עד שעות הלילה טרם העביר משרד האוצר את הצעות התקציב לידיעת שרי הממשלה. העיכוב - למרות זימון הממשלה לישיבה מיוחדת בנושא התקציב (להבוקר, יום ה'), ולקבלת הכרעות בשאלת הקיצוצים בתקציב.
עקב המבוכה שנוצרה, ונוכח אווירת המשבר הקשה הן במשק והן בדרך התנהלות הממשלה בנושא זה, ומחמת פיצוץ הסכם עסקת החבילה על-ידי ההסתדרות, פנה שר האוצר אל ראש הממשלה, והשניים הסכימו לדחות את ישיבת הממשלה בנושא התקציב ליום א'. עד אז, מקווה שר האוצר להשלים את מלאכת הקיצוצים, ולגבש רוב בממשלה להעברת התקציב.
מצב זה, שבו כבר נקבעה ישיבת ממשלה, והצעת תקציב אינה בנמצא, לא זכור שנים רבות. הדבר עורר את כעסם של השרים, שטענו כי לא יוכלו לקיים דיון רציני ולקבל החלטות בהתראה כל כך קצרה, שכן מדובר בקיצוצים בהיקף של מיליארדים (6) ובעניינים חברתיים גדולים העומדים על הפרק. השרים לחצו לדחות את ישיבת המשמלה בנושא זה, כפי שלבסוף אירע.
השרים קבלו: צריך לתת שהות מספקת לשיקול דעת ולבחינת ההצעות. השר שלמה בניזרי אמר, כי הוא ניזון מהתקשורת, וכי ערב יום ד', הוא אינו יודע באילו משרדים מבקש האוצר לקצץ ובכמה.
ובינתיים, הולך וגובר המתח בין חלק מהשרים, לשר האוצר סילבן שלום. שר הבריאות נסים דהן, ושרת החינוך לימור לבנת, הודיעו כי הם יתפטרו מתפקידם, אם יקוצץ תקציב משרדם.
השר דהן אמר, כי הצעות האוצר ייפגעו במיוחד בחלשים, בנכים ובמסכנים ולאלה הנזקקים לשירותי בריאות, ולכך לא יסכים. אם יוחלט על הקיצוץ, בהיקף שבו דובר, אמר, הוא ישיב את המנדט לראש הממשלה, היינו: יתפטר.
השרה לבנת כבר שוחחה בנושא זה עם ראש הממשלה אריאל שרון. כעסה נובע במיוחד מניסיונו החוזר ונשנה של שר האוצר להכתיב לא רק את היקף הקיצוץ, אלא גם באילו סעיפים בתיק החינוך יופעל הקיצוץ.
כידוע, בין השרה לבנת לבין השר שלום קיימת מתיחות רבה, שהתפתחה ליריבות פוליטית חריפה, וזאת במיוחד נוכח רצונם להתמודד על ראשות הליכוד.