למה אנשים מאבדים את הזיכרון?
בראשית, ברצוני להבהיר, שלפי הבנתי, אלצהיימר, כלומר איבוד הזיכרון זו אינה מחלה, אלא תופעה פיזיולוגית, שנגרמת כתוצאה מאורח חיים, שהוא אינו מתאים ואינו בריא לגוף הפיזי שלנו.
מהי תופעה פיזיולוגית? תופעה פיזיולוגית להגדרתי נובעת כתוצאה, מאי הפעלה נכונה של הגוף הפיזי, מאי הזנה נכונה של הגוף הפיזי, וגם כתוצאה מאי תחזוקה נכונה של הגוף הפיזי, אשר פוגעים במרכיביו.
מהי מחלה? תופעת המחלה להגדרתי נובעת כתוצאה מחדירתם של וירוסים, חיידקים וטפילים אחרים אשר פוגעים בגוף הפיזי, בגלל מערכת חיסונית, אשר אינה יכולה להתמודד עם אותם הטפילים הפולשים, ולהם אין כל קשר לתופעת האלצהיימר.
אנסה להסביר: איבוד הזיכרון, שזוהי תופעה פיזיולוגית, נובעת בעיקרה מייצור והפעלת הגוף הפיזי שלנו באמצעות ההרגשות הפנימיות שבנו, שגורמות לכך שהגוף הפיזי שלנו יפעל ויתפקד באופן שהוא אינו מאוזן ויציב, כלומר מכוון.
התנהגות רגשית זו גורמת לכל אותן התופעות הפיזיולוגיות, כמו: סרטן, פרקינסון, אפילפסיה, איי.אל.אס. ניוון שרירים ועוד, שכוללות גם את תופעת האלצהיימר.
למה? כי רק כאשר אנחנו רגועים, כלומר כשגופו הפיזי נמצא במצב של אי ייצור והפעלה של הרגשות הפנימיים שבנו, אנחנו מחוברים לעצמנו, לזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לתרגם את המציאות האמיתית שבה אנחנו חיים תעשה באופן ברור יותר, שפוי יותר.
אך אלצהיימר, איבוד הזיכרון, אינו נובע אך ורק בגלל הרגשות הפנימיים שבנו. כדי שנימנע מאיבוד הזיכרון יש להבין מכלול שלם של נושאים הקשורים לבריאותינו וזאת בכדי להביא את הגוף הפיזי שלנו לתפקוד רגוע ולחיים שלווים.
מצב זה יאפשר את הפעלתו של הגוף הפיזי, הזנתו ותחזוקתו באופן הבריא, המאוזן והיציב ביותר, כך שיתאפשר לגוף הפיזי שלנו את ייצורם והתחדשותם של התאים בגופנו הפיזי באופן קבוע, מה שימנע מאיתנו את התופעה הפיזיולוגית שנקראת אלצהיימר, איבוד הזיכרון.
אבל, קודם כל וראשית לכל, צריך לרצות לחיות.
מי אנחנו, מהי התודעה, מהו הגוף הפיזי האנושי?
כדי לענות על השאלה, למה אנשים מאבדים את הזיכרון, צריך קודם כל להבין את מהות ומטרת תפקידו של הגוף הפיזי האנושי, ובעיקר את תפקידו של המוח האנושי.
בן אנוש, מורכב מהתודעה והגוף הפיזי. התודעה, היא מי שאנחנו.
התודעה, משתחררת באופן אינסטינקטיבי ועוזבת את הגוף הפיזי לאחר התרחשות תופעת המוות.
הגוף הפיזי הוא רובוט ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית של המין האנושי.
הגוף הפיזי האנושי, תפקידו לשמש כהשתקפות שלה זקוקה התודעה, והוא האמצעי האנרגטי, הכלי, לשם התיקון, הטרנספורמציה, השינוי והמעבר של התודעה למודעות עצמית ונצחיות, לאחר שנולדנו וחיינו מתוך אינסטינקט, כלומר ללא כל מודעות עצמית למעשינו ולהתנהגותנו.
מה תפקידו של המוח? המוח האנושי, הוא ממיר ומתרגם אנרגטי. המוח ממיר את האנרגיה שהוא קולט מתוך הגוף הפיזי עצמו, מה שמאפשר את הקרנת ההולוגרמה בתודעה שלנו. כלומר, אם אלו הם שדרים שנקלטים במוח, שמגיעים והם פנימיים ו/או חיצוניים לגוף הפיזי שלנו.
