|   15:07:40
דלג
  שוש מיימון  
עיתונאית, צלמת ועורכת, חיה בלוס אנג'לס
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
פחד מרופא שיניים: אסטרטגיות להתמודדות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

מעג'מי בעגמומיות

הכל שמחו בלוס אנג'לס על שעג'מי הפסיד

הקונסוליה הישראלית בלוס אנג'לס ארגנה קבלת פנים חמה ומחבקת למשלחת יוצרי הסרט 'עג'מי' אלא שאז באה האמירה של סכנדר קופטי שהוא והסרט לא מייצגים את ישראל ביום ראשון, ערב חלוקת פרסי האוסקר, התכנסו אנשי הקונסוליה והקהילה הישראלית בלוס אנג'לס לצפייה חגיגית עם יוצרי 'עג'מי' בטקס תחרות פרסי האוסקר אפילו הנציגים הרשמיים נשמו לרווחה כשהסרט לא זכה
10/03/2010  |   שוש מיימון   |   מאמרים   |   תגובות
הקונסול יקי דיין עם יוצרי הסרט עג'מי בטקס האוסקר [צילום: שוש מיימון]

זו השנה השלישית ברציפות שסרט ישראלי מועמד לפרס הסרט הזר הטוב ביותר, וזו השנה השלישית שהקונסוליה הישראלית כאן בלוס אנג'לס יוצאת מגדרה כדי לשוות לאירוע מעמד חגיגי ממלכתי וזוהר. בהוליווד כמו בהוליווד.

גם בשנים הקודמות קיטרו כאן הישראלים הוותיקים באל.אי. על כך ש'בופור' (המועמד לשנת 2008) ו'ואלס עם באשיר' (המועמד לשנת 2009) נוטפי שמאלניות והם, בעצם, משמשים מכשיר תעמולתי נגד ישראל. אבל תמיד תמיד, למרות ההשגות, מחלקת התרבות בקונסוליה עבדה מסביב לשעון וקיבלה את המשלחת הישראלית של יוצרי הסרט בחיבוק חם ועוטף. בכל זאת, לא בכל שנה נוחת כאן סרט ישראלי שהוא מועמד לפרס האוסקר! ולא משנה אם אוהבים את התסריט או לא, בכל זאת מדובר בגאווה לאומית. הקולנוע הישראלי יצא מחבלי הלידה הקשים שלו והוא עכשיו מיישר שורות בליגה הבינלאומית ומשחק במגרש של הגדולים. וחוץ מזה - כל הוויכוחים האלה, היו ויכוחים בתוך המשפחה. אתה אוהב את הילד שלך, גם אם לא תמיד הוא חושב כמוך.

עד שנפל עלינו כאן השנה 'עג'מי'. גם הפעם ארגנה הקונסוליה קבלת פנים חמה ליוצרי הסרט. ונראה שדווקא בגלל שרוב חברי המשלחת הם ערבים, הפעם הייתה מצד הקונסוליה 'השתדלות יתרה'. עם כמה שהיה מדובר בסרט 'שונה', הרי שמבחינת הקונסוליה 'עג'מי' דווקא יצר הזדמנות להראות לעולם שישראל היא מדינה פלורליסטית - נאורה, שנותנת לכל הגוונים שבה להתבטא.

כמו בכל שנה, גם הפעם הקונסוליה זימנה את נציגי התקשורת הישראלית ונציגי תקשורת מקומיים לבוא לכסות את האירוע החדשותי החשוב ולצפות ביחד עם יוצרי הסרט בשידור טקס תחרות האוסקר שמוקרן על מסך גדול. התכנסות ב'צוותא' של לכסוס ביחד ציפורניים; לשאוג כשהסרט הישראלי מוזכר, להתפלל ולייחל שהסרט הישראלי יעשה היסטוריה ויחזור עם הפרס.

השנה התקיימה ההתכנסות ב'האייט סנצ'ורי פלאזה הוטל', אחד המלונות היוקרתיים בלוס אנג'לס. נאמר לנו להגיע ביום ראשון, בשעה ארבע וחצי אחרי הצהריים, ל'בר איקס' הממוקם בתוך המלון המהודר.

