|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מה לכם כי תלינו על השופטים והפרקליטים שהדין עושה מלאכתם קלה ומאפשר להם להרשיע נאשם על סמך עדות יחידה אחת בלבד?
|
|
לא רק "עבריינים? הקלות הבלתי נסבלת של ההרשעה [AP]
|
|
|
|
|
חוק לא חוקתי
|
|
ענבל בר-און
|
|
במשך 17 השנים שחלפו מאז היחקק חוקי היסוד בוטלו חמישה חיקוקים בלבד, בשל היותם סותרים את חוקי היסוד * האם אלו כל החוקים הלא חוקתיים במדינת ישראל?
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
מעצרים מנהליים גם בתוך הקו הירוק
|
|
ענבל בר-און
|
|
בצלם טוענת כי בשנה האחרונה בוצעו כ-548 מעצרים מנהליים בשטחי הגדה * זה פסול, אולם ישנה תופעה פסולה יותר: אלפי 'מעצרים מנהליים' בתוככי הקו הירוק * ארגון 'רופאים לזכויות אדם' עוד לא נתן על כך את דעתו...
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
סנקציית המעצר המנהלי
|
|
ענבל בר-און
|
|
מעצר מנהלי הינו אקט אשר קשה בחומרתו מעונש מאסר, אבל אפילו לא נדרש להוכיח, אפילו לא לכאורה (מה שצריך לגבי עצורים) כי האדם ביצע עבירה. די בכך שנשקפת ממנו סכנה עתידית
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
בלא חזקת חפות
|
|
ענבל בר-און
|
|
במדינת חוק מתוקנת, כל אדם חף מפשע עד שמוכח אחרת * על הרקע הזה זוכה פושע נאצי - ג'ון איוון דמיניוק - בשנות ה-90 * אך ישנם אנשים במדינת ישראל אשר המדינה שוללת מהם את הזכויות שהיא מעניקה לפושעים נאצים, לאנסים ולרוצחים
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
שכחו את חזקת החפות
|
|
עו"ד אברהם פכטר
|
|
כל "מעריצי" צחי הנגבי התעוררו לבוקר לבן והחלו במסע השמדות כשהם שוכחים את יסודות שלטון החוק והמשפט הפלילי שכל אדם זכאי
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
חזקת החפות וחזקת השפוט
|
|
אפרי הלפרין
|
|
יו"ר מועצת יד ושם והפרשן הפוליטי, טומי לפיד, מציע לחון עברייני מין סדרתיים קשים, ובלבד שהם פוליטיקאים, ובעלי תפקידים ממלכתיים בכירים, כמובן על-מנת להגן על מדינת ישראל
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כאשר הפרקליט-מרצה, התבטא כפי שהתבטא, געשה המדינה. שופטים, פרקליטים, יועצים משפטיים - אלו שסמל המדינה מונח מעל ראשם - נזעקו כולם. אנחנו חמורים? אנחנו משחקים טטריס במהלך הדיונים? אנחנו נפקדי שכל ישר? חלילה וחס. בסיפור הזה יש אשם מרכזי אחד, והוא הדין הפלילי עצמו. מה שכן חריג (מאוד) בסיפור הזה, והוא שחץ הרעל נורה דווקא על-ידי תובע. שהרי הדין הפלילי משרת את עבודתו כעבד נרצע. על כן, תמוה מאוד שדווקא הקוזאק מתאונן ומלין.
הדין הפלילי במדינת ישראל תומך בהרשעת נאשמים. הרשעה בדיןפלילי מושגת במדינתישראל בקלות מעוררת אימה. נראה כי ה"אדם הפשוט" לא מבין מהי רמת נחיתותו בהליך הפלילי. אפשר גם ש"האדם הפשוט" לא מוטרד מנחיתות זו, משום שסבור (בטעות איומה) כי "המשפט הפלילי" מכוון נגד "עבריינים". זה לא נוגע לו. את נחיתות הפרט בדין הפלילי, גם "המהפכה החוקתית", לא הצליחה למתן.
במדינת ישראל אדם שהוגש נגדו כתב אישום - יורשע. בסיכויים של 97%. כך לפי הסטטיסטיקה. מי שהוגש נגדו כתב אישום כדאי שייקח זאת בחשבון.
אחד ההסברים שניתנים על-ידי "אנשי שלטון החוק",לשיעור ההרשעות המופרז, הוא כי התביעה מסננת את התיקים, באופן שרק אלו המחזיקים "ראיות חזקות" מוגשים לבית המשפט. בהסבר זה אין כל ממש. במדינת ישראל הדין - דיני הראיות - הם כאלו שמאפשרים להרשיע נאשם בעבירה על יסודה של עדות יחידה. כלומר, די בקיומה של תלונה, כדי שניתן יהיה להרשיע נאשם. במילים אחרות, די בקיומה של תלונה כדי שחומר החקירה ישקף "ראיות חזקות".
