קשה מאוד לעקוב אחריהן ולאכוף אותן ("במצב הזה יתרחש מה שמכונה בעולם הרגולטורי 'ארביטראז' רגולטורי', כפי שמתקיים היום בשוק ההון, וכל אחד יוכל להיכנס בין הכסאות שלו ולהתחמק מפיקוח"); ב. עוד לא נולד מנגנון פיקוח שמסוגל לפקח בכל מקום ובכל רגע נתון מול תמריצים רציפים להפרה; ג. בניגוד להצהרות לפיהן הרפורמה אמורה להוזיל את מחיר הכשרות, בהינתן חוק שימור החומר, האנרגיה והכסף, הרפורמה דווקא מגדילה את עלות הכשרות הכוללת ועד כה השר לא הצביע על מקור כלכלי לכך שלא יגולגל אל הצרכנים. כבר היום מערך הפיקוח של הרבנות הוא רזה ודל במשאבים, והוא מתקשה לתת מענה לאתגרי הכשרות". בין מרוץ אל התחתית למרוץ אל הפסגה יו"ר הציונות הדתית מזהיר כי ברבות הזמן עלול להתפתח במערך הכשרות שוק של תחרות קניבלית שיביא למה שמכונה בעולם הכלכלי "מרוץ אל התחתית". תחרות על מחיר נמוך ועל שירות ככסות להתפשרות על עקרונות הכשרות ההלכתיים. "עכשיו תוסיפו לזה את העובדה שבמרכיב הליבה החשוב ביותר של תחרות בשוק הכשרות - איכות הכשרות - התחרות נעדרת את הכלי הבסיסי ביותר - קיומו של מידע שמאפשר לצרכנים השונים להשוות בין הספקים והמוצרים הקיימים בשוק - ותקבלו, בהפוך על הפוך, דווקא 'מרוץ על הפסגה'. נסביר: הציבור הדתי יסתדר כנראה בכל מצב. הוא מבין בכשרות ויודע מה לשאול. גם אם לא כל אדם דתי מבין בעצמו בפרטי הפרטים של ההלכות הוא בדרך כלל חי בקהילות מסודרות שיש בהן מי שמבינים ויש בהם מערכת שיתוף והעברת מסרים שמהר מאוד תעביר את הקול על מי אפשר לסמוך ועל מי לא. אבל, כאמור, לא מדובר ברוב צרכני הכשרות בארץ. הציבור המסורתי והחילוני שהכשרות חשובה לו ילך לאיבוד בין הגופים השונים והסטנדרטים השונים וייאלץ לבחור באחת משתיים: או להתפשר ולסמוך על כל תעודה באשר היא ולהסתכן בלהיכשל באיסור מאכלות אסורות כשהוא נסמך על גופים לא רציניים (חשוב לזכור ולקחת בחשבון בהקשר הזה שגם אם היום אנחנו מכירים גופי כשרות פרטיים רציניים יחסית שמונהגים בידי אנשים יראי שמים, איש לא תוקע לידינו שהמצב הזה ימשך. "פתיחת השוק לתחרות תכניס שחקנים שאנחנו לא מעלים היום בדעתנו, וכל שינוי חייב לקחת בחשבון את ההתפתחות העתידית הזו ולתת לה מענה), או ללכת לצד השני ולהחמיר מאוד כדי לא להיכשל. וכאן, בהפוך על הפוך, הרפורמה שמבקשת לכאורה לפשט ולהוזיל את מערך הכשרות תייצר את ההפך הגמור. יהיו מספר בד"צים מחמירים שכבר ממותגים או ימתגו את עצמם ככאלה שאפשר לסמוך עליהם ויתפתח 'מרוץ אל הפסגה' שבמסגרתו צרכנים הולכים אל המרחב הבטוח וחסר הסיכונים ולוקחים שולי בטיחות גדולים כדי לא להיכשל במאכלות אסורות. לא סתם 'כוח דהיתרא עדיף'. הוא דורש לימוד והעמקה, וכשאלה אינם קיימים התוצאה הטבעית היא הליכה אל הצד המחמיר. הביקוש מצד הצרכנים יאלץ את בעלי העסקים ליישר קו ולרכוש את שירותי ההשגחה היקרים והתוצאה תהיה ייקור מערך הכשרות והמזון בכלל. ואם כן מה הועילו חכמים בתקנתם...", דבריו. סמוטריץ' מציע כי מערך הכשרות יישאר ממלכתי ולא מבוסס על תחרות כלכלית. עם זאת הוא ממליץ לסכם על מודל העסקה של המשגיחים בתאגיד או בתאגידים שיוקמו לשם כך אך יהיו בשליטת הרבנות, לתקצב את התיקון הזה, לעגן בחוק סמכויות לקביעת אמת-מידה אחידה ושקופה בכמה רמות של כשרות ולהסמיך את הרבנות לנקוט עיצומים כלפי מי שיפר אותם - הן מול הרבנויות המקומיות והמועצות הדתיות והן מול בעלי העסקים.
|
|
תאריך:
|
22/07/2021
|
|
|
עודכן:
|
22/07/2021
|
|
עידן יוסף
|
+קשיים בשיבוץ ועדות הכנסת
|
11:55 23/07/21 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
היועצת המשפטית לכנסת: "גם לעמדתנו ישנם קשיים שונים בהחלטת הוועדה המסדרת שאושרה על-ידי מליאת הכנסת" ▪ על ההרכב המפלה בנשיאות: "מעורר קשיים של ממש" ▪ ככל שתוגש עתירה לבג"ץ, היא אינה צפויה להיות מוגשת בשם הליכוד לנוכח התנגדות יריב לוין
|
|
ח"כ עידית סילמן, יו"ר הוועדה המסדרת [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
+אבידר איים "לעשות שמות" בתקציב
|
22:00 22/07/21 | |
רגע לפני ההחלטה למנותו לשר, אמר ח"כ אלי אבידר לפני כמה ימים לעיתונאי מיכאל שמש: "אם המו"מ עם הקואליציה לא יסתדר אעשה שמות בתקציב". תגובת אבידר: ״כפי שהתחייב מעל כל במה אפשרית, אלי אבידר לא יסכן את על קיום ממשלת השינוי, אשר נלחם על הקמתה למעלה משנה ברחובות, בדיוני המליאה בוועדות הכנסת" (כאן חדשות).
