|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
היוועדות חזותית (VC) לעצירים בזמן קורונה
|
|
|
"דיון אחד של מעצר עד תום הליכים יעוגן כחובה בפני שופט"
|
דברי יו"ר ועדת החוקה ח"כ גלעד קריב ● קרפ"ר שב"ס: "היו לנו למעלה מ-2000 מאומתים ונפטרו 4. בארה"ב תחלואה של פי 3-2 ותמותה גבוהה פי 19 ביחס לשב"ס, הודות לפעולות שנקטנו בהם" ● בקרב האסירים כ-60% מחוסנים חיסון שלישי. עצורים שנקלטים 90% מהם לא מחוסנים
|
|
ח"כ קריב. "מצפה שתהיה היערכות שלא לפגוע בדיונים אחרים" [צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת]
|
|
|
|
|
|
|
|
| היו"ר קריב: "דיון מהותי אחד לפחות במעצר עד תום ההליכים חייב להתקיים. אני מצפה שתהיה היערכות שלא לפגוע בדיונים אחרים. הדיון השני היותר מורכב הוא על הפיקוח הפרלמנטרי. סיכמנו לאורך החוק שתמיד עומדת לממשלה האפשרות להשתמש בסעיף הדחיפות. תקנות שפוגעות בזכויות יסוד מחייבות את אישור הוועדה. בתקנות הקורונה הרגילות שאינן היוועדות נלך על חמישה ימים מראש ושבעה ימים לדיון הוועדה. מקובל עליי שבגלל מורכבות השב"ס נמצא לו"ז יותר קצר". | |
|
|
|
|
ועדת החוקה המשיכה (יום א',16.1.22) להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הארכת תוקף והוראות נוספות), התשפ"ב-2021 (החלק שנותר מפיצול תיקון 10) בעניין הארכת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש.
החוק מאפשר השתתפות מרחוק ( conferencing-videoאו VC) של אסירים ועצורים בדיוני ביתמשפט בהתקיים התנאים המפורטים בו. בשל החשש של הממשלה ושל משרד הבריאות מהתפשטות נגיף הקורונה במתקני הכליאה ובתנאי ההסעה לדיונים והשהייה בבתי המשפט, שאינם מאפשרים ריחוק בין אנשים, ובשל החשש מההשלכות של התפרצות כזו בתוך האוכלוסייה המיוחדת של האסירים ועצורים, נקבע בחוק הסדר המסמיך את שר המשפטים יחד עם השר לביטחון פנים להכריז על הגבלת הדיונים בבתי המשפט בנוכחות פיזית של עצורים ואסירים בבית המשפט, ועל השתתפותם במקום זאת באמצעים טכנולוגיים של היוועדות חזותית. החוק קבע הסדר דומה גם לגבי בתי הדין הצבאיים, וכן בעתירות אסירים, בוועדות השחרורים ובוועדה לעיון בעונש.
עתה נדרשת הוועדה לדון בהארכת החוק ולהסדיר את היחס בין הסדר ה-VC של הקורונה, לבין פיילוט ה-VC הכללי שעתיד להיכנס לתוקף בתחילת פברואר. הצעת החוק נועדה להאריך את תוקפו של החוק ב-6 חודשים, ולצד זאת לקבוע ששר המשפטים והשר לביטחון הפנים רשאים, באישור ועדת החוקה, להאריך בצו את תוקפו של החוק ב-6 חודשים נוספים לכל היותר.
חוק ה-VC קובע שני מסלולים לצורך הגבלת הדיונים בנוכחות עצורים ואסירים והשתתפותם באמצעות VC: הכרזה על הגבלה חלקית - אם השרים שוכנעו כי יש חשש ממשי להתפשטות נגיף הקורונה בבתי הסוהר, וכי אין דרך להבאת כלל העצורים או האסירים לבתי המשפט -וזאת גם בשל הסיכון הטמון בהסעת העצורים והאסירים לבתי המשפט - רשאים השרים להכריז כי רק חלק מהדיונים בבתי המשפט יתקיימו בנוכחות העצור או האסיר, כפי שיורו נשיאי בתי המשפט, ולפי סדר העדיפות המפורט בהצעת החוק; דיונים אחרים יתקיימו באמצעות היוועדות חזותית. הכרזה חלקית תהייה תקפה לתקופה של עד 28 ימים כל פעם. לאור דרישת הוועדה בדיונים, ההכרזה תוגש לוועדת החוקה, בצירוף התשתית והנימוקים - ובסמכות הוועדה לבטל את ההכרזה בכל עת.