אלא שביום שבת נפל דבר. זה התפשט בין כל הישראלים כמו אש בשדה קוצים. אחד התקשר לשני: "שמעת מה הבימאי של עג'מי אמר על הסרט?!" כולם הרגישו כאילו חטפו פטיש של 500 קילו על הראש. בפרט המארחים, אנשי הקונסוליה.

סכנדר קופטי, בימאי הסרט, הכניס לכולם כאן בעיטה בבטן הרכה ואף אחד כבר לא ידע איך ומה הוא אמור להרגיש. מצד אחד - אתה עושה הכל כדי שהסרט הישראלי יזכה בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר; ומצד שני - אתה מוצא את עצמך מייחל שהם לא יזכו. שהסרט לא יקח. מצב אבסורדי!

תחושת הבגידה הייתה קשה: המדינה השקיעה בסרט שני מיליון שקלים; משרד החוץ עזר להטיס אותם ולשכן אותם במלונות של 'הילטון'; וכאן ניתן להם ליווי צמוד שמאפשר להם להתנהל בנינוחות בעיר המלאכים. ומה אנחנו מקבלים בתמורה? שהם בכלל לא מייצגים אותנו.

ככה התכנסנו כולנו במוצאי יום א' (שהוא כאן יום שבתון) באולם המהודר של 'בר איקס'. הכל היה זוהר ואלגנטי. הכיבוד העשיר, המשקאות, השמלות, החליפות; עשרות הפלאשים שתיקתקו מכל עבר; וכל הכבודה והציוד של צוותי הטלוויזיה שהתלוו לאירוע: ציון נאנוס ערוץ 2, גיל תמרי ערוץ 10, נתן גוטמן ערוץ 1, אהרל'ה ברנע, ערוץ 2 ואפילו אסי עזר נחת אלינו על תקן הנציג של 'יס', היישר מבית 'האח הגדול' לשטיח האדום בהוליווד. גם מיכל ינאי, שבימים רגילים היא שחקנית, נמצאת כאן ככתבת של 'פנאי פלוס'.

בקיצור, כו-לם כאן. הקונסול יקי דיין ואשתו גלית, כתריאל שחורי, יו"ר הקרן לסרטי איכות, מאיר פניגשטיין, מנכ"ל ומייסד פסטיבל הסרטים הישראלי, המחזאי והבימאי גדי ענבר עם בן זוגו העתונאי עמיר פלג, יאיר ורדי, מנכ"ל מרכז סוזן דלאל עם הרקדנית מרגלית עובד וד"ר זהבה ודני ישראלי, זוג מפיקים מקומיים.

לכאורה, זה נראה כמו עוד אירוע חגיגי ונוצץ. צוותי הטלוויזיה והצלמים הקיפו את השחקנים, הפלאשים נצנצו בכמויות, כולם פטפטו עם כולם והציצו בשמלות הערב היפהפיות של השחקניות שניבטו ממסכי הטלוויזיה והדיפו זוהר וניחוח הוליוודי. אבל משהו כבד עמד באוויר. כולם התהלכו עם פנים נפולות. עגמומיות. כמו של אחד שחטף אגרוף בפרצוף והוא עדיין לא התעשת.

שום מתח של תחרות. שום תזזית של התרגשות. שום דריכות של 'הלוואי שנזכה בפרס הגדול'. להיפך. בלי לדבר על זה, שהרי זה לא 'פוליטיקלי קורקט', הייתה חזית כמעט אחידה בחדר. הרוב התפלל ש'עג'מי' לא יזכה. רק זה עוד חסר לנו. שהבימאי עוד יעמוד על הבימה, מחזיק בפסלון המוזהב ואומר לפני כל העולם, מאות מיליונים של צופים, שהוא והסרט לא מייצגים את ישראל, יפצח במונולוג הידוע כמה ישראל היא מדינה רעה ופושעת מלחמה ויתדלק את מלאי השנאה האנטישמית.

כתרי שחורי, זה שנתן להם את שני מיליון השקלים מהקרן לסרטי איכות שהוא עומד בראשה, התהלך בפנים צהובות כלימון. יקי דיין, הקונסול, היה מאופק מדוד וזהיר. אבל כעס שקט עמד באויר. משהו קרה! משהו נשבר!