ההמרה של המוח היא מסוג אחד של אנרגיה, שמומרת לסוג אחר של אנרגיה, לשם העברת המידע ו/או הנתונים לתודעה. המוח, מתרגם את השדרים שמגיעים מהתודעה, ומאפשר להפעיל את הגוף הפיזי. כלומר, המוח הוא מקשר אנרגטי בין התודעה לגוף הפיזי, ומהגוף הפיזי לתודעה.
התודעה נמצאת במוח, להבנתי בגזע המוח, המקום הקדום ביותר לפני התפתחות המוח האנושי למצב שבו הוא מפותח כיום.
בניגוד למה שהחוקרים והמדענים קבעו המידעים ו/או הנתונים, אינם נקלטים ונשמרים בתאי הזיכרון שבמוח, אלא בתודעה שלנו. תאי הזיכרון במוח, הם בסך-הכל האמצעי מקשר, שמאפשר את הקשר שבין הגוף הפיזי לתודעה, לשם המרה והעברה של המידע ו/או הנתונים לתודעה, ומהתודעה למוח באמצעות תאי הזיכרון, שמתרגם ומאפשר את תפקודו של הגוף הפיזי.
כל המידעים ו/או הנתונים, עיבודם והמסקנות נעשים בתודעה, וההקשרים במוח משקפים זאת.
מה קורה כאשר תאי הזיכרון מתים ומידלדלים? במידה והתאים מתים ומידלדלים, אין את היכולת שמאפשרת לנו את הקשר, את האמצעי, כדי להעביר את המידעים ו/או הנתונים לתודעה. כמו-כן, אין לנו את האפשרות להעביר את המסקנות מהתודעה לאחר עיבודם למוח ותרגומם, כך שהיכולת לזכור ולהבין נפגעת, וכמובן היכולת להפעיל את הגוף הפיזי ולתפקד.
כלומר, נוצר נתק בין המוח כמקשר והגוף הפיזי לתודעה, וההפך מהתודעה למוח, מה שלא מאפשר את יכולת הפעלת הגוף הפיזי באופן הרצוי לנו.
בלי תאי הזיכרון והיכולת שלהם לקשר בין המוח לתודעה ולהיפך, נפגעת היכולת שלנו להוציא ממאגר הזיכרון שלנו את המידעים ו/או הנתונים שאנחנו זקוקים להם, כדי לחיות.
צריך לזכור שוב, שאנחנו התודעה, הגוף הפיזי הוא רק הכלי שאנחנו נעזרים בו.
כאשר אנחנו איננו מסוגלים להוציא ממאגר הזיכרון שלנו, שנמצא בתודעה, את המסקנות שהגענו אליהן וזאת כדי לתפקד, אנחנו מנותקים מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית ומהמציאות האמיתית, ואז היכולת שלנו לתרגם את המציאות האמיתית שבה אנחנו חיים אינה מתאפשרת לנו.
מה לעשות? היכולת לזכור באמצעות תאי הזיכרון שלנו במוח, ולשמר את הזיכרון שלנו בתודעה ובמודע, ולחדש באופן תמידי את אותם תאים שמתים, היא בכך שנבין איך לחיות את חיינו באופן הבריא, באופן שמתאים לגוף הפיזי שלנו.
כלומר, עלינו להבין, איך להפעיל את הגוף הפיזי שלנו מבחינה רגשית, כלומר להפעילו באופן הרגוע. עלינו גם להבין איך להזין את הגוף הפיזי שלנו, כלומר במה, כמה, מתי. כמו-כן, עלינו להבין איך לתחזק את הגוף הפיזי שלנו.
למה?
אורח חיים בריא יכול להקטין באופן משמעותי את איבוד תאי הזיכרון ולאפשר את חידושם, ולמנוע מאיתנו את היכולת ואת האפשרות שלא לזכור, וגם ימנע את כל אותן התופעות הפיזיולוגיות ואת המחלות שגורמים לנו לסבל בחיינו.
דבר חשוב נוסף הוא בלמידה ובהתפתחות מתמדת, ושינון של כל אותם הפרטים הנלמדים בחיינו, וזאת כדי לשמר את הזיכרון לאורך כל החיים שלנו, כלומר לשמר את הידע שצברנו במהלך ניסיון חיינו.
חינכו אותנו מגיל צעיר, לנסות ולזכור ידע מתוך לחץ ו/או פחד ו/או מתח להישגים בכל תחום ותחום בחיינו, מה שגורם לנו לשחיקה, לבלאי, לאובדן, ולהתנתק מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, כיוון שאז אנחנו איננו רגועים במצבים שציינתי.
