ה"רנטגן" נטל לעצמו מיליונים והעמותות שלו נקלעו לקשיים

עמותות החסד הקשורות לרב יעקב ישראל איפרגן ("הרנטגן") נקלעו לקשיים בשנת 2015 ולא שילמו שכר לעובדיהן במשך שנה וחצי - בעוד איפרגן עצמו הותיר בכיסו 30 מיליון שקל בשנים 2014-2003, כספים אשר לטענתו נועדו לעמותות. כך עולה מפסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, מגן אלטוביה, אשר דחה (9.11.21) את רוב ערעורו של איפרגן על השומות שהוציאה לו רשות המיסים לשנים אלו. בהתחשב בסכום בו מדובר ובהפרשי ריבית והצמדה, מדובר על חיוב המוערך ב-20-15 מיליון שקל.

כינוי של איפרגן - "הרנטגן" - בא מן האמונה שהוא מסוגל לאבחן מחלות ובעיות אחרות תוך התבוננות בלבד בפונים אליו. עשרות בכירים בחיים הפוליטיים, בכלכלה ואפילו בבידור עלו לרגל אליו לאורך השנים, ובהם אריאל שרון, נוחי דנקנר, שרי אריסון, משה קצב, רוני מילוא, גדעון עזרא, זאב רווח, דודו טופז, ג.יפית וצביקה פיק. הוא בנו של המקובל הרב שלום איפרגן, שהיה ממקורביו של הרב ישראל אבוחצירא (ה"בבא סאלי"). בשנת 2012 העריך פורבס את הונו ב-90 מיליון שקל, אך בשנת 2017 דווח שחצרו נקלעה לקשיים.

במשך שנים רבות לא עסקה רשות המיסים בהכנסותיהם של רבנים בכלל ומקובלים בפרט, אך בעשור הקודם היא שינתה את המגמה והחלה לדרוש מהם עשרות מיליוני שקלים על הכספים שקיבלו; רובם ככולם לא ניהלו ספרים, לא הוציאו קבלות ולא יכלו להוכיח את מסלולי הכספים. טענתם האחידה של אותם רבנים הייתה, שמדובר במתנות הניתנות להם כהוקרה מצד מעריציהם ולא בהכנסת עבודה. עוד טענו רובם, כי הם מהווים רק צינור להעברת כספים בסכומים ניכרים למטרות צדקה. בהלכה המנחה בנושא זה, בעניינו של הרב יקותיאל אבוחצירא, קבע בית המשפט העליון שמדובר בהכנסת עבודה לכל דבר, למעט מקרים בהם ניתן להוכיח שהכספים שימשו לצדקה (ראו קישור משמאל).

רשות המיסים מצאה, כי בשנים 2014-2003 הופקדו בחשבונות הבנק של איפרגן 43.8 מיליון שקל, וכי עד 2014 הוא ורעייתו, נעמי איפרגן, קיבלו משכורת מעמותות הקשורות אליו. באותן שנים הסתכמו הוצאות הזוג על נסיעות לחו"ל ב-860,000 שקל. הם לא ניהלו ספרים וחלק מן הכסף שקיבל איפרגן הועבר לחברה שבבעלותו לרכישת מקרקעין. איפרגן טען, כי מדובר במתנות ולא בהכנסת עבודה, ובין היתר ציין שני תורמי ענק: הבנקאי ואיש הנדל"ן חיימה גלינסקי, האדם העשיר ביותר בקולומביה, נתן לו 18 מיליון שקל; ג'ין צ'רלס נאורי נתן לו 7.5 מיליון שקל. עוד טען, כי קיבל מיליון שקל מנוחי דנקנר לפני קריסת עסקיו של האחרון.

לדברי איפרגן, עיקר פועלו בגיוס כספים הוא לעמותות החסד הקשורות עימו ולשם כך הוא נפגש עם תורמים בארץ ובחו"ל. לטענתו, הוא מעביר ישירות לעמותות את הכספים שהוא מגייס ואינו מותיר בידיו מאומה. בערעורו על השומות, שהגיש ב-2017, טען איפרגן - בלשונו של אלטוביה - כי "בשל קשיים כספיים אליהם נקלעו עמותות החסד בתקופה האחרונה (כשנה וחצי), הן אינן משלמות את משכורות העובדים באופן סדיר ואינן עומדות בהתחייבויותיהן הכספיות". לטענתו, הוא מקבל מתנות תמורת השתתפותו בבריתות מילה, חתונות ובר-מצוות, ומעביר לעמותות גם כספים אלו.

