ועדת הבחירות המרכזית העניקה לעובדיה תוספות שכר נדיבות ומרבה להשתמש בפטורים מחובת המכרזים - קובע (יום ד', 4.8.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח השנתי שלו. הנתונים מתייחסים ברובם לבחירות לכנסת ה-20 ולכנסת ה-21, כך שהם אינם נובעים מן הקורונה או מריבוי מערכות הבחירות בשנתיים האחרונות.

התקציב הממוצע לבוחר בשנת בחירות ב-18 מדינות שנכללו במחקר בינלאומי היה 7.8 דולרים, קטן ב-46% מאשר בישראל בבחירות לכנסת ה-20. תקציב ועדת הבחירות המרכזית גדל ב-55% בין הכנסת ה-20 לכנסת ה-23, וביצועו זינק ב-62% והגיע ל-368 מיליון שקל. ועדת הבחירות ציינה בהצעות התקציב נתונים המאפשרים להשוות את סכומי התקציב וביצועו רק לשנה קודמת דומה אחת (שנת בחירות או שאינה שנת בחירות); במקרים מסוימים היא ציינה תוספות מבוקשות ללא נתונים מסכמים של משאבים קיימים. הגידול בהוצאות בפועל יחסית למספר הקלפיות לא הוצג לוועדות המוסמכות, כדי שיוכלו לבחון את הצעות התקציב של הוועדה ולהחליט אם יש לאשר אותן. הוועדה שיקפה באופן חלקי למליאת הוועדה, לנשיאות הוועדה ולוועדת הכספים את ההוצאות במשך השנים למימון ההכנות לבחירות לכנסת ה-21.

בשנים 2018-2016 לא נבדק אפילו פעם אחת ניהול הכספים של הוועדה; מבקרת הפנים שלה כיהנה בשליש משרה בשנים 2020-2019, וגם בשנים אלו לא נבדק ניהול הכספים שלה. היקף הביקורת על ניהול כספי ועדת הבחירות מצומצם יחסית להיקף הביקורת על ניהול הכספים במשרדי הממשלה והדוחות הכספיים המבוקרים אינם מוצגים באתר שלה.

בשנת 2019 החלה ועדת הבחירות ליישם המלצות ועדה ציבורית למתן תוספות שכר לחלק מעובדי תקופת הבחירות (שנאמדו בשיעור ממוצע של 6.8% משכרם), וחודשים אחדים לאחר מכן אושרה ותוקצבה תוספת שכר נוספת לכל עובדי תקופת הבחירות (בשיעור 32% משכרם). אחד הנימוקים העיקריים לתוספת שכר זו - קושי לגייס עובדים לתקופת הבחירות - לא עלה מהנתונים שהציגה הוועדה בפני הגורמים המוסמכים לאשר את התוספת ולא עלה בבדיקת משרד מבקר המדינה. במילים אחרות: התוספת הייתה פי חמישה מזו שהומלצה וניתנה בלא נתונים שיאוששו את הצורך בה.

בתוך חמש שנים, בין הבחירות לכנסת ה-20 לבין הבחירות לכנסת ה-23, גדל מספר המשרות של עובדי תקופת הבחירות ב-22%; ההוצאה על העסקתם גדלה ב-63%; וההוצאה הממוצעת על משרה גדלה ב-34% - כמעט פי שמונה מהגידול בהוצאה הממוצעת על שכר העובדים בגופים ציבוריים בתקופה זו (4.3%) ופי שלושה מהגידול בהוצאה הממוצעת על שכר העובדים במשרדי הממשלה באותה תקופה (10.4%).

ועדת הבחירות לא פרסמה את הצעות התקציב באתר האינטרנט שלה, בעוד הצעות תקציב הנדונות בוועדת הכספים מפורסמות באתר האינטרנט של הווהד. מידת השקיפות שנוהגת ועדת הבחירות בנוגע למספר המשרות של עובדיה ולשכרם אינה מצויה בהלימה לנהוג בשירות הציבורי. הוועדה לא פרסמה החלטות שקיבלה בדבר רכש בפטור ממכרז כנדרש בתקנות חובת המכרזים, ואינה מפרסמת נתונים על כל התקשרויותיה, כמקובל במשרדי ממשלה.

במערכת הבחירות לכנסת ה-21 הרבתה ועדת הבחירות להשתמש בעילת הפטור המאפשרת התקשרות ששווייה אינה עולה על 50,000 שקל: היא ביצעה כך 31% מהתקשרויותיה, לעומת 10% ברכש הממשלתי. היא גם הרבתה להשתמש בעילת הפטור המאפשרת התקשרות דחופה למניעת נזק של ממש (8%, לעומת 5% ברכש הממשלתי). שיעור השימוש של הוועדה בעילת הפטור של התקשרות המשך היה גדול ב-87% משיעור השימוש בה במסגרת הרכש הממשלתי.

כל אלו נעשים בלא להפעיל את הבקרה המדורגת שיצר המחוקק לצורך אישור התקשרויות בפטור ממכרז. המנכ"לית, אורלי עדס, החשבת והיועץ המשפטי של הוועדה משמשים חברי ועדת המכרזים, ועדת הפטור המשרדית וועדת הפטור המרכזית, וכן מוקנות ל-עדס סמכויות כ"חשב כללי" והיא מאשרת את החלטותיה-שלה. אנגלמן מסיק, כי הדבר מלמד שהוועדה נדרשת לרכוש במהירות חלק נכבד מהטובין והשירותים הדרושים לקיום הבחירות, וכך אין די זמן לקיום מכרז.