מהו 'פורום תקנה' וממתי הוא פועל? הפורום הוקם לפני שבע שנים במטרה לפתח מודל להתמודדות בתוך הקהילה עם פגיעה בתחום המיני מצד בעלי מרות וסמכות במי שנתון תחת מרותם, סמכותם או השפעתם. בפורום חברים אנשים ונשים המהווים דמויות מפתח בקהילה הציונית-דתית מתחומים שונים, והוא מאגד בתוכו את מרבית הארגונים החשובים בציונות הדתית. בפורום כולו יש 30 עד 40 איש, חלקם פעילים יותר וחלקם פחות.
מה פירוש "להתמודד בתוך הקהילה"? לשמור שלא יצא החוצה? לא. אנחנו ממליצים למתלוננות או למתלוננים לפנות למשטרה, אבל רבים המקרים שבהם מתלוננים חוששים מהדרך הזאת. מטרת הפורום היא ליצור דרך נוספת עבור המתלוננים, לטפל בתלונה ביעילות, ולמנוע את הישנותה ואת נזקיה למתלוננים ולאנשים נוספים.
חברי הפורום הם ברובם המכריע רבנים. איזו הכשרה יש להם להתמודד עם משימה מהסוג הזה? במשך שנתיים עסקו חברי הפורום, בימי עיון מיוחדים, בהבנת התופעה, בלימוד החוק ומגבלותיו, ובדיון בסוגיות דתיות, הלכתיות ומוסריות, הנוגעות לנו כאנשים דתיים. במאמץ משותף נבנה מודל ראוי לטיפול ולמניעה של הטרדות מיניות על-ידי בעלי מרות וסמכות בקהילה הדתית. חובר קוד אתי שעליו חתומים כל חברי הפורום, ובו הם מביעים את מחויבותם למטרות, לערכים ולדרכי הפעולה.
ואז מה קרה? איך המתלוננים/ות מצאו את הדרך אליכם? כשלב ראשון הפורום חיבר תקנון למניעת הטרדות, המבוסס בעיקר על הלכות ייחוד ועומד בדרישות החוק למניעת הטרדה מינית שדורש מכל מוסד חינוכי לחבר תקנון מותאם למניעת הטרדה מינית. הפצנו את התקנון בין כל הארגונים והמוסדות השותפים בהקמת הפורום. בהמשך נבנה מודל מדויק לטיפול בתלונות של נפגעים. והגיעו תלונות.
התלונה על הרב אלון הייתה בין הראשונות? הראשונה. זה התיק הראשון שהגיע לפורום ברגע שהוא הודיע שהוא קיים.
הופתעתם? היינו בהלם. הלם טוטאלי.
מדובר במתלונן אחד? מדובר בכמה תלונות ובמשך זמן. סדרי הגודל עוד יתבררו כי עכשיו, בעקבות הפרסום, אנחנו מקבלים עוד פניות ואין לנו זמן כרגע לזמן את האנשים ולשבת לשמוע אותם.
כמה אנשים ישבו בהרכב שקיבל את התלונה? את התלונות שמע ההרכב הראשון שכלל חמישה אנשים: הרב ליכטנשטיין, הרב יעקב אריאל, ד"ר בני להמן, פרופ' ידידיה שטרן ואני. אחר כך הבאנו אותן בפני האנשים שנוספו. 11 אנשים בתיק הספציפי הזה.
וניתנה לרב הזדמנות להציג את גרסתו? בוודאי. התהליך של התלונות על הרב אלון היה ארוך מבחינת פרק הזמן. קיבלנו בהתחלה תלונות מסוימות ואחרי כמה חודשים הגיעה תלונה אחרת, ותוך כדי כך היו עוד תלונות שלא יכולנו לבדוק לעומק ולכן לא התייחסנו אליהן, כי מה שכבר היה בידינו היה מספיק כדי להבין שמדובר באסון אישי וחברתי. הזמנו אותו כמה פעמים גם בגלל טענות שלו שהוא לא נשמע, וגם משום שלצערנו פעם אחר פעם הוא לא ענה על כל הדברים ששאלנו ושרצינו לשמוע.
בסופו של דבר הוא הודה במעשים או התכחש להם? בהתחלה הוא הודה בכול, ואחר כך התחיל להתכחש להודאות שלו ולא לשתף פעולה עם השאלות ששאלו אותו.
האם הבאתם אותו לעימות עם המתלוננים? הוא לא הסכים להתעמת עם הטענות.
סליחה, אבל מאיפה המנדט? מי שׂמכם? זה לא גוף מטעם עצמו. הגוף הזה כולל כמעט את כל ראשי העמותות של הציונות הדתית. בוודאי את כל הגדולות שבהן. ועל השאלה מי שמנו אני תמיד אומרת שני דברים: אל"ף, תראו מי האנשים שיושבים בפורום, ובי"ת, לפעמים מה שאתה יודע הופך אותך למי שצריך לעשות מעשה. מי ששם אותנו אלה הידיעות שהגיעו אלינו. מי שיודע את הדברים האלה לא יכול להחריש.