בתקופת הכרזה חלקית, כל הדיונים הראשוניים במעצר ימים, אחד השלבים הרגישים ביותר בהליך, יתקיימו בנוכחותו הפיזית של העצור, ולא באמצעות היוועדות חזותית, אלא אם העצור ביקש זאת באמצעות סנגורו. גם דיוני הוכחות לא יתקיימו בהיוועדות חזותית, אלא בנוכחותו של העצור או האסיר.
אם השרים שוכנעו כי לא ניתן כלל לקיים דיונים בבית משפט בנוכחות עצורים ואסירים, בשל קיומו של סיכון מוגבר להתפשטות הקורונה, רשאים הם להכריז על הגבלה מלאה. הכרזה מלאה יכולה להיות תקפה לכל המדינה או לאזור מסוים כגון בית סוהר אחד. הכרזה מלאה תהיה תקפה לתקופה של עד 14 ימים. בתקופת ההכרזה המלאה, כל הדיונים יתקיימו באמצעות VC, ואולם במקרים חריגים במיוחד, רשאי נשיא בית המשפט לקבוע כי הדיון יתקיים בנוכחותו הפיזית של העצור או האסיר. גם לעניין זה, הוועדה רשאית לבטל את ההכרזה מרגע הינתנה ובכל עת.
היו"ר ח"כ גלעד קריב: "התהליך שאנחנו מנסים לעשות בצורה מדתית וזהירה כרגע בחוק הקורונה החדש, עקרונותיו המרכזיים צריכים לחול גם על החוק הזה. המגמה של פיקוח פרלמנטרי הדוק צריכה לחול גם כאן וגם מציאת נקודת האיזון המתאימה יותר. יהיה קשר בין ההכרזות שבהיוועדות החזותית לבין מצב חירום או מצב מיוחד. אם אנחנו לא בשניהם לא ניתן יהיה להפעיל את הכלים בחוק הזה. בנוסף, הכרזה מלאה תוכל להתבצע רק במצב החירום. דיון מהותי אחד לפחות במעצר עד תום ההליכים חייב להתקיים. אני מצפה שתהיה היערכות שלא לפגוע בדיונים אחרים. הדיון השני היותר מורכב הוא על הפיקוח הפרלמנטרי. סיכמנו לאורך החוק שתמיד עומדת לממשלה האפשרות להשתמש בסעיף הדחיפות. תקנות שפוגעות בזכויות יסוד מחייבות את אישור הוועדה. בתקנות הקורונה הרגילות שאינן היוועדות נלך על חמישה ימים מראש ושבעה ימים לדיון הוועדה. מקובל עליי שבגלל מורכבות השב"ס נמצא לו"ז יותר קצר".
עו"ד גבי פיסמן, ראש אשכול סמכויות שלטוניות במשרד המשפטים: "אנחנו רואים בכלי אמצעי להגנת בריאותם של העצירים והאסירים. כולנו בעד פיקוח פרלמנטרי שהוא המהלך התקין. אנחנו מבקשים שהוא ייעשה באופן שלא יפגע בבריאות האסירים והעצורים. הממשלה נקטה משנה זהירות בהפעלת ההכרזה. לא מיהרנו להכריז עד שהיו שיעורי תחלואה. העיכוב שעלול להיגרם בדיוני הוועדה עלול להביא לפגיעה בבריאות האסירים והעצירים. כשההכרזה חלקית, היא תמיד בסיטואציה של דחיפות ובתנאי תחלואה המחייבים הכרזה כמה שיותר מהר. במעבר בין אי-הכרזה להכרזה זו תמיד תהיה דחיפות. במצב של הכרזה נמשכת נוכל להגיע לוועדה מראש".
כנרת צימרמן, רע"ן משפט מנהלי ופלילי בשב"ס: "יש להסיק מסקנות מהשנתיים האחרונות. הוצאת אסירים לדיונים זה מקור התחלואה הכי גדול. רואים זאת יום ביומו. לציבור יש יכולת לבחור לעצמנו ולעצורים אין יכולת כזו. בין הגלים אנחנו מבטלים את ההכרזה. אם הולכים לפי חמישה ימים, זה אומר שבאמצע החודש צריך לטפל כבר בהכרזה הבאה במצב כמו היום. יש 28 יום לכל הכרזה וכדי שתמשיך, עליי לקבל ממשרד הבריאות חוו"ד, הכרזה של שני שרים שיאשרו ועוד שבוע לוועדה. אז הגענו לאמצע החודש".