בניסוח עממי, תיק שהוא "מילה נגד מילה" הוא תיק בעל "ראיות חזקות". בנסיבות כאלו, למה להתחבט בשאלה אם פלוני ביצע מעשה רצח אם לאו? בנסיבות בהן בידי התביעה ראיות שהדין (ולאו-דווקא ההיגיון) מכנה "חזקות", הרי שהדרך להגשת אישום, אפילו ישנו חשש ממשי, שהנאשם לא ביצע את המיוחס לו - קצרצרה. את ההתחבטות שהעלה הפרקליט-המרצה, באשר למידת אשמתו של מי שהואשם בביצוע עבירת רצח (לא פחות) השליכה התביעה אל הדין. והדין נטול התחבטויות. הוא סתום. הוא חמור.
הסבר נוסף שניתן על-ידי "אנשי שלטון החוק" לשיעור ההרשעות המופרז, הוא כי הנאשמים עצמם מגיעים להסדרי טיעון עם התביעה ובית המשפט אינו צד לעניין כלל. בית המשפט רק "נותן תוקף" לרצון הצדדים - ואלו הרי רצו בהרשעה. גם בטענה זו אין ממש. ככל שההצדקה לשיעור ההרשעות המופרז נגזרת מ"רצון" הנאשמים, פשיטא שיש לבחון מה יוצר "רצון" זה, ואם רצון חופשי הוא או שמא תולדה של כפייה?
כאמור, הדין הפלילי מאפשר הרשעת נאשם על יסודה של עדות יחידה (מילה נגד מילה). ככל שבית המשפט מרשיע עלסמך אמוןבעדות זו, אין בידי הנאשם להגיש ערעור. בכל אופן, הערעור יוגדר כערעור סרק. בשאלות של אמון - ערכאת הערעור לא מתערבת (בוודאי כאשר הנאשם מערער ולא המדינה).
כעת, בתי המשפט בישראל, מרשיעים באופן שיטתי תוך הסתמכות על עדויות יחידות (שקיימות כמעט בכל תיק חקירה), תוך קביעת ממצאי מהימנות ובאופן שהנאשמים מנועים מלערער על הכרעת הדין המרשיעה. על-מנת לשמש כשופט בשיטת משפט כגון דא, צריך יותר מחמור? בכוחו של כל אדם, פשוט ככל שיהיה, חמור ככל שיהיה, להרשיע נאשם לאחר ששמע עדים, ודי לו בכך ששמע עד אחד. הדין תומך בכך שלא נדרש יותר מאשר חמור על-מנת לשמש כשופט במשפט פלילי בישראל.
למען הבהירות, מי שטוען כנגד כישוריהם של שופטי ישראל, אינו אלא חמור. שופטי ישראל, מתמנים על יסוד מקצועיותם. ניתן לומר, כי שופטי ישראל מקצוענים מדי. הדין ורק הדין מנחה את שופטי ישראל. דא עקא, שהדין דפוק. והיצמדות לדין דפוק (במקצועיות) עשויה, חס ושלום, לעורר את הרושם, כאילו מי שמפעיל דין זה לוקה בכישוריו.
נחזור לסוגיית הסדרי הטיעון. בתנאים המתוארים האם יש תמריץ רציונלי לנהל משפט פלילי? יש טעם בניהול משפט? האם ה"רצון" להסדר טיעון הוא רצון חופשי? או שמא הוא נגזרת של המסר המשודר לציבור במשך שנים? והמסר הוא פשוט : "נהל משפט ותורשע - הגע להסכמות ואולי נקל עמך" - מיהו האדם הרציונלי שינהל משפט בנסיבות אלו?
לא למותר לציין, כי הנאשמים נתונים בסוג של "דילמת אסיר" המוכרת מתורת המשחקים. כל נאשם רואה את עניינו ואת "טובת ההנאה" הצומחת לו מהסכמה לתנאים שמכתיבה המדינה (התביעה ובית המשפט בצוותא חדא). אילו הנאשמים היו "מתואמים", בתי המשפט והתביעה היו מלחיצים פחות ולחוצים יותר. מילים אחרות, אילו כל הנאשמים במדינת ישראל היו נמנעים מגיבוש הסדר טיעון ומנהלים את משפטם עד תום, כוח האדם הציבורי לא היה עומד בנטל, מה שהיה מאלץ את התביעה ואת בית המשפט לצמצם את עבודתם ולהתמקד בטיפול בתיקים בעלי עדיפות גבוהה. כך, ואולי רק כך, לא יוגשו לבית המשפט כתבי אישום שמעניינים הרבה פחות ממשחק טטריס...
קיצורו של דבר, הדין הפלילי במדינת ישראל מעמיד את הפרט בנחיתות מעוררת אימה. התובע אדיש כאשר הוא מגיש את כתב האישום, שכן הדין תומך באדישותו. בית המשפט אדיש כאשר הוא מרשיע נאשמים, שכן הדין תומך באדישות זאת. אדישות זאת מלווה את ההליך הפלילי מראשיתו ועד סופו. אדישות זו מייצר הדין.
