"להקפיא את תהליך אישור תמ"א 52/1"

יו"ר הוועדה קבע את הדיון לאחר שקיבל את פניית חברי הכנסת ניר אורבך וצבי האוזר, בה כתבו: "נראה כי התוכנית מאפשרת הסדרה של מספר גדול של מחצבות לא חוקיות, אשר ממוקמת בשטח B, והרחבתן לתוך שטח C. יש חשש שפעולה זו תפגע במרכיבי הביטחון באזור, תשנה רציפות טריטוריאלית המקשרת בין ישובים ישראלים. כמו-כן, נראה כי התוכנית עלולה לפגוע בבריאות הציבור. בנוסף, עולה חשש כי ההסדר המוצע משית רגולציה, תקנים וסטנדרטים שונים בין מחצבות בבעלות ישראלית לבין מחצבות בבעלות פלשתינית באותו תא שטח".

יגאל דילמוני, מנכ״ל מועצת יש״ע: "המנהל האזרחי פרסם את תוכנית המתאר האזורית החלקית, אשר משתרעת על פני 14 אלף דונם לטובת מחצבות של אבן נסורה, ומאפשרת אישורי חציבה של עד 20 דונם ללא הגשת שום תוכנית לאישור. בפועל התוכנית מסווה שימוש למחצבות אגרגטים, אשר בגלל הסיכון הסביבתי שהן מהוות, נתונות לרגולציה כבדה מאוד בישראל. הרגולציה הזו היא שהביאה לצמצום מחצבות האגרגטים בישראל, כך כתב בדוח מנכ"ל משרד השיכון דאז, יאיר פינס, ולכן יש להביא אותם מיו"ש. פרופ' פרומקין בדק עבורנו את המחצבות וקבע שגם אם יש בהן אבן נסורה, היא נמצאת תחת שכבות של אגרגטים.

"אז יש כאן סכנה לנזקים סביבתיים אדירים ולבריאות התושבים, ומצד שני מסירים מהם כמעט את כל תהליכי הפיקוח והבקרה. יתרה מכך, יש כאן אזורים שצמודים למחצבות לא חוקיות שכבר פעולות, ובמקום לסגור אותן, בפועל מרחיבים אותן ומלבינים אותן. זאת, עוד לפני שהזכרנו שהתוכנית מרחיבה דה פקטו את שטחי A ו-B וחוסמת שרוולי אבטחה, שיש לזה משמעויות ביטחוניות ומדיניות.

"אנחנו לא נגד נתינת מענה למחצבות, זה ראוי והצורך באגרגטים ברור. אנחנו נגד פגיעה בתושבים ונגד פגיעה בלתי הפיכה בחבל ארץ יפהפה, ולכן אם רוצים לבצע את החציבה, יש לעשות זאת לפי כללי התכנון המקובלים והראויים".

תת-אלוף פארס עטילה, ראש המנהל האזרחי: "המנהל האזרחי, על כל קציני המטה ממשרדי הממשלה השונים, עובד על התמ"א הזו שלוש שנים וחצי, בכדי למשטר באיו"ש את עולם האבן הנסורה, אחרי שהבנו שיש זליגה של חלק מהמקומות משטח B לשטח C וצריך להסדיר את זה. חשוב לומר שלאגרגטים יש תוכנית נפרדת, ותוכנית זו עוסקת באבן נסורה בלבד. התוכנית הופקדה בספטמבר 2021, וניתן להגיש אליה הסתייגויות עד 06.02.22. הוגשו כבר 36 הסתייגויות ואת כל האמור בהן נשקול בכובד ראש, ולאחר מכן נוכל להתייחס לתוכנית הסופית".

יו"ר הוועדה שאל האם התוכנית הזו עומדת בסטנדרט אשר נדרש ממחצבות של ישראל, למשל חובת שיקום השטח, תקני אבק ורעש וכד'. תא"ל עטילה השיב כי שיקול השיקום נלקח בחשבון ויש פקח שבוחן מה נדרש לשקם. יו"ר הוועדה ביקש לחדד האם מדובר בקריטריון ברור או בשיקול דעת פקח, ותא"ל עטילה השיב כי בעלי מחצבות מחויבים לאותם דברים, וממילא כל אישור ניתן לשנה בלבד, וניתן לא לחדשו בשל הפרות התנאים.

ח"כ עמיחי שיקלי אמר כי אישור מחצבה לאורך כביש 5 אינו משחק ויביא לניתוק החיבור בין בקעת הירדן למרכז הארץ, לפגיעה באתר ארכיאולוגי מקראי ולסמיכות מחצבות לישובים יהודיים. "שורש הבעיה הוא אינטרסים כלכליים מסחריים עם סירחון מפה ללונדון, שמעורבים בו אנשים שמקורבים לבכירי הרשות הפלשתינית שהם הבעלים של המחצבות, ולאותם בכירים יש קשר עמור מאוד לגורמים בתוך הממסד הביטחוני בישראל, גם לאנשים שבעבר היו במינהל האזרחי, וכיום עומדים בראש חברות הקשורות למחצבות".

