על רבנים וחטאים

איך מתמודדים עם השבר הזה, מה אפשר לומר לתלמידים שרבם הנערץ והאהוב נפל כך. בעיצומו של מעמד הר סיני אומרים ישראל למשה "דבר אתה עימנו ונשמעה ואל ידבר עימנו אלוהים פן נמות", ומהרגע הזה ועד היום התורה נמסרת מדור לדור בידי בני אדם. היא לא נשמעת בקולות וברקים מן השמים וגם לא נובעת, עם כל הכבוד, מארון הספרים היהודי. הספרים הם אילוץ שבדיעבד, הכתוב בהם ממשיך להקרא תורה שבעל פה. זה כוחה. היא נמסרת מרב לתלמיד ואי-אפשר להפריד בין המסר ובין המוסר. אישיותו של הרב כלולה בתוך התורה שמקבל התלמיד. בלעדיה התורה היא אותיות מתות בתוך גווילים ישנים או אותות דיגיטליים בתוך דיסקים חדשים. אין תורה שבעל פה בלי פה. אז מה עושים עכשיו? אין ברירה, חוזרים לרגע ההוא שבו נמסרה התורה לבני אדם, ולומדים בדרך הקשה שהרב הוא לא אלוהים.

משה רבינו חטא ונענש ולא זכה להיכנס לארץ, ובכל זאת תורתו אמת. דוד המלך חטא בבת שבע, וגם ניסה לטשטש את חטאו ולהסתיר אותו עד שבא פורום נתן הנביא ופרסם את החטא ברבים, ובכל זאת אנחנו לא גונזים את ספר תהילים ולא נמנעים מלהתגעגע ולומר דוד מלך ישראל חי וקיים. תתגעגעו לרב שלכם ילדים, מותר לכם. תורתו אמת גם אם יתברר שהוא שיקר לכם בעניין מביך מאוד. ותשמרו על עצמכם.

אומרים שלמבוגרים קל יותר להבין את המורכבות הזו של נפש האדם, אבל לתלמידים הצעירים צפוי משבר קשה מאוד. אני לא בטוח בזה. יכול להיות שזה הפוך. אחרת קשה לי להבין מדוע פורום תקנה - שנהג בצניעות ובאחריות כזו לאורך השנים, וגם התייצב באומץ ובמנהיגות ביום פרסום הפרשה - נגרר ביום שאחרי הפרסום למבול של ראיונות והודעות לתקשורת ועוד ועוד הבהרות ותוספות ופרטים מביכים, וחזרה שוב ושוב על המילים "מעשים חמורים מאוד", והבטחות מתוקשרות שעוד שעה יתפרסמו פרטים נוספים. המטרה הנקייה, להזהיר את הציבור מפני תקלה, הושגה במלואה עם הפרסום הראשון. למרות שההודעה הייתה מעורפלת, לא מפורשת ולא מפורטת, לא היה מי שלא הבין את האזהרה מפני קשר קרוב מדי. כל מה שבא אחר כך היה כבר סוג של מאבק יוקרה. אילו הבנתם, מורי ורבותיי, שהחיים מורכבים, הייתם צריכים להניח לרב אלון לשבת בקרב תלמידיו העצובים, לדבר על שמחה ותיקון, ולהרשות למקורביו מוכי ההלם לומר שהכול עלילה ולהטיח בכם מי שמכם להיות שופטים ולמה לא הלכתם למשטרה או לבית משפט. הרי ברור שאילו הייתה המשטרה מטפלת בעניין, אותם ממאנים להאמין היו אומרים שהמשטרה שמאלנית וחילונית, והכול מזימה של דורית ביניש. די. שלוש שנים שמרתם עליו תחת איום בשוט הפרסום. עכשיו הכיתם בשוט. מספיק. תפקידכם בפרשה הזו תם. כבודכם יגדל דווקא אם תדעו למחול עליו.

ואולי זה הזמן לחשוב מחדש על דמות הרב החדשה שהתפתחה פה בשנים האחרונות. הרב החם שהוא גם מנהיג נערץ, גם פסיכולוג ועובד סוציאלי, גם אבא וגם חבר אינטימי לשיחות נפש. אולי זו טעות. אולי זו תרכובת נפיצה מדי, אולי זו עצת היצר של הרב. בכל הדורות היה מרחק מסויים בין רב ותלמידים. אפילו בין אדמו"ר וחסידים. חסיד היה נכנס ל"יחידות" אצל האדמו"ר לכמה דקות, והיה יושב שם בחיל ורעדה, לא בסחבקות. אולי עדיף שרב יהיה קשור ליועצים ואנשי מקצוע שהוא בוטח בהם ושאליהם הוא מפנה את התלמידים, מאשר שיעסוק בעצמו בכל תחומי הנפש של תלמידיו. אני יודע שגם פסיכולוגים נפלו לא פעם, ושבדרך כלל נפש הרב נקייה יותר מנפש היועץ המקצועי, ובכל זאת איש המקצוע הוא נותן שירות מרוחק וזר, והוא גם מחוייב לכללי אתיקה מחמירים ומנוסחים היטב. אם אתה גם נערץ, גם אהוב כמעט בלי גבול, וגם חבר אינטימי - לפתח חטאת רובץ. התלמידים הצעירים נאלצים עכשיו ללמוד בכאב שהרב הוא לא אלוהים. גם לרבנים כדאי לחשוב על זה קצת.