|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
משלחת ההצלה של ישראל בהאיטי היא טיפה בים, אבל טיפה יפה כפנינה ● התימצא טיפה כזו של רחמים גם לישראלים קשי-היום?
|
|
באה בטוב. מתנדב מקרב המשלחת הישראלית [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
| עכשיו, עדיין, זה לא זמן למחשבות ולהרהורים, לא על האופן שבו ניתפס בדעת הקהל העולמית לאחר שמשלחת הרצון-הטוב שלנו תשוב הביתה. זה גם לא הזמן לחשוב, מדוע האדמה רעדה דווקא מתחת לרגליהם של מי שגם בהיעדר רעידתה היא עבורם קרקע נזילה, לא יציבה, אדמה רעה שלא מניבה להם תנובת חיים. זה זמן המעשים | |
|
|
|
|
משלחת ההצלה של ישראל בהאיטי היא טיפה בים, אבל טיפה יפה, גבישית. טיפה שהיא פנינה. ישראל במיטבה האנושי, הטכנולוגי. ישראל המוסרית, המצפונית. ישראל שמממשת את העליון שבערכים האנושיים – אדם לאדם – אדם.
המשלחת הישראלית היא מעט המחזיק מרובה. היא עושה שם, פשוטם כמשמעם, לילות כימים, לא חוסכת כל מאמץ וכל משאב, כדי לנסות להציל חיים מתחת להריסות. ישראל ממצה כל סיכוי, זעום וקלוש ככל שהוא, להילחם על חיים אנושיים.
הטוב והיפה שנזקפים לזכותנו יימוגו כלא היו. ישראל היפה תשוב ותתכער בדעת הקהל. ישראל הנקייה תזדהם בימים שעוד נכונו לנו. שעתנו היפה תהיה כאינה. לא ירחק היום ואנחנו – מוקעים, משוקצים, מנודים – נתהה את תהייתנו: ההיית האיטי או חלמנו חלום?
אבל עכשיו, עדיין, זה לא זמן למחשבות ולהרהורים, לא על האופן שבו ניתפס בדעת הקהל העולמית לאחר שמשלחת הרצון-הטוב שלנו תשוב הביתה. זה גם לא הזמן לחשוב, מדוע האדמה רעדה דווקא מתחת לרגליהם של מי שגם בהיעדר רעידתה היא עבורם קרקע נזילה, לא יציבה, אדמה רעה שלא מניבה להם תנובת חיים. זה זמן המעשים. המעשים שאינם סובלים דיחוי. המעשים שאין להרהר על נחיצותם, כי הם נחוצים לאין שיעור.
עשרות רופאים ואנשי הצלה נוספים, איש בתפקידו החיוני והמוערך, עמלים בתוך העיר הקרוסה, ההרוסה, נלחמים על כל בדל סיכוי למשות נפש מעונה וגוף מעוך מתחת לים הבטון הכבד. גם נסים ייאמנו – עינינו הרואות עדות – ובניגוד לכל סיכוי והסתברות, גם לאחר שמונה ימים מוצאים שם, השד יודע איך, ניצולים. אסור לאבד את התקווה. אכן, עוד לא אבדה תקוותנו. מי היה מאמין כי מילות ההמנון נוקבות בדיוקן המצמרר, המואר.
המשלחת הישראלית היא דוגמה שהיא מופת. לרגע אני מדמה את כל כולנו טבועים בחותמם של האנשים שהתגייסו למשלחת, בצלמם ובדמותם. תעתועי החיים וגורלם הועידו לחלקנו תפקיד חשוב, בהול, והם ממלאים אותו באופן מעורר הערצה, לא רק כאן, במולדתם, אלא על-ידי רבים בכל רחבי העולם. הלוואי שכך וכאלה, מגויסים ומתגייסים ללא שיהוי, ללא דיחוי, ללא שאלות, גם לצרכים הדחופים במקומותינו. הלוואי שגם למעוזי העוני והמצוקה הקיומית המתמשכת בארצנו, במקומות שבהם מדי יום חרב עולמם של בני אדם רבים, המשוועים למשלחת הצלה, בהיעדר רעידת אדמה, הם משוועים לשווא, נואשים, אבודים, מעוכים מתחת להריסות החיים. הלוואי שכאשר תשוב משלחת ההצלה מהאיטי – נטכס עצה קולקטיבית ונבחן אפשרויות סיוע להמוני בני-אדם בישראל, אשר בהיעדר סיוע חיצוני לא ייחלצו לעולם מתחת לקריסת חייהם ולא ייוושעו לעולם מההריסות. אנשים שלעד לא תהיה להם תקומה.
