הגוף דורשת - הגוף מבקשת

חמוֹתי עליה השלום,
בכל הזדמנות וכמעט בכל יום,
הייתה נאנחת ומשמיעה,
מַנְטרה קבועה.

האִמרה נראתה לי מאד מטופשת,
"הגוף דורשת, הגוף מבקשת"

היא, ללא ספק ידעה,
כי גוף – איננו נקבה,
ויש להניח כי המשפט, מתורגם ומיובא.
אולי הכוונה ל-נפש, או לנשמה.

עברו שנים,
וגם אנחנו כבר באנו בימים.
ופתאום, המַנְטרה נראית לי כל כך מוחשית,
כל כך נכונה והגיונית.

הייתי רוצה לשלוח לה פקס לשמים וכמה מילות התנצלות,
על חוסר ההבנה שלנו, ועל הבּוֹרוּת..

רק כשמתבגרים,
ורחמנא ליצלאן - אפילו מזדקנים.
מתחילים לגלות, כמה צדקו ההורים.

תשאלו, מדוע נזכרתי עכשיו להתנצל,
ומה יום מימים, ומה לילה מִליל.

ובכן, "ככה זה היה" - כמו שכותב מאיר שלו.
אספר לכם הכל, בפתיחות ובגלוי לב.

בכל יום, נהגתי לשתות, כמה כוסות קפה,
אני יודעת, זה לא בריא, זה לא יפה.
פתאום לפני שבועיים, הרגשתי, כל כך מטופשת,
"הגוף דורשת, הגוף מבקשת"
לא אספרסו, ולא קפה בוץ,
לא קפה הפוך, ולא קפה טורקי,
לא קפוצינו ולא לאטֶה,
הרגשתי ממש אבודה, כמו שאומרים - שמאטֶה.

כשהתחילו לי כאבי ראש, ותחושה מוזרה,
בדקתי את לחץ הדם, וגיליתי כי העפיל ועלה.
הרופאה רשמה לי – VASODIP - כדור קטן,
ואמרה לי בשמחה, הגעת ממש בזמן.
אבל, מי שמעיין בהוראות השימוש, ובכל האזהרות,
יכול להכנס ללחץ דם גבוה, רק מכל ההפחדות.

אני מרגישה כל כך מסכנה, ומאד מתוסכלת,
איך יכול להיות - אני צמחונית, לא מעשנת,
לא שותה אלכוהול, ולא מתעצבנת,
אוכלת - אוכל בריא, עושה יוגה, וכל הזמן מתעמלת.

הכי מעצבנים אותי, כל אלה, שכדי להרגיע אותי אומרים,
מה את לוקחת ללב?, לפני הרבה שנים,
בגיל שלך, כבר מזמן היו מתים.
ועכשיו עם כל הבדיקות וכל הכדורים,
תוחלת החיים עלתה, ובעיקר הנשים,
כבר מגיעות לגיל תשעים.

אבל כל הדיבורים האלה, לא מנחמים אותי, ואני מעוצבנת,
אני מרוגזת, ואני מתוסכלת.
ואם אתעצבן, לחץ הדם יעלה, תתקצר התוֹחלת,
התחלתי לשתות – תה מְעלים של זית, תה ירוק, ופטרוזיליה,
אני משוטטת בכל האתרים, של כל תרופות הסבתא, וזה מביא לי קריזָה.

אל תנסו להרגיע אותי, ולהוציא אותי מהמלכּוד,
גם אני מבינה, שזה לא נורא, ולא הכל אבוּד.
אבל אל תשכחו, אני "אמא פולניה",
טרוּניוֹת, וקיטוּרים הם לחם חוּקה..