כתוצאה מכך שאנחנו איננו רגועים, נוצרת פגיעה בתאי הזיכרון, יש כאלה שהפגיעה נגרמת להם בטווח הקצר, ויש כאלה שהפגיעה נגרמת להם בטווח הארוך.
השיטה היעילה והבריאה ביותר לשמר את הידע שצברנו בזיכרון שלנו מבחינה תודעתית נעשית כאשר אנחנו רגועים וחיים את חיינו בשלווה, כשגופנו הפיזי פועל ומתפקד באופן יציב ומאוזן, כלומר מכוון.
להבנתי ומניסיוני כתלמיד לשעבר, כשכיר וכעצמאי, האופן שבו לומדים התלמידים במוסדות החינוך, אז וגם כיום, פוגע בתלמידים, אם זה בטווח הקצר ואם זה בטווח הארוך וכך גם הרצון והדחף הרגשי שלנו לקריירה לפני הבריאות, פוגע בנו גם כן.
במידעים ו/או בנתונים שאנחנו קולטים ומזינים את עצמנו עוד בהיותנו בבטן אימנו, ובעיבוד המידעים ו/או הנתונים שאנחנו עושים, כדי להבין דברים, טמונה היכולת שלנו לתרגם ולהבין מי אנחנו, ומהי המציאות האמיתית שבה אנחנו חיים.
היכולת לזכור, מאפשרת לנו לחקור, ללמוד ולהתפתח, ללא הזיכרון אנחנו איננו יכולים לממש זאת.
איך זה פועל? אנחנו מחשב על. לכן, אנחנו צריכים להבין איך להגיע למסקנות האמיתיות. נתון הוא מדויק. מידע הוא שגוי. הזנת נתונים נכונים - עיבוד הנתונים, מאפשר להגיע למסקנות האמיתיות.
הזנת מידעים שגויים - עיבוד המידעים, מאפשר להגיע למסקנות שגויות.
הזנת מידעים ונתונים - עיבודם יוצר מסקנות שגויות.
לכן הדיוק צריך להיות מרבי.
כמחשבי על, אנחנו צרכים רק להבדיל בין מידע שגוי, לנתון שהוא מדויק. נתונים אמיתיים ומדויקים עד כמה שאפשר, בהתאם לרמת המודעות שלנו, ועיבוד הנתונים מאפשר לנו להגיע למסקנות האמיתיות, מה שמאפשר לנו לחיות באורח חיים בריא ולהבין איך לבנות ולהתאים את גופנו הפיזי לאורח החיים הבריא, ולהבין מי אנחנו באמת, ומהי המציאות האמיתית שבה אנחנו חיים.
אחת הסיבות העיקריות לכך, שאנחנו איננו יכולים לעבד נתונים באופן המדויק נובעת מכך שאנחנו מייצרים ומפעילים את גופנו הפיזי, וחיים ומתנהגים באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו, אם המעשה נעשה במודע או שהמעשה נעשה שלא במודע.
למה?
כיוון שהרגשות הפנימיים שבנו הם חומרים כימיים, שאנחנו מייצרים בתוך גופנו הפיזי, אשר גורמים לנו למצבי הזיה ויצירת מציאויות שהן אשליה.
הגוף הפיזי שלנו, הוא בית חרושת לייצור חומרים כימיים, שביניהם גם רגשות, סמים.
לכן, כל המסקנות שאליהן אנחנו מגיעים מוטעות.
כתוצאה מכך, היכולת שלנו לתרגם את מי שאנחנו באמת, ואת המציאות האמיתית שבה אנחנו חיים אינה מתאפשרת לנו, מה שגורם לכל אותן התופעות הפיזיולוגיות, כולל אלצהיימר, איבוד הזיכרון כיוון שאנחנו מנותקים ולא מחוברים לגופנו הפיזי.
לכן, האשליות שאנחנו מכניסים את עצמנו אליהן, בגלל שאנחנו נמצאים במצב של הזיה רגשית, במבחן המציאות האמיתית, מתנפצות להן.
מהו רוגע?
חינכו, תכנתו, אילפו אותנו מגיל צעיר מאד, ואמרו לנו שיש שתי אפשרויות שאיתן אנחנו צרכים ויכולים לחיות: אפשרות אחת היא: לחיות עם הרגש שגורם לנו להרגיש טוב, כמו: אהבה, אושר, הנאה, שמחה, צחוק, תשוקה, יצרים, ועוד. אפשרות שנייה היא: לחיות עם הרגש שגורם לנו להרגיש רע, כמו: פחד, דיכאון, חרדה, ייאוש, כעס, לחץ ועוד.