האומנם נמצא טיפה אחת, טיפה בעם, לסייע למי שטובעים בים החיים הקר והאכזר? האם בעולם שאין בו רחמים נגייס, לכל המעט, את חמלתנו לאנשים שבלעדיה לא ישרדו?
|
| תאריך:
|
21/01/2010
|
|
|
עודכן:
|
21/01/2010
|
|
אברהם שרון
|
|
ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן משתלח בישראל. משתלח בלשון המעטה. זורה הסתה וארס תהיה הגדרה קרובה יותר למציאות. קרובה גם מאוד לאידיאל אליו הוא מכוון – מיודענו מחמוד אחמדינג'אד. (אגב, כלפי אחמדינג'אד אין בפי ארדואן מילת ביקורת ודבריו בהקשרו הם נופת צופים צרופה. כך הם עסקי האהבה שכידוע מסמאת את עיני הבריות.)
|
|
|
|
|
הכול היה מוכן לטקס אפיית המצות בקייטנת הפסח של המתנ"ס ביישוב להבים: הקמח, המערוכים, אפילו באר נבנתה לצורך הדגמת שאיבת "מים שלנו". אלא שיממה לפני שהפעילות עם ילדי היישוב הייתה אמורה לצאת אל הפועל, קיבל הרב יוסי ביסטריצקי, שליח חב"ד בלהבים, הודעה מהמועצה כי הפעילות מבוטלת. אחד התושבים שחשש מהשתלטות החרדים על היישוב הפסטורלי כתב מכתב לראשי המועצה, ובו מחה על קיום טקס אפיית המצות במסגרת המתנ"ס המקומי. במועצה נלחצו, וביטלו את האירוע. "בכל מקום יש אנשים קולניים ואנשים שמפחדים מכל דבר חדש, זר", אומר ביסטריצקי. "אבל כשאנשים מכירים אותנו מקרוב הם מבינים שאנחנו אנשים בדיוק כמוהם. שלא באנו להזיק אלא לקרב".
|
|
|
|
|
זה בא בהפתעה, גם כשאתה מצפה לו. מסביבך הכל יבש וצחיח להפליא. את השקט חותכים מדי פעם קולות ציפורים. אתה יכול לשמוע את בטישת הנעליים שלך, שעה שאתה נע במקומך בחוסר סבלנות. ואז אתה שומע רעש עמום מעבר לגבעה שהולך ומתגבר בכיוונך, ופתאום רואה מחזה של פעם בחיים: זרם אדיר של מים חומים כבירים גועש ומאיים כלפיך וכל הנקרה בדרכו אומר לו בוא והיסחף איתנו. ואין אדמה, ולא שממה, ולא שקט; המים שוטפים ומכסים וזורמים בעוד, בביטחון משונה, כמו לא היו אורחים כאן, כאילו היה זה סדר הדברים מאז ומעולם.
|
|
|
|
|
בתחילת פרשת השבוע פותחת לנו התורה צוהר נדיר מאוד למתחולל בלב-ליבו של הממסד המצרי. משה ואהרון באים אל פרעה ומזהירים שהמכה הבאה תהיה ארבה, אומרים את דברם - ויוצאים. במקום לספר לנו כעת כיצד פרעה מציע שרק הבוגרים שבבני ישראל ייצאו לזבוח לה', מתארת לפתע התורה את שאמרו לו עבדיו: "עד מתי יהיה זה לנו למוקש? שַלַח את האנשים ויעבדו את ה' אלקיהם! הטרם תדע כי אבדה מצרים?!" בתגובה לדברים אלו, קורא פרעה למשה ואהרון ומעלה את אותה הצעה, הנדחית על הסף.
|
|
|
|
|
באתר החדשות כלכליסט פורסם כי משרד הביטחון שוקל להעביר חלק מקווי הייצור של הנמ"ר [נגמ"ש מרכבה] לארה"ב. כמובן שבתעשיות בישראל, החשש הוא מפיטורין המוניים, מכיוון שהנמ"ר הנ"ל מכלכל כ-3,000 עובדים מהתעשיה בארץ ולמרות ההרגעות של משרד הביטחון כי רק "חלק" מהקווים יעברו למדינת הקפיטליזם החזירי - אני עדיין מודאג.
|
|
|
|
|