יתר חברי המשלחת הערבית שלא התראיינו והצטלמו לערוצים השונים, התגודדו בחדר אחד. ואנחנו התגודדנו בחדר האחר. הייתה הפרדה מוחלטת. שני מחנות. שום רצון להתערבב, מצד שני הצדדים. ופתאום עבר באזזז באולם. "הם כולם הלכו. הסתלקו. נעלמו כלא היו". את פונה כה וכה ומגלה שאכן - אין אף אחד. כל החבר'ה של עג'מי עזבו את המקום. לרגע היה נדמה שהיה כאן אקט מחאתי. שמישהו אמר משהו לא במקום וזה הדליק את האש.

אני רצה החוצה, עם עוד כמה עיתונאים, לברר מה קרה לאנשי המשלחת, למה כולם יצאו בבת אחת? ואז אני נתקלת בהם ישובים בלובי מול מסך טלוויזיה ענק.

בירור קצר העלה שמה שקרה הוא אומנם תקרית ביורוקרטית טיפשית, אבל היה בה הרבה מן הסמליות: שניים משחקני הסרט הם קטינים. וכאן מתחת לגיל 21 אסור להיכנס לבר שמוכר משקאות חריפים. אי לכך, נציג המלון תפס את הקונסול בצד והבהיר לו שהשניים צריכים לעזוב את המקום. אסור להם לשהות בבר. נקודה. ואצל האמריקנים אין חוכמות. אותם לא מעניין טקס אוסקר ואנשים שבאו במיוחד מהמידל איסט.

בלית ברירה, כל אנשי 'עג'מי' החליטו לעבור ללובי, לצפות שם יחד עם שני הקטינים בתחרות.

ככה נוצרה מחיצה ברורה. מובהקת. הם ישבו, יחד עם ערוצי הטלוויזיה הסוקרים את האירוע, בלובי. ואנחנו ב'בר איקס'. אף אחד לא דיבר על התחרות, הייתה מעין הסכמה שקטה שהרוב מייחל ש'עג'מי' לא יזכה.

לקראת השעה 20:30 בערב, כשהקריאו את שמות המועמדים לפרס הסרט הזר, כולם עמדו משותקים, החסירו פעימה: 'אלוהים, תעשה שהוא לא יקח!'

כשהוכרז שם הסרט הזוכה, כולם נאנחו אנחת רווחה. אחר-כך טפחו זה על שכמו של זה ונפרדו בחיוך.

כתרי שחורי ומאיר פניגשטיין [צילום: שוש מיימון]
תאריך:  10/03/2010   |   עודכן:  10/03/2010
שוש מיימון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הכל שמחו בלוס אנג'לס על שעג'מי הפסיד
תגובות  [ 39 ] מוצגות   [ 39 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
קורןנאוה טבריה
10/03/10 12:10
2
ליסה
10/03/10 12:47
3
ישראלי גאה
10/03/10 12:50
4
אמיר2008
10/03/10 13:14
5
יהודי אמיתי
10/03/10 13:18
6
ופה בסרט
10/03/10 13:43
7
רונן005
10/03/10 13:58
8
65h6
10/03/10 14:20
9
החתול במגפיים
10/03/10 14:45
10
sailor
10/03/10 14:50
11
שהגיעו לתחרות
10/03/10 14:56
12
אברהם היהודי גאה
10/03/10 14:58
13
אחד אחד
10/03/10 17:24
14
גדעון אמיר
10/03/10 17:25
 
