|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אני מנסה, אבל לא מצליח להבין מדוע לו לצרכן להיאבק למען ביצוע קניות בזירה הומת-אדם כאשר ביום שלמחרת יוכל לקנות ברוגע ובנוחות
|
|
"ג'ננת" שופינג בישראל. איפה התרבותיות? [צילום אילוסטרציה: AP]
|
|
|
|
|
|
|
מרוב תסכול על שאינני מבין, אני לא מצליח להירדם. ספרתי כבשים וחוץ מתמונה של "שווארמה", החלום לא הביא את השינה המיוחלת. עברתי לספור תרנגולות וגם כאן, חוץ מלראות שיפודי פרגיות, לא התקדמתי כהוא זה למצב של שינה.
הסיפור התחיל עם פתיחתו של הסניף החדש של "איקאה". אלפי אנשים הסתערו על המקום כאילו לא נסעו בעבר 20 דקות לסניף בנתניה. אם היו אומרים לי שביום הפתיחה הכל בחצי מחיר - מילא. אולי זה שווה להידחק עם המון מריע שלראשונה בחייו פוגש כף למרק במחיר מוזל או מדף מפלסטיק יצוק לחדר האמבטיה. אך לא - פשוט נפתחה חנות שניתן יהיה להגיע אליה בעוד יום או יומיים ולקנות את אותם דברים, באותם מחירים, כביום הפתיחה אך עם קצת פחות צפיפות.
אולי זה החידוש של הפלאפל שנמכר לצד הנקניקייה בעוד שלנתנייתים המסכנים יש רק נקניקיות, אך הסתבר כי הפלאפל לא היה מי יודע מה ("קצת מתוק"... אמרו יודעי דבר מבין ההמון המסתער).
ולסיכום - אני לא מבין למה אדם הגיוני נאבק לביצוע קניות שאותן הוא יכול לעשות מספר ימים מאוחר יותר, באותו מחיר וביתר נוחות.
בעוד אני מנסה להבין, התרחשה תופעה דומה אך עוצמתית יותר הקרויה בידי ההמון - H&M.
הסיפור של "איקאה" חזר על עצמו אך עם הרבה יותר אנשים למטר מרובע ועם הרבה יותר היסטריה עד כדי סיכון הקהל להירמס תחת רגליהם של הקונים. גם כאן, הסיפור לא ברור. את אותם פריטים ניתן יהיה לרכוש בשבוע הבא, לשלם אותו מחיר ולא להסתכן שמישהו ירמוס אותנו.
|
|
צרכנות "מטורפת" שורשה בחינוך
|
|
היכן אני טועה? האם מה שנראה לי כל-כך ברור והגיוני נראה לכל-כך הרבה אנשים אחרת? האם השוני בחינוך ובסביבה בה גדל כל אחד מבני עמנו הוא כה גדול וכה קיצוני? האם אני טועה ו"נכון" לבצע קניות במצב שהוא כמעט בלתי אפשרי ורחוק מלהיכלל בהגדרה של "צרכנות נבונה" המורכבת מהתבוננות במוצרים, בחינתם, מדידתם וכיו"ב - כל אותם דברים שקשה היה ליישמם בפתיחה המדוברת של "איקאה" ו-H&M.
פעם אחר פעם אני מוצא עצמי חוזר לבעיה הבסיסית של עמנו היושב בציון - בעיית החינוך. אם נדע לתת פתרון לנושא החינוך, מובטח לנו פתרון לכל הבעיות האחרות, ויש הרבה כאלו. אנשים מחונכים, נעימי הליכות ומסבירי פנים, מנומסים ומוכנים להקשיב לזולת - לא ירמסו האחד את השני בפתיחה של חנות וגם לא ירמסו האחד את השני בעת הנהיגה בכביש.
מי ייתן שבפעם הבאה שתורכב ממשלה בישראל, יריבו כולם לא על תפקיד שר הביטחון, האוצר או החוץ, אלא על תפקיד שר החינוך ונדע להעמיד את נושא החינוך בראש רשימת סדר העדיפויות הלאומי.
|
|
| תאריך:
|
12/03/2010
|
|
|
עודכן:
|
12/03/2010
|
|
עמוס עמירן
|
|
על גגו של בית קומפקטי, בן שתי קומות, ביפו העתיקה, מזדקרת לגובה, לעין כל, אנטנת-ענק סלולרית, הגדולה ביותר מסוגה בארץ. הבית ניצב על שטח פתוח, ומלבד בית החולים הגריאטרי, הממוקם בסמוך, אין בסביבתו בתים אחרים. כל 12 דירות הסטודיו הקטנות של הבית מושכרות, כמובן, במחירי-מציאה, לצעירים, בעיקר סטודנטים, שמן הסתם אינם מודאגים יתר על המידה מסכנת חשיפתם הגדולה לקרינה. את העובדה הזאת מנצל היטב בעל הבית, שמלבד שכר הדירה שהוא גובה מדייריו, הוא גם נהנה מתשלום שמן, של אלפי שקלים בחודש, שמעניקה לו חברת הסלולר על שירותיו הטובים.
|
|
|
|
|
כאשר התורה מתחילה לתאר את בניית המשכן בפועל, היא מקדימה לכך שני פסוקים שנראים לכאורה לא שייכים. פסוקים אלו אינם מדברים על המשכן, אלא מזהירים שלא לעשות מלאכה בשבת:
|
|
|
|
|
הטלפון בבית משפחת אלון מיהוד צלצל בשבת האחרונה לפנות בוקר. מעברו השני של הקו היה שוטר ממרחב ירקון, אשר הודיע להם כי בנם בן ה-17 וחצי נעצר בגין תקיפת שוטר במהלך בדיקת מסמכים שגרתית, וכי הם מוזמנים להגיע לבית משפט השלום לדיון במעצרו.
|
|
|
|
|
לואיג'י פירנדלו (1867-1936), מגדולי המחזאים במאה ה-20, זוכה פרס נובל לספרות 1934, ניבא את תקופת "תיאטרון האבסורד" בהקדימו אותה בעשרות שנים. ב"שש דמויות מחפשות מחבר" (1921), מחזה כאילו-ללא סיפור, צצות שש דמויות על בימת תיאטרון, ומבקשות מהבמאי, המצוי באמצע חזרה עם שחקנים, לשמוע את סיפורו של כל אחד מהם, שאין לדעת אם הוא "האמת". היחסים בין בני המשפחה מפותלים ובעייתיים. כולם משכנעים, גם אם הם משקרים. אך מה באמת קרה שם?
|
|
|
|
|
שלשום (9.3.10) בשעות הבוקר המוקדמות התפנה השר אליהו ישי אל עבר כלי התקשורת הרבים שהמתינו למוצא פיו, כאילו היה הדלאי לאמה בעת ביקור בכורה בסין. כשהתבקש ישי לתת הסבר הגיוני לפשר ההודעה על אישור בנייה של עוד 1,600 יחידות דיור בשכונת רמת שלמה בירושלים, וכל זאת בעת שסגן הנשיא האמריקני ג'ו ביידן שרוי בצום קשה לקראת ארוחת ערב חגיגית לה הוא מצפה בכליון עיניים, נתן ישי דימוי מעולם הספורט והסביר את התקרית המביכה כ"פאול".
|
|
|
|
|