ואולי זה עניינה של המדינה ולא של הקהילה? מלכתחילה ידענו שלא בכל דבר המדינה יכולה לטפל, והיום אני יכולה לומר שהמשפטנים הבכירים במדינת ישראל הקשורים לסוגיות האלה דיברו בשבח הפורום.
ואין צורך באנשי מקצוע? יש בתוך הפורום כאלה. בתוך כל הרכב יושבים אנשי מקצוע. תמיד יש פסיכולוג או עובד סוציאלי. במקרה הזה הרב בני להמן הוא פסיכולוג. את המתלוננים העברנו לטיפול אצל אנשי מקצוע.
אתם מבצעים שיחות רקע, מאמתים תלונות, יש לכם אנשי חקירה? יש תיקים שצריך, בתיק הזה לא היה צריך. הכול היה מאוד ברור, חד וחריף. כולל הודאות של הרב אלון. יש לנו הליך ברור, אבל במקרה של הרב אלון הוא התארך בעיקר בגלל הרב אלון והתנהלותו.
הוא העלה טענות כלפי המתלונן? אני לא יכולה להתייחס לשאלה הזאת.
מדובר רק על בנים? כן. רק בנים.
תיארתם לעצמכם את הגל שאחרי? כן. תיארנו לעצמנו את הכול כולל את זה שהמון אנשים יבואו להיות שם, לחזק אותו. כולל את זה שלא יאמינו לנו. הרי אנחנו בעצמנו עברנו את התהליך הזה, אנחנו בעצמנו היינו במשבר גדול, רק שאנחנו עברנו את תחושת האבל כבר לפני כמה שנים. אבל אנחנו יודעים מה אנשים מרגישים ומבינים כמה זה כואב.
ונערכתם בצורה נכונה לגל הזה? נערכנו כפי שיכולנו לאור התפתחות העניינים. היו לנו מגבלות של זמן ולחצים, והדלפות. וידענו שברגע שנפלה אצלנו החלטה יהיו הדלפות שיובילו ללחצים נוספים. היינו צריכים לעשות את הדברים מהר אחרי שהתקבלה ההחלטה, וכך עשינו.
מה עשיתם כדי שהסיפור לא ידלוף במשך יותר משלוש שנים? זה לא דלף כי בפורום יושבים אנשים צדיקים, ויש בישראל גם עיתונאים הגונים.
אלו מגבלות הטלתם על הרב אלון? מדוע היה צורך להגלות אותו מביתו? אף אחד לא הגלה אותו לשום מקום. הוא בחר להתרחק, ומבחינתנו הוא היה יכול להישאר בירושלים. מה שהוא נדרש לעשות וקיבל על עצמו היה להפסיק את כל פעילותו התורנית, החינוכית, הניהולית והאישית, כלומר הייעוץ האישי שהוא נתן לבחורים. אנחנו השתמשנו בכלל התלמודי של "היכבד ושב בביתך", חז"ל דיברו על הדבר הזה.
אז מדוע אסרתם עליו לערוך חופה וקידושין? אתה כחתן היית מוכן שעבריין כזה יעשה לך את החופה? אני חושבת שאם היית יודע לא היית מוכן. אנחנו ידענו ושמרנו על טהרת החופה של החתנים והכלות. פשוט חשבנו שלא נכון שחתן וכלה, ברגע הכי קדוש של חייהם, יחסו בצלו של אדם שהם לא יודעים עליו משהו מאוד משמעותי לבחירה שלהם, ושאילו היו יודעים היו כנראה חושבים שהוא לא מתאים לסיטואציה. עשינו את זה משום אהבתנו לחתנים ולכלות.
עבריין? אנחנו מותרים להתפלל עם העבריינים. אתה מכיר את המשפט הזה?
לא הבנתי. אתה שואל אם יש פה עבריינות על החוק, ואני מדברת על עבריינות של תורה.
גזר דין לכל החיים? זה לא גזר דין. אנחנו לא גוף מעניש, והעניין שלנו הוא לא בפוגע אלא בנפגעים. אלה שכבר נפגעו ואלה שעלולים להיפגע. הדרישות שלנו נועדו להרחיק את האדם הפוגע מהמקומות ומהסיטואציות שבהם תלמידים יכולים להיפגע. אם זה אדם שמנצל את מעמדו ופוגע מינית במי שתחת סמכותו אנחנו באופן עקרוני דואגים שהוא לא יהיה בתפקיד שיש בו מעורבות וסמכות.
וגם זה לא בהכרח לכל החיים, זה תלוי בחומרת העבירה. הרב מוטי אלון לא נדרש לפרוש לכל החיים. דובר על תקופה מוגבלת, והייתה החלטה שהנושא ייבחן מחדש בבוא הזמן, אבל לצערנו הוא לא עמד בכללים.