אבל יש עוד אפשרות נוספת, שלישית שהיא: הפעלת הגוף הפיזי שלנו ללא הרגשות הפנימיים שבנו בכלל, לא באמצעות הרגש הטוב שבנו, ולא באמצעות הרגש הרע שבנו.
כלומר, הרוגע הפנימי, מנטרל את הזיגזג, את הנדנדה הרגשית של אורח חיים שנע בין הרגש הטוב לבין הרגש הרע, שבגללם הגוף הפיזי שלנו אינו מתפקד באופן מכוון, בריא.
לכן, חשוב להבין ולזכור, שהרגשות הפנימיים שבנו, הם הגורם העיקרי לכל אותן התופעות הפיזיולוגיות, ובעיקר הגורמים למצב של שכחה, ועד כדי מצב של איבוד הזיכרון.
למה?
כיוון שברגע של הפעלת רגש ולא משנה איזה, אנחנו מתנתקים ולא מחוברים לזהותנו האמיתית, ומתנתקים מהמציאות האמיתית לעולם הדמיון.
תזכורת נוספת, רגשות הם כימיקלים, סמים, שאנחנו מייצרים בתוך גופנו הפיזי.
כתוצאה מכך, אם במודע ואם שלא במודע, אנחנו מתמכרים לאותם רגשות שגורמים לנו למצבי הזיה וליצירת מציאויות שהן אשליה, מה שגורם לאיבוד האני העצמי, וניתוק מהמציאות האמיתית.
איך להזין את הגוף הפיזי?
הגורם הנוסף, שמאפשר את תופעת השכחה עד כדי איבוד הזיכרון, נגרם בגלל האנרגיה, המזון שאיתו אנחנו מזינים את גופנו הפיזי, כדי לחיות ולשרוד.
ללא הזנת הגוף הפיזי שלנו בתזונה אורגנית נקייה, וההבנה והרצון מה לאכול? כמה לאכול? מתי לאכול? ואיך לאכול את האוכל, וללא שתייה של מים מינרליים נקיים, ואוויר נקי לנשימה, היכולת שלנו להפעיל את הגוף הפיזי שלנו ולתפקד, וגם היכולת לזכור נפגעת.
תזונה שהיא אינה אורגנית, אשר מכילה חומרי הדברה אשר נמצאים בפירות והירקות, ואנטיביוטיקה, הורמונים ותרופות במזון מן החי שאנחנו צורכים ואוכלים, ואי גידולם והזנתם של החיות באופן הטבעי מרעילים אותנו וגורמים לנו לשחיקה ובלאי של הגוף הפיזי, עקב אותם הרעלים שאנחנו מחדירים לגופנו, מה שפוגע גם בזיכרון.
איך לתחזק את הגוף הפיזי?
הגורם הנוסף הוא תחזוקת הגוף הפיזי, שאם לא שומרים על היגיינה אישית וסביבתית, הדבר גורם לריבוי חיידקים ווירוסים וטפילים בגוף הפיזי שלנו ובתוכנו ועל העור, וכתוצאה מכך לבלאי של איברים פנימיים וחיצוניים, ושל הגוף הפיזי באופן כללי, שלא מאפשרים להפעיל את גוף הפיזי באופן הרצוי והבריא, ולגוף הפיזי שלנו לעבוד באופן מאוזן, יציב ובריא, מה שפוגע גם בזיכרון, בחידושם של תאים מתים.
גורמים נוספים שחשובים לתחזוקת הגוף הפיזי שלנו הם: פעילות גופנית, שינה של שמונה שעות בלילה, שמירה על טמפרטורת הגוף, נשימות סדירות, לחיות ללא לחץ של זמן, ועוד...
אורח חיים רגוע ושלוו שמאפשר לנו את הבריאות, שכולל סדר ושיגרה, מונע את היחלשות המערכת החיסונית שלנו, מונע מחלות ואת כל אותן התופעות הפיזיולוגיות, וגם מונע יצירת אפשרות הגעה למצב של שכחה, עד כדי איבוד הזיכרון.
האם אפשר לתקן?
במצב נתון של שכחה, עד כדי איבוד הזיכרון, האפשרות לעזור לאותם האנשים שלקו בכך, כמובן שתלוי ברמת הנזק והחומרה, זה בהבנה של אותם הנושאים שציינתי, ובכך לתקן ולשנות את אורח החיים השגוי שגרם לכך, לאורח חיים בריא יותר, לדעתי לא משנה באיזה מצב נמצא בן האנוש, כיוון שבכל מקרה השינוי רק יכול להיטיב עימו.
תרופות יכולות לעזור ולהקל, אבל אין תחליף מאשר להבין, לרצות ולבנות את היכולת לחיות על-פי אורח חיים רגוע ושלוו, בריא, ובכך למנוע את התופעה.