היו"ר ח"כ קריב: "במצב חירום כל ההכרזות נכנסות תוך 46 שעות אלא אם משתמשים בחריג הדחיפות ואז הכניסה לתוקף מידית. ברור שבימים אלו היינו עוברים למצב חירום. אני מעדיף שאם אתם צריכים כלי מהיר- תשתמשו בחריג הדחיפות במקום שנעשה הסדר אחר למצב מיוחד בריאותי בין גלים. במצב מיוחד, תוך כמה זמן תוכלו להביא לוועדה הכרזה? הרי לתת לנו את אותו משטר במצב חירום ובמצב מיוחד, מה הועילו חכמים בתקנתם? אי-אפשר שהרשות המבצעת תקבל שבעה ימים בין גלים. אנחנו כאילו בונים נתיב מהיר ואומרים לנו אנחנו רוצים עוד נתיב מהיר ייעודי. המשמעות של סעיף הדחיפות היא שהממשלה משוכנעת שיש הצדקה לפעולה אפידמיולוגית מהירה, אז תפעילו את סעיף הדחיפות. אם הרושם שלנו יהיה שזה לקיצור ביורוקרטיה נאמר שלא מקובל עלינו, אבל במצב בו יש הצדקה אפידמיולוגית, בנינו לכם את הפלטפורמה המשפטית".
|
|
"ממשיכים לא להביא נתונים לוועדה ומבקשים שנסמוך על תחושות הבטן שלכם"
|
|
|
|
|
|
גונדר משנה ד"ר ליאב גולדשטיין קרפ"ר שב"ס: "הזכות לחיים ולבריאות גוברת על זכויות אחרות ואני אחראי לזכויות אסירים. שב"ס מתמודד כבר שנתיים עם הסיטואציה תוך בדיקת המכלול המרבי של זכויות אסירים. המקום היחיד שאולי דומה הוא בתי אבות. בהשוואה לכל אירגוני הכליאה שב"ס עושה עבודה שמביאה כבוד לישראל. היו לנו למעלה מ-2000 מאומתים ונפטרו 4. בארה"ב תחלואה של פי 3-2 ותמותה גבוהה פי 19 ביחס לשב"ס, הודות לפעולות שנקטנו בהם. בסוף המכנה המשותף שלהן הוא צמצום הכניסות והיציאות לבתי הסוהר. שני הווקטורים הראשיים הם הסגל-שאנחנו מאוד מחמירים איתו ולא ניתן למנוע יציאתם לביתם. הווקטור השני הוא קליטה של אסירים לא מחוסנים, 90% ומעלה מהם לא מחוסנים ובוודאי היציאה החוצה. הוצאת אסירים לבית המשפט גבוהה לאין ערוך ביחס לשאר הווקטורים וככל שנדע לעצור אותו ולהשתמש בו מושכל, נצליח למנוע תחלואה בבתי הסוהר. הוכחנו שאנחנו יודעים להחזיר את הגלגל לאחור, אנחנו לא מתאהבים בחבילה הזו ויודעים להתאים למציאות.
בכל יום, אפילו ביציאה בחמישי שישי עם 80 מאומתים ובחזרה עם כ-120 אסירים מאומתים. כנ"ל גם בסגל-כל יום עשרות נדבקים. ככל שיש יותר מאומתים עולה הסיכוי לאשפוז ולמוות. אחד האסירים כבר כמה חודשים במצב קריטי".
עוד אמר: "בקרב האסירים כ-60% מחוסנים חיסון שלישי. עצורים שנקלטים 90% מהם לא מחוסנים וכשאנחנו מוציאים עצורים לבית המשפט, אנחנו כבר תקופה ארוכה יודעים מה מהימנות התשובות של האנטיגן ש-50% מהן שליליות ולכן לא מסתמכים עליהן וה-PCR מגיע לאחר בית המשפט"
ח"כ משה ארבל: "חוויתי וראיתי את דיוני המעצרים בהיוועדות חזותית במתקני המעברים באיילון בצורה לא סימפטית. אותו עציר לא מרגיש שהוא מקבל את יומו המלא בבית המשפט ומצד שני אני מבין את הצורך הקריטי לצמצם תחלואה. אנחנו מסתכלים על מה שחלק יגדירו הפקרות מוחלטת או מדיניות חדשה והשאלה אם זו לא החוליה החלשה שקל לנו לקבל עליה החלטות לעומת יתר האוכלוסייה. רואים שבמוסדות החינוך היחס לאומיקרון מקל יותר כתוצאה מתחלואה קלה יותר והשאלה אם לא נכון לעשות חשיבה מחדש".
