"בית משפט זה התריע, פעם אחר פעם, על הצורך בחקירה הוגנת בהתאם למצוות
הדין והפסיקה. אולם, למרבה הצער אנו שבים ונתקלים במקרים בהם נופל פגם של ממש בהתנהלות גופי החקירה". כך אומר (יום ב', 6.6.22) שופט בית המשפט העליון,
יוסף אלרון.
אטירסאו אינעלם, יוצא אתיופיה, הורשע ברצח אשתו בדקירות סכין ביוני 2018. הרשעתו התבססה על מארג של ראיות נסיבתיות, והמדינה לא ביקשה להציג כראיה את הסכין בו לטענתה בוצע הרצח; על הסכין נמצאו טביעות אצבע של אינעלם ודמה של אשתו. המשנה לנשיאה בדימוס,
ניל הנדל, דחה את ערעורו של אינעלם על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה באומרו, כי הראיות הנסיבתיות מספיקות להרשעה.
אלרון עמד על הפגמים הקשים בנושא תפיסת הסכין. חקירתו של אינעלם - שאינו דובר עברית - הופסקה לאחר שביקש להיוועץ בעורך דין ממוצא אתיופי, אך החוקר הוסיף שאלה: לפני שהעורך דין יגיע יש לי שאלה אחת. האם אתה יכול להראות לי איפה נפל הסכין?". אינעלם השיב: "אני זרקתי אותו שמה בגן". אין ספק שבכך הופרו זכויותיו של אינעלם, אומר אלרון:
"מדובר לטעמי במעשה שלא ייעשה, פשוטו כמשמעו. טוב עשתה המשיבה משבדיון לפנינו לא ביקשה כי נקבע שהסכין קביל כראיה. דומה כי הייתה 'מוטיבציית יתר' של החוקר, וזאת על חשבון זכויותיו של המערער, ובכלל זה זכותו להליך הוגן. לכך יש להוסיף את מגבלות השפה של המערער והשתייכותו לאוכלוסייה מוחלשת של נחקרים. הציפייה מגופי החקירה היא לנהל את החקירה בשום שכל, באופן שלא יקשה בסופו של יום על מלאכתו של בית המשפט בניתוחן של הראיות וקביעת משקלן". לדבריו, ייתכן שהעליון היה חייב לפסול את הסכין כראיה. המארג הנסיבתי האיתן מנע את הצורך לדון בקבילות הסכין, "אולם אין כל ערובה כי כך יהיה במקרים עתידיים".
סכנה של מוטיבציית יתר
בעקבות דבריו של אלרון התייחס גם הנדל לסוגיה זו. "המוטיבציה של אנשי מרות לפענח חקירה ולאתר חשוד גדולה פי כמה בעבירות רצח מעבירות תקיפה רגילה למשל. דווקא בעבירות החמורות טמונה הסכנה של מוטיבציית יתר. אל לנו ליצור מצב בו שוטר ינהג אחרת, ובניגוד לדין, מתוך מחשבה כי התנהגות פסולה עשויה לקבל הצדקה נוכח חומרת העבירה. דווקא בעבירות החמורות יש להקפיד על הכללים. הניסיון מלמד כי הקפדה בזכויות נאשמים אף מסייעת ליעדים של המשטרה והפרקליטות להוכיח את אשמת החשוד.
"הזכות למשפט הוגן בהליך פלילי מושרשת וחשובה. כך בכלל וכך לגבי זכות ההיוועצות בפרט. אוסיף כי בתמיכה לעמדה כי יש להעניק משקל לחומרת העבירה מודגש האינטרס הציבורי, אולם האינטרס הציבורי מחייב כי טרם הרשעה בעבירת הרצח, החקירה והמשפט ייעשו בצורה מיטבית על-פי הכללים המחייבים כדי למנוע הרשעת החף. זאת גם כדי להימנע ממצב בו התיק נסגר אבל המבצע חופשי בחוץ". השופטת דפנה ברק-ארז הסכימה עם הנדל. את אינעלם ייצג עו"ד ויסאם עראף, ואת המדינה - עו"ד עדי שגב.
