|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
ההישג המרשים של העובדים ממולכד היום ע"י הנהלת חברת אקרשטיין, באמצעות סוללת עורכי דין משומנת ● למלכוד הזה נתנה את ידה ההסתדרות הכללית ● אותה הסתדרות - שהייתה אדישה, ולא גילתה עניין בפועלים שנמנעה מהם זכות ההתארגנות ובחירה בוועד עובדים - לפתע התעוררה
|
|
לפתע התעוררו. עיני [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
את רשימתי הראשונה כאן בנושא, סיימתי בתיאור ההצלחה המרשימה של ארגון "כוח לעובדים" במאבקם של פועלי חברת אקרשטיין בירוחם. ההישג שלהם זכה לברכתם של כל חברי ועדת העבודה של הכנסת, מימין ומשמאל. בית המשפט בבאר-שבע הכיר ב"כוח לעובדים", בינואר 2010, כארגון המייצג את הפועלים בירוחם, וחייב את ההנהלה לנהל עימו משא-ומתן קיבוצי.
למרבה הצער, ההישג המרשים של העובדים ממולכד היום על-ידי הנהלת חברת אקרשטיין, באמצעות סוללת עורכי דין משומנת. למלכוד הזה נתנה את ידה ההסתדרות הכללית. אותה הסתדרות - שהייתה אדישה, ולא גילתה עניין בפועלים שנמנעה מהם זכות ההתארגנות ובחירה בוועד עובדים - לפתע התעוררה. ההסתדרות הכללית הציגה עצמה לפתע כארגון מייצג של סניפי חברת אקרשטיין באשדוד בדרום, ובראש פינה בצפון. בחיפזון רב, אחרי התעלמות מוחלטת במשך שנים רבות מהעובדה שמהפועלים נמנעת זכות ההתארגנות בכל סניפי אקרשטיין - ארגנה ההסתדרות את הפועלים באשדוד ובראש פינה. הארגון החפוז הזה הוא עכשיו קלף בידי עורכי הדין של הנהלת אקרשטיין, המנסה להפוך את רצונם של כלל עובדי מפעל אקרשטיין בירוחם - כאילו הם מיעוט מבוטל בחברה הכוללת שלושה סניפים.
מצד אחד, יפה ש"כוח לעובדים" - ארגון קטן, נושם ותוסס - הצליח לאתגר את ההסתדרות הכללית, שאחרי תרדמה של שנים והשלמה עם התופעה שממאות פועלים נמנעה הזכות האלמנטרית להתארגן, החליט "האח הגדול" להתעורר. חבל שההתעוררות הזו באה בעיקר כדי לטרפד את הישגי "כוח לעובדים" בירוחם.
במקום שההסתדרות הכללית תראה בברכה את קיומו של ארגון צעיר ותוסס כמו "כוח לעובדים", התנהלותה בפרשת פועלי אקרשטיין מחטיאה את המטרה שלמענה היא הוקמה, בחג החנוכה לפני תשעים שנה. לתשומת לב ראשי ההסתדרות - חנוכה הוא חג של אור, ולא מועד של חושך לפועל.
אני כותב שורות אלו בכאב, כי אני חבר בהסתדרות העובדים הכללית כבר חמישים וחמש שנה. למרות הכעס הרב שיש בי על התנהלות ההסתדרות בירוחם, אני נשאר חבר בהסתרות הכללית. אך אני פונה בזה לראשיה, לקבל את האח הקטן בחיבוק. אל תראו בו אח חורג, שיש להתנהג אליו כמו שהתנהגו כל בני יעקוב אל האח הצעיר יוסף, ובודאי אל לכם לעשות יד אחת עם הנהלת אקרשטיין.
למאמרי הקודם בנושא קיבלתי תגובה שלפיה טעיתי ברשימה הראשונה כאשר ציינתי שב"כוח לעובדים" יש 4000 חברים. העירו לי שהיום הארגון מייצג כבר 7000 עובדים. אודה שאני ממש שמח לתקן את הטעות, ונותר לי רק לקוות שארגון "כוח לעובדים" יחצה מהר את קו הרבבה!
|
| תאריך:
|
24/03/2010
|
|
|
עודכן:
|
24/03/2010
|
|
איתן קלינסקי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
לאה סבן
|
24/03/10 23:39
|
|
נכתב כבר כי העסקה שאמורה הייתה להתבצע בעניינו של החייל החטוף גלעד שליט, זאת שעדיין לא ברור אם תתבצע אם לאו, מסוכנת. זאת, בהנחה כמובן שההסכם שעמד להיחתם בין ממשלת נתניהו וממשל החמאס בעזה כלל את שחרורם של מתכנני ומבצעי פיגועים באזרחים בתמורה לשחרורו של שליט.
|
|
|
|
|
מערכות החוקים הקיימות עוסקות בבני אדם, מרגע לידתם ועד ליום פטירתם. באופן עקרוני, ניתן לאמור כי כל עוד אדם חי הוא יכול ורשאי לעשות ברכושו כרצונו. לכלל הזה ישנם מספר חריגים הנוגעים למי שהוכרזו כפסולי דין או לקטינים אשר מטבע הדברים מוגבלים בהיקף הפעולות המשפטיות אותן הם יכולים ורשאים לבצע.
|
|
|
|
|
מבין פרסי אקו"ם שיוענקו היום (ד', 24.3.10), הפרס שמוענק לזמירה לוצקי, מעורכי תחנת "קול המוזיקה" (לשעבר כל המוזיקה) של קול ישראל, הוא מגמתי במוצהר. כמי שמוכרת מהרדיו ככוהנת הגדולה של המוזיקה המודרנית בת-זמננו, מחשיבה לוצקי כ"עבודת-קודש" את פועלה הבלתי נלאה והייחודי למען המוזיקה הישראלית, מה שכבר זיכה אותה בעבר הרחוק בפרס דומה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בישראל נוהגים מאז ומתמיד בילדים פלסטינים על-פי האמרה "בני כינים ככינים". יש האומרים זאת בריש גלי, ויש השותפים לדעה בשתיקה. אין חודש שבו לא הורגים כמה ילדים פלסטיניים, בתירוצים מעורפלים שאיש לא מבין, עד ששוודי אחד מנסה לנחש - ואז משתיקים אותו בכל התותחים האפשריים. על-פי רוב מצליחות רשויות הכיבוש לזייף את גילם של ההרוגים הקטנים, להמציא להם פשעים וכוונות זדון, וכשכל אלה גם יחד לא עוזרים - נפטרים מן האשמה, כמו שחקני פינג-פונג, במשפט: "אופס, סליחה".
|
|
|
|
|