אני לא נגד תרופות המקלות ועוזרות, ולכן מי שצריך וזקוק לתרופות כמובן שייקח לפי הוראות הרופא, אבל להבנתי לתרופות יש תופעות לוואי.
לכן, במקביל ללקיחת תרופות, במידה ולוקחים, הייתי ממליץ לשנות את אורח החיים של בן האנוש שמתחיל או שלקה באיבוד הזיכרון לאורח חיים בריא יותר, ובהתאם למצבו ולשיפור הזיכרון שלו, שזה תהליך ארוך ומורכב, שהוא בעל שלבים רבים אם בכלל ניתן לתיקון, יש לנסות לשנות את הרגלי התזונה הקודמים, לבצע פעילות גופנית עד כמה שאפשר, ובעיקר לאפשר לבן האנוש להירגע, אם זה באמצעות עיסוי, ליטוף, ג'קוזי, שחיה ועוד.
חשוב לזכור שלגוף הפיזי האנושי, יש את היכולת לרפא, לתקן, לחדש, לנקות ואף לבנות את עצמו ולהשתקם, אבל חשוב להבין איך לאפשר לגוף הפיזי שלנו לבצע זאת.
אבל, הכי חשוב הוא, אם עדיין יש אפשרות, להבין שהאישיות צריכה להשתנות.
מסקנה: הרוגע הפנימי, מאפשר לנו להיות מחוברים לעצמנו. כאשר אנחנו מחוברים לעצמנו, אנחנו יכולים להיות מודעים לשדרים שמשדר לנו הגוף הפיזי בעת מצוקה, ובמידה וישנן תקלות, כדי לתקנם.
כדי להימנע מאלצהיימר, איבוד הזיכרון, עלינו ללמוד להיות רגועים יותר, ובכך להתחבר לזהותנו האמיתית, ואז תהיה לנו את היכולת לתרגם באופן ברור יותר את המציאות האמיתית שבה אנחנו חיים.
אורח חיים רגוע ושלו יכול למנוע מאיתנו להגיע למצבים שאינם רצויים, שגורמים לנו לחיי סבל.
זהותנו האמיתית היא כאשר אנחנו רגועים, כלומר ללא הרגש הטוב וללא הרגש הרע שבנו, מצב זה מאפשר לגוף הפיזי שלנו לפעול ולתפקד באופן מכוון.
אלצהיימר, איבוד הזיכרון נובע מכך, שהגוף הפיזי שלנו אינו מתפקד לאורך השנים באופן מכוון, ולכן הוא נשחק.
סיכום:
ברגע שבן האנוש בעצמו ו/או האנשים הקרובים אליו מתחילים לזהות אצלו את התופעה הפיזיולוגית שנקראת אלצהיימר, איבוד הזיכרון, חשוב להבין שאורח החיים הקודם שניהל בן האנוש היה שגוי. לכן, ראשית צריך להבין, שבן האנוש בעל התופעה צריך להשתנות ולשנות את אורח חייו הקודמים.
לכן, כדאי להתחיל לבצע זאת כמה שיותר קרוב לאבחון, כמובן במידה והוא מבין, רוצה ויכול.
חשוב לזכור, לגוף הפיזי האנושי יש את היכולת לרפא, לתקן, לחדש, לנקות, לבנות ולהשתקם, אך צריך לאפשר לו לבצע זאת.
במידה ובן האנוש איבד את הזיכרון, ניתן לנסות באמצעות שינוי אורח החיים הקודם שלו, גם אם הוא אינו מודע לכך, לנסות ולאפשר לגוף הפיזי שלו להשתקם, כלומר לאפשר לגוף הפיזי שלו לחזור לתפקד ולפעול באופן מכוון.
המסר במאמר:
ישנם אנשים שבשלב מסוים בחייהם הם אינם רוצים לחיות עוד, אם המעשה נעשה אצלם במודע או שלא במודע. לכן הם מכוונים את עצמם למוות שהם מתכננים לעצמם, תופעת הניתוק לקראת המוות, יכולה להתבטא גם כאלצהיימר.
לפני הכל, צריך לרצות לחיות, להבנתי.
אני ממליץ לקרוא את המאמרים שכתבתי בנושאים הבאים: סרטן, איידס, פרקינסון, איי אל אס ניוון שרירים, בריאות, מחלות, תופעות פיזיולוגיות, הזיות, אשליות, זהות, מציאות, רגשות, אהבה, חיים, אבולוציה, קוסמולוגיה, רוחניות, ועוד...