במה הוא לא עמד? בשלבים די מוקדמים התחיל לתת שיעורים גדולים, פתח אתר אינטרנט, הופיע באירועים ואח"כ נאלץ לסגור את הדברים בעקבות התראה שלנו. אחר כך שוב חזר לתת שיעורים ושוב נאלץ לסגור אותם.
למה דווקא עכשיו? בגלל הצטברות של הפרות ההתחייבויות. הבעיה העיקרית הייתה שהוא המשיך לקבל תלמידים לייעוץ אישי, ביחידות.
אם זה משהו מתמשך למה לא פרסמתם קודם? מה קרה דווקא בימים האחרונים? אנחנו מחויבים להגן על המתלוננים ועל שלום הציבור, ויש סוג של התנגשות בין שני הדברים. המתלוננים נמצאים עכשיו באחת השעות הקשות של חייהם. הם לא רצו להגיע לרגע שבו דברים נחשפים לציבור. כל זמן שהרגשנו שאנחנו מצליחים לשמור על האיזון בין שלומם של המתלוננים מצד אחד ועל שלום הציבור מאידך-גיסא, התעכבנו עם הפרסום. כשהתחלנו לאבד את הביטחון ששלום הציבור מובטח, עשינו את מה שעשינו.
וכבודו של הרב אלון והכאב של משפחתו הם לא שיקול? הכאב גדול מאוד. לכולנו. אבל לא הוא סיבת ההסתרה. אנחנו דואגים לשלומם של המתלוננים.
חלק מהעניין היה זה שהדבר כן דלף? כן, זה טפטף החוצה והבנו שהמתנה נוספת אינה לטובת העניין. הכול הלך ביחד. כשהתחלנו לאבד את הביטחון שהכול בסדר, העניינים גם התחילו להישמע בחוץ. איכשהו ככה זה הלך.
ההודעה שלכם מדברת על "מעשים המנוגדים לערכי קדושה ומוסר". האם לא היה נכון לשים את הכול על השולחן ולא להשאיר את הדברים לדמיון הפרוע של התקשורת? תשמע, יש לנו סגנון משלנו. אנחנו אנשי תורה ולא אנשי תקשורת, יש לנו שפה שקשה לנו לפרוץ אותה. אנחנו לא יכולים לדבר בשפה של התקשורת. מה לעשות.
אלו דברים מאוד עמומים. העמימות נגמרה. התלונות היו על ניצול מיני של נערים וקטינים לאורך השנים.
תכננתם לחשוף את זה לציבור בשלבים? לא. זו לא הייתה מין הכרעה עקרונית. החלטנו להוציא את זה כמו שמתאים לנו ואחר כך, אם יהיו שאלות, לפרט יותר.
ולא ידעתם מה יהיו ההשלכות? איך ייראו הכותרות? מה שלא היינו מעלים היה יוצר סערה ובלגן. אז לקח יום-יומיים עד שהציבור יכול להקשיב ואנחנו יכולים לדבר.
בהתנהלות מול התקשורת נעזרתם בייעוץ מקצועי? לא. לא השתמשנו ביועצים. יכול להיות שהיינו צריכים לעשות את זה, זה המצב ואנחנו עושים כמיטב יכולתנו. המידע שיש בידינו הוא כל כך חזק שהוא אמור לעשות את שלו.
את מודעת לזה שחלקים גדולים בציבור לא מוכנים להאמין לכם? הציבור יודע במי מדובר והוא גם יודע מי האנשים שקשורים לעניין הזה בפורום תקנה. הזמן ירכך ויאפשר לאנשים להפנים.
"תסמכו עלינו"? הרי אם משהו עולה מכל הסיפור הזה זה שאי-אפשר לסמוך על-אף אחד. זה לא "תסמכו עלינו". אם הציבור הזה מחונך לכבוד חכמים וכבוד זקנים, אז זה מה שיש פה. אם הציבור הזה מחונך לעקרונות של יושרה, הגינות, שקיפות - זה מה שיש פה. אנחנו מבינים שזה מאוד קשה אבל הזמן יעשה את שלו ומהמשבר הזה נצא מחוזקים ונתחזק. כבר עברנו משברים גדולים.
המטרה הושגה? אנחנו עשינו את מה שהיה מוטל עלינו. הגענו למסקנה שהציבור צריך לדעת כי אנחנו כבר לא בטוחים שהכול בסדר. חששנו שיכולות להיות עוד תקלות ועוד פגיעות ומילאנו את חובתנו כלפי הציבור וכלפי שמים.
עכשיו זה בידיו של הציבור. יש אנשים מבוגרים, יש אנשים צעירים. לצעירים יותר קשה, המבוגרים מבינים שהחיים הרבה יותר מורכבים מכפי שנדמה, מבינים שנפש האדם היא הרבה יותר מורכבת ומסובכת ומסוכסכת מכפי שנראה כלפי חוץ, ואני מקווה שיהיה פה "לב אבות על בנים".
אתם מרגישים שכתפיכם יכולות לשאת את המשקל? היה יותר כבד לשאת את המידע הזה ולא לחשוף אותו לציבור.