קורא
11/03/10 11:43
15
עוד אחד
10/03/10 17:30
16
אפי אמיתי
10/03/10 17:36
17
Alter
10/03/10 17:43
18
dodel
10/03/10 18:21
19
חכם רואה את הנולד
10/03/10 18:35
20
הרואה כל
10/03/10 18:54
21
ר.פ.
10/03/10 19:47
22
יוחנן
10/03/10 20:23
23
הניה
10/03/10 21:02
24
שמחתי לכשלון של ע
10/03/10 21:38
25
בן דוגית
10/03/10 21:43
26
urik
10/03/10 22:30
27
ריטה מל.א
11/03/10 06:37
28
שמחתי
11/03/10 07:51
29
שיביים במרוקו
11/03/10 10:57
30
אבוג'ילדה
11/03/10 11:31
31
offrah
11/03/10 12:17
32
ויחפש מדינה אחרת
11/03/10 13:18
33
Job
11/03/10 19:54
34
קולנוען
12/03/10 14:28
35
וישינסקי
12/03/10 14:53
36
דנה השופטת
12/03/10 19:06
37
אביגייל
29/03/10 06:37
38
מחיר הדמוקרטיה
17/04/10 19:40
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
כדי לענות על השאלות שהצבנו, נדון תחילה בסיבות רגשיות לקשיים מקצועיים: חוסר מוטיבציה, חרדות ורגשות כאובים המכשילים את האדם שוב ושוב, הטמעת הצורך בעשייה מבלי לקשר אותה להישגיות, קושי לצאת מהבית הגורם להסתגרות ותחושת אכזבה מאנשים החוזרת שוב ושוב. לאחר-מכן, נדון ביכולת הייחודית לקידום ושיווק עצמי.
10/03/2010  |  קרן אלמוג  |   מאמרים
לא צפיתי בסרט "עג'מי" משתי סיבות. הראשונה נובעת מרתיעה אינסטינקטיבית שיש לי לאובססיות, והשנייה בגלל שאני ממעט לראות סרטים בכלל, ואם אני מחליט להטריח את עצמי לבית הקולנוע, אז הז'אנר הזה לא בראש ההעדפות שלי. מעדיף (בעוונותיי הרבים) לצפות בסרט שיגרום לי עניין ו/או תחושה טובה ונעימה, מאשר לשמש כסבון כלים למירוק מצפונם של יוצריו. לפיכך, לא אוכל להביע כל דעה על איכויותיו ורמתו המקצועית של הסרט הזה מעבר לביקורות שקראתי בעיתון. אבל יש לי מספר דברים להגיד למפיקיו, למשתתפיו וליוצריו, כל אלו, כמובן, בהמשך להצהרתו של במאי "עג'מי", סכנדר קובטי, כי הסרט אינו מייצג את ישראל בתחרות האוסקר מאחר שהמדינה אינה מייצגת את מר קובטי עצמו.
10/03/2010  |  אלכס נחומסון  |   מאמרים
יום האישה הבינלאומי מצוין בכל העולם על-ידי מאמרים בנושא אפליית נשים, קיפוחן בשכר וקיפוחן החברתי, כולל בעולם פטריארכלי ממוסד מזה שנים. בכל העולם יש לנשים בעיה דומה, והאפליה חוצת עמים ומגדרים. אלא שבעת האחרונה רצו ארגונים פמיניסטים ודומיהם להראות כי הנה, התקדמנו. הנה, נחקקו חוקים מתקנים, והמנוחה והנחלה באו לעולם. במבחן התוצאה, כמובן נרשם כישלון חרוץ. העולם הגברי, מסתבר, לא פתוח כל-כך לשינויים מרחיקי לכת, שהוא רואה אותם כאיום על מעמדו לשליטה בלעדית, והוא יוצא כששכרו בהפסדו, כיוון שדעת הנשים אינה נשמעת.
10/03/2010  |  יניב אקרמן  |   מאמרים
בין ניחוח פרדסים של פעם לבין מכון ויצמן של עכשיו מקופל הקוריקולום של העיר רחובות, שחוגגת בימים אלה 120 שנה להיווסדה: למן התפוז העסיסי הראשון שפרח בה ועד למדע האתגרי והמשגשג שלה. ואם תרצו, אין זאת אלא הביוגרפיה האמיתית של המדינה כולה.
10/03/2010  |  ראובן לייב  |   מאמרים
ב-2 במאי 2005 הטילה הממשלה על שרת החינוך, התרבות והספורט דאז, יולי תמיר, לפעול לבדיקת האפשרות להקמת אוניברסיטה בגליל, בתיאום עם המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב, במסגרת סמכויותיהן, תוך התייחסות לבחינת ההיבטים הלאומיים, האקדמיים, התכנוניים, התקציביים והאחרים של הנושא. אולם מאז לא נעשה דבר ממשי למימוש ההחלטה.
10/03/2010  |  עידן יוסף  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il