|
|
+שטרית: נראה שגנץ מעכב בכוונה את הנגשת מערת המכפלה
|
19:10 22/07/21 | עידן יוסף |
ח"כ קטי שטרית (ליכוד), ממובילי המאבק להנגשת מערת המכפלה, בתגובה להחלטה של שר הביטחון על דחייה נוספת בעבודות על הנגשת מערת המכפלה: "החלטה מקוממת ואבסורדית של שר הביטחון בני גנץ, זה לא ייאמן! לפעמים נדמה שהשר מעכב זאת בכוונה אחרת אין שום הסבר לכך. כבר היה אישור לתחילת העבודה לאלתר, אני לא מבינה מדוע יש דחייה נוספת:. שטרית הוסיפה כי בעקבות פנייתה לכינוס ועדת החוץ וביטחון, החליט גנץ להקדים ולהורות על תחילת עבודות הנגשת מערת המכפלה בתאריך ה-25.7.21. פעלתי מעל לשנתיים על-מנת להסיר את כל החסמים הביורוקרטיים והמשפטיים ואני מצפה משר הביטחון להורות על תחילת העבודה מיד. לא אנוח ולא ארפה עד שהמעלית תפעל לטובת ציבור בעלי המוגבלויות באתר השני בחשיבותו לעם היהודי".
|
|
+מינויים בכירים חדשים בערוץ כנסת
|
19:03 22/07/21 | עידן יוסף |
במועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין אושרו שני מינויים חדשים. אלעד רונן ישמש כמנכ״ל ערוץ כנסת ואייל אופנהיים העורך הראשי של ערוץ כנסת. שר התקשורת יועז הנדל מסר: ״מברך על מינויים של אלעד ואייל. לערוץ הכנסת תפקיד חשוב בסיקור קודש הקודשים של הדמוקרטיה ובהנגשת הפרלמנט הישראלי סמל הריבונות לאזרחי ישראל. עלו והצליחו״.
|
|
סמוטריץ': עלול להתפתח במערך
הכשרות שוק של תחרות קניבלית
|
|
שר הבריאות ניצן הורוביץ אומר כי מספר חסרי המעמד שלהם הוא מעוניין להעניק ביטוח בריאות נע בין 28 ל-30 אלף איש. מדובר בנתינים זרים שהגיעו ארצה מאריתריאה וממקומות אחרים באפריקה ומדינות נחשלות, והם מוגדרים על-פי הממשלה כאנשים שהם לא בני-הרחקה בגלל המעמד שלהם.
|
|
|
ועדת החוץ והביטחון דנה (יום ד', 21.7.21) בפעילות רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון, בהשתתפות ראש הרשות, יורם לרדו.
|
|
|
שר הדתות, מתן כהנא, תקף את התנגדות הרבנות הראשית לרפורמת הכשרות שהציג וטען כי כל מי שעיניו בראשו מבין שמערכת הכשרות שלנו חולה, חולה מאוד וצריך לעשות בה סדר.
|
|
|
אדוני יושב-ראש הכנסת, שר החקלאות עודד פורר - נראה לי שלא במקרה אתה כאן היום תורן, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי כולם, "חביב אדם שנברא בצלם" - מסכת אבות, פרק ג' - הוא המשפט האהוב עליי ביותר. כל אדם באשר הוא זכאי לאותו היחס, הכבוד והאהבה. משפט זה הוא נר לרגליי והמצפן שמוביל אותי כל חיי.
|
|
|
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי וחברות הממשלה, משפחה אהובה, שמי ענבר בזק, בתם של צבי פריד, זיכרונו לברכה, ורותי פריד, תיבדל לחיים ארוכים, ילידת קיבוץ דן ותושבת יובלים שבמשגב. מאז שנכנסתי למשכן, לפני קצת פחות מחודש, אני מרגישה כמו שחקנית בהצגת תיאטרון. אולי בגלל שאני חדשה כאן אני רואה את הדברים בעיניים אחרות, רעננות. למעשה, אני מרגישה שכולנו פה שחקנים. אנחנו משחקים בהצגה, כזאת מהסוג שהיו כותבים אפרים קישון או אולי חנוך לוין, כי זה סוג של סאטירה ריאליסטית שיש בה, מצד אחד, את הסוגיות הכואבות והמדממות של החברה הישראלית, ומהצד השני יש פה גם לא מעט רגעים של ציניות והומור.
|
|
|
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
|
|
|
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
|
|
|
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
|
|
|
יעקב אחימאיר
בעוד עמיתו, שר הבריאות, מסייע לנפגע מן התאונה, שוקל השר סער בלשכתו את החלטתו להתפטר אילו ביקש סער לסייע לממשלה הפגועה היה נרתע מהתפטרות בימים אלה בהיות הממשלה במצב פוליטי קשה
|
|
|
אפרים הלפרין
קטונתי מלהבין לעומק את השיקולים העומדים בפני מקבלי ההחלטות, אך נוכחנו כבר לפחות פעמיים, ב-6 באוקטובר וב-7 באוקטובר שהם טעו מהיסוד בהערכת המצב שלהם בהקשר הזה אני מבקש לשאול: האם ר...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|