ח"כ שמחה רוטמן: "ב-VC רגיל החרגנו אפילו בהינתן הסכמה דיון אחד מהותי. עכשיו בזמן קורונה, ביטלנו את דרישת ההסכמה ואמרנו שמזה לא תוכלו לרדת אלא בהכרזה מלאה. אבל יכול להיות עציר שחושש לבריאותו בתקופת קורונה. כלומר שאנחנו מכריחים אותו להסתכן בקורונה.
עו"ד שירי לנג מהנהלת בתי המשפט: "אין להגדיל בשלב זה של תחלואה את קטגורית החובה. זה לא ענין מספרי של עליה דרמטית. כל חודש מוגשות 1200-1000 בקשות ראשונות למעצר עד תום הליכים, כשבכל אחת מתקיימים לפעמים 3-2 דיונים. מדובר על תוספת של כמה מאות דיונים בחודש, כשאנחנו בקצה גבול התחלואה גם של העובדים וסגל יחידת נחשון.
מנהל בית המשפט קבע תקנות של תפוסה לכל אולם, כך שבכניסה לאולם יש שלט עם תפוסה ואז נותנים עדיפות לבעלי הדין וכל מי שחייב להיות נוכח ורק אם יש מקום נוסף מתירים כניסה. אין מחלוקת על החשיבות, אך שיאו של הגל עוד לפנינו ואין להרחיב יותר. יש הבדלים בין שיא הגל למה שקורה אחריו. אפשר להגיע לתוצאה בדרך אחרת כדי להקנות גמישות יש לאפשר הנחיה של השרים. החוק היום מאפשר גמישות זו וזה יותר נכון מאשר הכרזה גורפת".
היו"ר ח"כ קריב: "אדם מהישוב, שרוצה להיכנס בעיצומו של גל האומיקרון לראות משפט יכול? תטפלו במגבלות הללו לפני שאתם אומרים שדיון של מעצר עד תום הליכים צריך להתקיים בזום. אין אלא להתפלא שזו עמדת הנהלת בית המשפט על הרחבה כ"כ מינורית של דיונים. חשבתי שתברכו על התוספת המידתית הזו. במקום זאת מעדיפים שיישב שאדם שאין לו כל זיקה ויקבלו החלטה על מעצר עד תום הליכים לא מול האדם. אם אתם באמת בקריסה של תחלואה, תצמצמו תפוסה באולמות ואל תאפשרו למי שאינם קשורים ישירות להיכנס. תביאו הצדקה אפידמיולוגית. לומר שהאולמות פתוחים לצפייה מבחוץ אבל העציר שעדיין מוגדר חף מפשע לא יגיע לאולם לפני החלטה על חודשים במעצר? המלצתי תהיה שלא לקבל את העמדה המוצגת. ביקשתי נתונים מספריים כדי שנבין את משמעות הוספת הדיונים, האם זה מעלה לכם ב-10% את הובלת האסירים. אתם ממשיכים לא להביא נתונים לוועדה ומבקשים שנסמוך על תחושות הבטן שלכם. מהתרשמות ראשונית, 25% דיונים בנוכחות שופט בבקשות למעצר עד תום הליכים זה לא דבר סביר, בעיקר בתקופה שלאחר שיאו של הגל הרביעי. לא ייתכן שישראל תשים סיטונאית אנשים במעצר עד תום הליכים ללא שראו שופט. מעצר עד תום הליכים יהיה בחוק".