הצער הגדול ביותר הוא על צדדים לדיון, סניגורים, פרקליטים ושופטים, שהגיעו לעולם המשפט עם תחושת שליחות ותקווה לכינונה של חברה טובה יותר. הרושם שנוצר הוא של שחיקה הולכת וגוברת ובהתמדה של קבוצת העילית של כל חברה דמוקרטית - המשפטנים.
הדין הפלילי מוכתב על-ידי המחוקק, ואם זה אינו החמור, אולי מי שבחר בו הוא החמור!
|
| תאריך:
|
15/02/2010
|
|
|
עודכן:
|
15/02/2010
|
|
עו"ד ברק כהן
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
תנו לחיות לחיות
|
16/02/10 00:03
|
|
|
|
2
|
|
ע.ג3
|
16/02/10 00:25
|
|
|
|
3
|
|
פלוטקין
|
16/02/10 00:30
|
|
|
|
4
|
|
ישמעאל
|
16/02/10 07:35
|
|
|
|
5
|
|
שאול א.
|
16/02/10 09:43
|
|
|
|
6
|
|
אח לצרה
|
16/02/10 13:07
|
|
|
|
7
|
|
מישהו
|
16/02/10 21:52
|
|
|
|
8
|
|
עו"ד משה כהן
|
17/02/10 16:00
|
|
|
|
9
|
|
הם מענישים
|
19/02/10 23:21
|
|
|
|
10
|
|
מרק
|
21/02/10 17:54
|
|
הדבר החדש שישראל וארצות הברית הצליחו להשיג בשנים האחרונות ולהנחילו לכל העולם, במיוחד מאז ועידת אנאפוליס (בנובמבר 2007), הוא הסתכלות אלטרנטיבית על הסכסוך, ולפיה הבעיה שיש לפתור כרגע היא "הבעיה הישראלית" ולא "הבעיה הפלשתינית", והזכויות שיש להצילן ולהבטיחן ברמה הבינלאומית הן "הזכויות הלאומיות הישראליות" ולא הזכויות הלאומיות הפלשתיניות או זכות ההגדרה העצמית של העם הפלשתיני. ישראל, בתמיכתה של ארצות הברית, לא מנסה רק לכבוש את השטחים הפלשתינים, אלא מבקשת לחלץ מהעם הפלשתיני את מעמד הקורבן ולהתחרות עליו.
|
|
|
|
|
כאשר ניגשים לדון בסוגיית יהדותה של מדינת ישראל, מוטלת עלינו בראש ובראשונה החובה לחזור לדרך שבה הגדירו אותה מייסדיה, מנהיגי התנועה הציונית. כן עלינו לחזור ולעיין בהחלטות האו"ם שעל בסיסן הוקמה מדינת ישראל, ובאופן שבו מובע בהן היחס לפלשתינים שנאחזו באדמותיהם ובמולדתם, ושהאזרחות הישראלית הפורמלית נכפתה עליהם, שכן אנחנו "אזרחי מדינת ישראל". התשובות לשאלות אלו שואפות להציע ידע סיסטימטי על מהותה של מדינת ישראל, כדי להימנע מחילוקי דעות פנימיים בנוגע להיסטוריה, ובלי כל קשר למסקנות הפוליטיות הכרוכות בידע זה.
|
|
|
|
|
הממשלה החליטה על הקמת מרכז למורשת גנדי. משפט זה, מעורר אצל רבים פליאה, תדהמה, הסתייגות, שאט נפש: מה עניין גנדי לעניין מורשת עיונית שחס וחלילה עוד ילמדוה בבתי הספר?! יש עניין.
|
|
|
|
|
טוב, גם הסערה הזאת מאחורינו. אחרי שלושה שבועות של פרסומים, הדלפות, ניחושים, האשמות ומה לא - גליה מאור מסירה את מועמדותה לתפקיד יושב-ראש בנק לאומי. הפרשייה הזו מן הסתם תישכח במהירות, אך כדאי להפיק ממנה כמה לקחים ארוכי טווח.
|
|
|
|
|
תערוכה של אומנים ישראלים (פיסול ואמנות פלסטית) במוזיאון יפו לעתיקות, הניבה סרט של 18 דקות ובו שילוב של הנוף המקסים בנמל הדייגים של יפו, ואומנים העובדים בטכניקות שונות - בהשראת המוזה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה  ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
|
|
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
|
|
|
|
|
איתן קלינסקי
למרות שאיילת שקד אינה נושאת בתפקיד ציבורי, היא חייבת לתת הסבר לציבור על השיחה המביכה שיחה שלמעשה הכתימה את דרכי פעולתה של מערכת המשפט בישראל, והיא מעיבה על המערכת גם היום
|
|
|
|
|
אמיר אביבי
המתקפה האירנית כשלה לחלוטין והעניקה למדינת ישראל הזדמנויות להבין את כוחה מול אירן, ליצור בריתות חשובות, לרתום את דעת הקהל העולמית, ולקבל חופש פעולה בעזה ובלבנון עם זאת, המתקפה גם...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