ח"כ ניר אורבך: "מי שמסתכל על תמ"א 14 לגבי חציבה בישראל ועל תמ"א 51/2 רואה הבדלים תהומיים בכל הקשור לתקינה וקריטריונים הדרושים לקבלת אישור. בישראל אחרי שאושרה התמ"א, כל חציבה מחייבת תב"ע מסודרת ואצל הפלשתינים לא. יש בפנינו דוח אקולוגי שקובע שיש אגרגטים באזורים שייעדתם לחציבה. לאור מה שאני רואה מהשטח, התשובות שנמסרות לנו מבזות את הוועדה, ויש תחושה שמנסים לערבב אותנו. חייבים לתת את הדעת על הדברים לפני שייגרם נזק בלתי הפיך".

ח"כ אורית סטרוק: "עד לרגע זה הסיבה היחידה ששמענו לפרסום התוכנית היא משטור אירוע המחצבות הבלתי חוקיות. אם אתם נותנים פרס למחצבות בלתי חוקיות, ואם כבר עתה אין לכם כוח אדם לפקח על בנייה בלתי חוקית, אז איך תמשטרו את החציבה הפיראטית? ובמסגרת התוכנית אתם מרחבים את שטח B לתוך שטח C, וזה דבר שלמיטב ידיעתי לא אושר ע"י הדרג המדיני ומחייב אישור".

תא"ל עטילה: "יש לנו יחידת אכיפה ופיקוח שפועלת, כולל אתמול בבית פאג'ר. כל הפקדת תוכנית שכזו, מחייבת את אישור הדרג המדיני, וזה אכן ניתן. לאחר הדיון בהתנגדויות, חוזרים לאישור הדרג המדיני בטרם הפקדה".

אבי אלימלך, עוזר שר הביטחון להתיישבות: "אנחנו מברכים על ביקורת וחשוב שתהיה ביקורת. זהו הליך שהמנהל האזרחי עצמו יזם, ולא יוזמה פרטית של מישהו. כחלק מההליך ניתן אישור משרד הביטחון להפקדה באוגוסט 2021, כמדומני, וכעת יש את הדיון באותן 36 התנגדויות שהוגשו, והן יידונו ע"י פורום התכנון המקצועי. אני מציע לא לקבוע קביעות והחלטות בטרם המוסד התכנוני קבע".

ח"כ צבי האוזר: "אנו מבקרים את עבודת המטה שעל בסיסה הוגשה התמ"א, כי עולה הספק האם הגורם שערך אותה שקל נכון את האינטרס הציבורי. אנחנו בדיוק בנקודה שבה, כגורם המפקח על עבודת הרשות המבצעת, צריכים להתייצב ולהרים דגל אדום בוהק, בטרם נעבור את נקודת האל חזור. יש פה תחושה שמנסים לחטוב שבבים ועפים עצים, במקום ההפך, בנושא הסביבתי ובכלל. אני בעד הסדרה ומתן מענה לצרכי המחצבים, אבל לא בלי סטנדרטים ראויים ואכיפה מספקת. ישראל חייבת, גם על-פי הדין הבינ"ל, להחיל בשטח C את אותם סטנדרטים שהיא מחייבת בישראל, בכדי שלא לספק תחמושת בידי מי שמפיצים נגדנו שקרים ופייק ניוז על יחסנו לאזור".

מתן נחום, החברה להגנת הטבע: "הסדרת אזורי כריה וחציבה ביהודה ושומרון היא דבר מבורך וחשוב, אבל תמ"א 52/1 לא עומדת בסטנדרטים הסביבתיים ותכנוניים. כל 'פוליגון' נמצא באזור אחר ובעל השפעות אחרות וייחוד משלו, ולכן חייבם לבחון כל מחצבה בפני עצמה. תוכנית כללית אחת שמכוחה יוצאו היתרים לכל השטח בהכרח לא תוכל לרדת לפרטים. אם היו בודקים, שטחים עצומים לא היו מסומנים לחציבה. זו גם תוכנית בעלת השפעה סביבתית שמחייבת שיקום, אבל כל ההתייחסות לסטנדרט או כללי שיקום 'קבורים' בתת סעיף 37.9 שוועדת המשנה לכרייה וחציבה נדרשת לבחון. גם הסקר הגאולוגי עליו נסמכו התבצע רק בנקודה אחת".

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ רם בן ברק, סיכם: "אין ספק שאנו צריכים אגרגטים במדינת ישראל, ואולי יש מעט מדי מחצבות, אבל מחצבה היא נזק בלתי הפיך לטבע ואי אפשר לאשר אותה בלי שיודעים איך לשקם את הטבע. בדיוק משום כך חייבם להתעקש על הרגולציה הלא פשוטה בתחום זה. כרגע, לא רק שאין אכיפת סטנדרטים, גם לא נראה שיש אכיפה מספקת נגד המחצבות הפיראטיות הפועלות כיום.

"אני מבקש מהמנהל האזרחי ועוזר שר הביטחון להתיישבות להקפיא את תהליך אישור תמ"א 52/1, ולעשות חשיבה מחודשת וכוללת. הליך ותנאי האישור של מחצבה ישראלית והליך ותנאי האישור של מחצבה פלשתינית בשטח C, חייבים להיות זהים, וברמה הגבוהה יותר. הוועדה מבקשת לקבל דיווח בעוד 30 יום היכן עומדים הדברים".