היו"ר ח"כ קריב סיכם את הדיון: "הנוסח שיוצע ע"י היו"ר יכלול כריכה בין ההכרזה על-פי חוק הקורונה החדש להכרזה על-פי חוק ההיוועדות החזותית בזמן קורונה. הסמכות להכרזה מלאה תהיה רק במצב חירום. דיון מהותי אחד לפחות בבקשה למעצר עד תום הליכים יתקיים בנוכחות אלא אם האסיר ובא-כוחו ביקשו החרגה מן הכלל. נושא הפיקוח הפרלמנטרי- סעיף הדחיפות נמצא בשני המצבים. במצב חירום, אם אין שימוש בדחיפות, הכניסה לתוקף היא תוך 48 שעות, באותו משטר של יתר התקנות בחוק הקורונה. במצב המיוחד אם אין שימוש בדחיפות, ההנחה על שולחן הוועדה תהיה 3 ימים לפני ולוועדה יעמדו 5 ימים לדון. יש כרגע דיון כללי מה בין הוועדה למליאה ואת זה עוד נתאם. הסוגיה היחידה הנותרת- בתקנות הרגילות במצב מיוחד לא נכנסות לתוקף ללא אישור ועדה או מליאה. יכול להיות שנצטרך ללכת פה למשטר אחר כך שבמקרה שהוועדה שותקת ולא מקיימת דיון, התקנות ייכנסו לתוקף, בגלל המצב המיוחד בבתי הכלא. במצב מיוחד כל יתר התקנות לא נכנסות לתוקף אלא אם הייתה החלטה אקטיבית ופה אולי צריך להפוך את ברירת המחדל כמו במצב היום, שאם הוועדה לא התכנסה ואמרה דברה התקנות ייכנסו לתוקפן. מוסכם שפרק הזמן להנחת הבקשה להארכת המצב יהיה יותר קצר וצריך להיות מה תהיה ברירת המחדל של הכניסה לתוקף. יש פה סיטואציה מיוחדת בשב"ס, פוטנציאל הדבקה יותר גדול, חובה מוגברת של אחריות המדינה לדאוג לשלומם של אסירים ועצירים שבאחריותה ולכן יש מקום לחשוב על שיקול מינורי יותר של משטר ההכרזה".
|
|
| תאריך:
|
16/01/2022
|
|
|
עודכן:
|
16/01/2022
|
|
מירב ארד
|
|
+סמוטריץ': מגיע פעם בשבוע להתייעץ עם הרב דרוקמן
|
|
20:14 16/01/22 | עידן יוסף |
יו"ר הציונות הדתית, ח"כ בצלאל סמוטריץ', מגלה כי הוא מגיע פעם בשבוע לביתו של הרב חיים דרוקמן לעידכונים והתייעצויות בענייני השעה. בפגישתם היום, השניים שוחחו על שורת נושאים ובהם השבת, הגיור, חוק האזרחות וכן על ההיערכות לתרחישים הפוליטיים השונים, ובתוך כך על התקדמות מפקד הציונות הדתית.
|
|
|
הרב דרוקמן וסמוטריץ'
|
|
|
|
|
|
"דיון אחד של מעצר עד תום הליכים יעוגן כחובה בפני שופט"
|
|
פרשת ביטול הנטיעות בנגב היא בעצם תמצית סיפורה של מפלגת ימינה, וליתר דיוק: סיפורו של נפתלי בנט. זה בהחלט לא עוד "משבר קואליציוני" שחושף, כמו קודמיו, עד כמה חלולה ומקושקשת היא תעמולת הגיבושונים והפרגונים בקואליציה ה"הרמונית" של האנשים הנורמליים מהמקום הנכון.
|
|
|
|
|
בדיון ועדת הבריאות השבוע על נוהל משרד הבריאות לטיפול באובדן הריון, עלה כי על-אף הנוהל, ברוב בתי החולים לא מונו מתאמות לנושא.
|
|
|
|
|
חבר הכנסת עמיחי שיקלי לא הוכרז על פורש מימינה, למרות שהתנגד להקמת הממשלה הנוכחית, הצביע נגד תקציב המדינה וחוק האזרחות ויישר קו עם האופוזיציה בשורת הצבעות נגד עמדת הקואליציה.
|
|
|
|
|
מליאת הכנסת אישרה (יום ד', 12.1.22) בקריאה טרומית כמה הצעות חוק של חברי הכנסת של האופוזיציה, לאחר שלקואליציה לא היה רוב.
|
|
|
|
|
ועדת הכספים בראשות ח"כ אלכס קושניר, קיימה (יום ד', 12.1.22) דיון מהיר בנושא: "אי שיקוף תקציב המגזר הדרוזי במסגרת התוכנית הכלכלית לשנים 2021-2022", הצעתם של חברי הכנסת מופיד מרעי, פטין מולא, עלי סלאלחה ואחמד טיבי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חיים רמון
יש רבים בדרג הצבאי ובדרג המדיני שהיו צריכים ללכת הביתה עוד לפני חליוה, ואני מקווה שכך יקרה בעתיד הקרוב
|
|
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
הלא חרדים מסרבים להיות "חוטבי עצים ושואבי מים" לרבנים, אברכים ופוליטיקאים חרדים  או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
|
|
|
|
|
דן מרגלית
ביבי ראש, ביבי אשם נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר איני בא לטעון כי חליוה אינו צריך להתפטר, צריך גם צריך אחריהם? איתם? לא חשוב
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
