לאור העובדה שבתוך שנתיים וחצי היו בישראל לא פחות מארבעה סבבי בחירות, גם ה"מנותקים" ביותר מהחדשות, מצאו את עצמם (בעל כורחם) מעורבים במידה כזאת או אחרת בפוליטיקה. אז כן, בכדי להיות מעורבים בנבכי הפוליטיקה הישראלית, ממש לא חייבים להיות בוגרי תואר
מדע המדינה, אבל חשוב שכל אחד ישאל את עצמו, עד כמה הוא מכיר את הפוליטיקה שמעבר למפלגות, לסכסוכים ולסיפורים ה"צהובים".
אם אתם לא מרגישים בטוחים לגבי עומק ההיכרות שלכם עם הפוליטיקה הישראלית, אין כל ספק כי המאמר הבא יוכל לעשות לכם קצת סדר.
על מפלגות ואידיאולוגיה
הפוליטיקה הישראלית מתבססת על מפלגות, תנועות וארגונים שונים. האידאולוגיה הנפוצה ביותר בפוליטיקה הישראלית היא הציונות והגושים הפוליטיים המרכזיים הם הימין, המרכז והשמאל
לצד החלוקה לגושים, קיימות גם קבוצות נוספות המיוצגות על-ידי מפלגות בישראל והן: חילוניים, דתיים לאומיים, יוצאי ברית המועצות, חרדים וערבים.
מי שרוצה ללכת אחורה ולהבין מהיכן כל זה התחיל, ובכן ההתחלה הייתה בשנות ה-20 של המאה הקודמת (כן, עוד בטרם קום המדינה), באותם הזמנים אלו היו: תנועת העבודה, הציוניים הכלליים, הציונית הדתית ועוד.
הזרמים הפוליטיים בפוליטיקה הישראלית
כאמור, אחד הנושאים המדוברים ביותר בעולם הפוליטיקה בישראל הוא החלוקה לזרמים - גוש הימין בהובלת הליכוד, גוש השמאל בהובלת העבודה (לפחות, ברוב שנות קיומה של המדינה) ומפלגות המרכז - שרובן הינו תוצר של השנים האחרונות ועליהן נמנות מפלגות כמו "יש עתיד" ו"כחול לבן".
רוב המפלגות, הן משמאל, הן מהמרכז והן מהימין, מתבססות על ערכי היסוד של דמוקרטיה וציונות - עם זאת, מפלגות רדיקליות הן מהימין והן מהשמאל, נחשבות ככאלו אשר יכולות להתנגד לציונות ולשאת ערכי יסוד אחרים.
דת ומדינה
הנושא של יחסי דת ומדינה, מהווה את הנושא סביבו יש את המחלוקת הגדולה ביותר בין הזרמים השונים. מדינת ישראל מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית ויש לא מעט מחלוקות לגבי השאלות האם ההגדרה של ישראל כמדינה יהודית בלבד היא הגדרה נכונה.
נושא נוסף שקיימת סביבו מחלוקת מסוימת נוגע כמובן לסוגיית הדת - כאשר, קיימת חלוקה ברורה בין מפלגות דתיות לבין מפלגות חילוניות. ישנן מפלגות דתיות אשר תומכות בחקיקה שיעודה להפוך את ישראל למדינת הלכה ומהצד השני, ישנן מפלגות, אשר דוגלות בהפרדה של הדת מהמדינה.
הבחירות בישראל
כאמור, מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית וכחלק מכך, שיטת הממשל בישראל מתבססת על בחירות לכנסת - כאשר, מטרת הבחירות היא לדאוג שהשלטון בישראל נבחר על-ידי אזרחי המדינה.
מספר המושבים שכל מפלגה מקבלת, נקבע באופן יחסי למספר האזרחים אשר הצביעו בעבורה (כאשר, התנאי היחיד הוא הצורך לעבור את אחוז החסימה). המועמדים אשר עומדים בראש כל אחת מהמפלגות נבחרים באמצעות בחירה ישירה, אשר מתבצעת על-ידי החברים של אותה המפלגה.
מיותר לציין, שקצרה היריעה מלספר את כל סיפורה של הפוליטיקה הישראלית (וכידוע, לפוליטיקה בארץ יש היסטוריה ארוכה כמו גם לא מעט שינויים, אותם היא עברה ברבות השנים) - וכמובן, מי שהנושא הזה מעניין אותו במיוחד, יוכל להירשם לתואר מדע המדינה (במסגרת לימודי מדע המדינה ניתן לקבל גם הכוונה וכלים בדרך לעיסוק בתחום).
עם זאת, גם מי שלא מעוניין ללמוד תואר מדע המדינה או לעסקות בתחום, חשוב שיכיר לפחות בראשי פרקים את הפוליטיקה הישראלית, את ההיסטוריה שלה ואת האידיאולוגיות עליהן היא מבוססת - היכרות שכזאת, תאפשר לעקוב ולהבין בצורה טובה ומקיפה יותר, את כל מה שקורה בפוליטיקה בימינו (וכידוע, בישראל, קורים לא מעט דברים).