עוד אמר איפרגן, כי קיבל מתנות ב-6 מיליון שקל לחתונת אחד מבניו ב-2008 ולבר-המצווה של בן אחר ב-2014, ואותן אכן הפקיד בחשבונו. איפרגן הודה, כי אין ברשותו תיעוד על העברת הכספים לעמותות, אלא רק ל-6.5 מיליון שקל בשנים 2014-2008. הוא גם אישר שלא ניהל ספרים, בנימוק שסבר שהוא איש דת שאינו מחויב בכך.

"משלח ידו הוא תוארו"

בפסק דינו יישם אלטוביה את קביעותיו של בית המשפט העליון בנושא אבוחצירא ומזכיר, כי על איפרגן להוכיח שאין המדובר בהכנסת עבודה - והוא כשל בכך. מאמיניו של איפרגן אומנם נתנו לו את הכספים מתוך אמונה עמוקה ומכוח מסורת, אך "משלח ידו של הרב הוא תוארו והמוסד שהוא משמר. שני אילו מהווים מקור הכנסתו. כל התמורות המגיעות לידי המערער במישרין או בעקיפין מקורם בהון האנושי הלזה, בדומה עם כל הכבוד לכל משלח יד ועיסוק המאופיינים בתמורה כנגד השקעת הון אנושי".

עוד מציין אלטוביה, כי לפחות חלק מהכספים שקיבל איפרגן מהפוקדים אותו, כלל לא הופקד בחשבונות הבנק שלו ולכן לא חויב במס. הוא גם מדגיש, כי בכל מקרה היה איפרגן חייב לנהל כספים, גם אם הכספים הועברו בסופו של דבר לעמותות. לעניין זה, אין הבדל בין עשרות מיליוני השקלים שקיבל מאותם מיליונרים לבין כל הכנסה אחרת; כולם היו חייבים ברישום ובדיווח.

בנוגע למתנות באירועים המשפחתיים קובע אלטוביה, כי סכומים שעד 800 שקל ניתן לראותם כנובעים מיחסי משפחה וחברות, ולכן הם פטורים ממס, בעוד שסכומים גבוהים יותר מהווים הכנסה חייבת. איפרגן לא הגיש לרשות המיסים את רשימת המוזמנים לחתונה ולבר-המצווה וכך לא ניתן היה לבדוק פרטנית כמה קיבל מכל אחד. כמו-כן, הוא לא הוכיח שחלק מן הכספים שימשו למימון האירועים ושהותיר בידיו לצורכי צדקה את המתנות שקיבל במזומן. לפיכך פסק אלטוביה, כי יש להכיר כמתנות ב-1.9 מיליון שקל בלבד ולחייב במס את היתרה.

לגבי ההעברה לעמותות מציין אלטוביה, כי רשות המיסים כלל לא דרשה מאיפרגן תשלום תמורת הכספים שקיבל והעביר במישרין אליהן, אלא רק על הכספים שעברו בחשבונות הבנק שלו ואשר לטענתו הועברו לעמותות. הוא קיבל את טענתו של איפרגן לפיה העביר לעמותות מיליון שקל מדי שנה בשנים 2007-2003 (למרות שאין תיעוד על כך) והורה לנכות סכום זה מן ההכנסה החייבת, וזאת לצד ההעברות שתועדו. בסך-הכל נוכו מן ההכנסה החייבת 11.5 מיליון שקל שהועברו לעמותות. "אין בקביעה זו משום קביעת נורמה מותרת והיא נעשית לפנים משורת הדין בנסיבות הייחודיות כאן ומבלי לגרוע מחובות ניהול ספרים, רישום תקבולים, דיווח וכיוצא בזה", מדגיש אלטוביה.

אלטוביה גם הכיר בהוצאות הטיסות של בני הזוג איפרגן, מטעמי הגינות ומס אמת, שכן נראה שהן אכן נועדו לגיוס כספים ושימשו אותו בייצור הכנסתו. אלטוביה נמנע מלחייב את איפרגן בהוצאות. את איפרגן ייצגו עוה"ד טל בן-משה, שרון בוחניק, זיו שרון וגיא חן, ואת רשות המיסים - עוה"ד שירה ויזל ויונתן בן-דוד.