בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
הקלה: "עג'מי" לא זכה באוסקר
|
לא ביקרתי בסרט כדי שלא להעשיר את מי שאיני חפץ ביקרם וכדי שלא להשחית זמן איכות, אף שאני חובב קולנוע ● על בשורה טובה
|
מתוך הסרט "עג'מי" [צילום: עכבר העיר]
|
|
|
|
משל עג'מי
|
דודו אלהרר
|
הכנסת והממשלה בישראל ניגפות פעם אחר פעם בפני בוגדיה של המדינה. הסרט "עג'מי" הוא רק משל
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
הסרט הישראלי "עג'מי", המייצג לא נאמנה את מדינת ישראל בתחרות האוסקר היוקרתית, על-אף שהבמאי הצהיר מתוך טעות ואי-הבנה כי אינו מייצג את ישראל - לא זכה בפסלון האוסקר המוזהב והנכסף. (עג'מי מייצג את מדינת ישראל, נגד רצון יוצריו - אלא שייצוג מעין זה הינו "נתון במחלוקת", בלשון המעטה...) הקלה לידידי מדינת ישראל באשר הם. יוצרי הסרט כיצירת אמנות ניצלו עד תום את העובדה כי סרט אינו חייב לתעד מציאות ואינו צריך כלל להיות נאמן למציאות, אלא אם כן הוא סרט תיעודי. למען הגילוי הנאות, אציין כי לא ביקרתי בסרט כדי שלא להעשיר את מי שאיני חפץ ביקרם וכדי שלא להשחית זמן איכות, אף שאני חובב קולנוע ומבקר בקולנוע אחת לשבוע; את "עג'מי" לא אפקוד. די לי בכך שהסרט מייצג את השמאל הקיצוני בישראל ובזכות אג'נדה קיצונית זו, משרד החוץ עוד יעמול קשה על-מנת ליצור איזון מול ההשפעה השלילית של הסרט בחו"ל. ממילא הסרט "עג'מי" חביב התקשורת בשל כך. די לי בכך שהסרט מציג את ישראל באור שלילי וכאמור אין חובה של התאמה ודבקות במציאות, כל עוד לא מדובר בסרט תיעודי. כנראה שגם מהבחינה האמנותית - הסרט לא עלה לרמה הנדרשת לאוסקר, על-אף שהיו לו את כל הנתונים והתמריצים הבסיסיים לכך, כולל יצירת עניין ציבורי כללי בשל השמצת מדינת ישראל והצגתה באור שכה מתאים לשונאיה - דבר היוצר עניין רב בקרב הקהילייה הבינלאומית, וזוכה לתמיכה נלהבת של רבים מהאמנים בארץ ובחו"ל. ובשעה טובה, התבשרנו כי עג'מי לא זכה באוסקר.
|
תאריך:
|
09/03/2010
|
|
|
עודכן:
|
09/03/2010
|
|
ד"ר אברהם בן-עזרא
|
הקלה: "עג'מי" לא זכה באוסקר
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ישמעאל
|
9/03/10 11:04
|
|
2
|
|
ציון111
|
9/03/10 12:17
|
|
|
|
אלטע קאקער
|
9/03/10 23:15
|
|
3
|
|
אלישמע
|
11/03/10 14:57
|
|
אנו, בברנז'ה המודיעינית, יודעים היטב את ההבדל בין ידיעה מודיעינית, הערכה מודיעינית וספקולציה. דא עקא, בהצגת ההערכות, בכתב ובעל-פה, לא תמיד מקפידים להדגיש את ההבדל בין השלושה, ובהרבה מקרים נמצאים מקבלי ההערכה - בדרג הצבאי והמדיני - מבולבלים, ומה שחמור יותר - מגיעים למסקנות ולהחלטות בלתי-ראויות.
|
|
|
הגיעה העת, לאור המאמצים האחרונים של הממשל האמריקני להניע את עגלת הסכם השלום, ובמלאת שנה להצהרה ההיסטורית של בנימין נתניהו בבר-אילן על שתי מדינות לשני עמים, מגיע לציבור הישראלי לדעת באופן חד-משמעי וברור:
|
|
|
חלף עבר לו חג הפורים, הוסרו המסכות. דגלי אש"ף ודגלים אדומים מתנוססים בהפגנת השמאל בשכונת שמעון הצדיק. אט-אט הולך ונחשף פרצופו האמיתי של השמאל, פרצוף מכוער, יש לומר, ועם זאת הולכת ונחשפת זהותו. מי הוא, אם כן, אותו שמאל אנרכיסטי מכוער? מה זהותו?
|
|
|
ההחלטה הדרמטית של הרמטכ"ל להוציא את תא"ל צ'יקו תמיר מסבב המפקדים בצה"ל ולהראות לו את הדרך לאזרחות, הגיעה במועד מפתיע ולהערכתי, באיחור רב, בשל התמשכות הפרשה על כל היבטיה. ייתכן שהרמטכ"ל ציפה וקיווה שתא"ל תמיר, למרות החלטת בית הדין הצבאי לא להורידו בדרגה, יתפטר בעצמו ויעזוב בכבוד, אך משלא נעשה הצעד הזה ביוזמתו, נאלץ הרמטכ"ל, לאחר לבטים קשים, לקחת החלטה פיקודית.
|
|
|
על אם הדרך שבין אוסטריה לשווייץ, בנוף עוצר-נשימה, משתרעת במלוא הדרה ליכטנשטיין, נסיכות זעירה מהאגדות. מצלע הר, שבמעלה הכביש החוצה את שתי המדינות, מתגלה טירה יפהפייה מהמאה ה-11, בת 120 חדרים, שאותה מאכלס הנסיך של ליכטנשטיין, הנס אדם השני. מחלונותיה של הטירה משתקפים עמק הריין עם האלפים השווייצריים ורחובותיה של עיר הבירה, ואדוז.
|
|
|
|