בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אמרו עליה שהיא תקשורת-מטעם, שהיא הקובעת את סדר היום ועוד ועוד, אך התקשורת בישראל עושה את מלאכתה נאמנה
|
התחרות בין כלי התקשורת היא נשמת אפה של תקשורת-חדשות [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
יש אנשים שרוצים "מנהיג חזק”. מישהו ש”יעשה סדר”. שיפתור את כל הבעיות. אלה אנשים שאינם יודעים דיקטטורה מהי. יש אנשים שחושבים שהתקשורת בארץ לקויה ואף איומה ונוראה. אלה מבקשים לתלות את ענת קם (עיתונאית זוטרה, חיילת שגנבה מסמכים) ואת אורי בלאו (תחקירן בכיר בהארץ) על עץ גבוה. "צריך להכניס אותה ל-15 שנים לכלא” - שמעתי מאנשים שאין להם מושג מה היה באמת. מבקשי המנהיג החזק ו”עונש מוות לבוגדים” - מצטיינים בתכונה משותפת של חוסר מידע, ולפעמים - גם אי-רצון לדעת. אני דווקא רוצה להגן על התקשורת הישראלית. יש לנו תקשורת טובה. ואני כותב זאת לא מתוך מחקר אקדמי ולא אחרי איסוף שקדני של מידע, אלא מתוך ניסיון של קריאת עיתונים, שמיעת רדיו וגם צפייה בטלוויזיה (לא משהו...). זכור לי, לפני שנים רבות, כשהתחלתי לעבוד בסוכנות עתי”ם ז”ל, אמרו שהעיתונות בארץ הרבה יותר טובה מן העיתונות הבריטית הצהובה. כשנסעתי לראשונה למולדת הדמוקרטיה, נדהמתי לראות את הצהבת המודפסת שם. בישראל לא היו תמונות-העמוד-השלישי, ורכילות הייתה המצאה של העולם הזה. היום, כידוע, המצב שונה ואנחנו למדנו משהו מן התקשורת הבריטית. אינני מתלהב מכך, אבל הדבר חשוב כדי לציין שיש אצלנו תחרות בין אמצעי התקשורת השונים. בין תחנות הרדיו הארציות והמקומיות, בין ערוצי הטלוויזיה, בין העיתונים.
|
אני מניח, שהמבקרים שאינם מרוצים הם אלה שדעתם אינה נשמעת והתקשורת מתעלמת מן הנושאים שנראים להם חשובים. כך, למשל, אנשי ימין מבקרים בתקיפות רבה את אמצעי התקשורת ההמוניים. הם שוכחים, שיש גם להם הרבה תקשורת החל ממקור ראשון ו ישראל היום (שתומך בצורה נלהבת בראש הממשלה) וכלה במקומונים, עלונים, תחנות רדיו וכדומה. אם כה גדולה התפוצה של "מדורת השבט”, ערוץ 2, או של ידיעות אחרונות, סימן שהם משקפים את רצונם של הקוראים והצופים. עם זאת, לא ערוץ 2 ולא ידיעות אחרונות (ודומיהם) קובעים את אורח ההצבעה לכנסת. הציבור יודע להביע את דעתו, והיא אינה זהה למה שאמצעי התקשורת מציעים או משדלים. לדעתי, זה אומר משהו על הישראלים וגם על התקשורת.
|
צריך לומר משהו על האינטרנט. הרשת מספקת מצע לכותבים, למגיבים ולאחרים. זה אמצעי תקשורת רבגוני ולא פחות חשוב מן התקשורת הממוסדת. המעשה של ג’יימס אושיי - שהקים עיתון של עיתונאים - אולי הוא אידיאלי. אולי יחזיק מעמד. אבל היה לכך תקדים ואפילו בישראל. עזריאל קרליבך מאס במו”ל שלו, יהודה מוזס ז”ל, וב-1948 פרש מ ידיעות אחרונות עם צוות בכירי העיתון והם הקימו את מעריב, שהיה עיתון של עיתונאים. איש העסקים, היהלומן וראש עיריית נתניה, עובד בן עמ”י, מימן את הפרויקט (וכנראה הרוויח בו יפה מאוד). למיטב ידיעתי, הוא לא התערב בתכני העיתון או שהתערבותו הייתה מעטה מאוד. אולי גם בישראל יקום מיזם של עיתונאי-רשת. פה ושם היו ויש כאלה. התחרות של הרשת בוודאי תשפיע לטובה על אמצעי התקשורת הממוסדים. מכך הציבור רק ירוויח. אוי לנו אם תהיה כאן תקשורת-מטעם או תקשורת-מושתקת.
|
תחרות מקצועית בין כלי התקשורת
|
|
|
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
מי יצא בשצף קצף נגד ישראל היום? מעריב ו ידיעות אחרונות, ועיתונאים באמצעי תקשורת אחרים. מי מתח ביקורת גסה למדי על כוונתו (אולי) של יאיר לפיד לפנות לפוליטיקה? אותם עיתונאים, שמתחו ביקורת קשה על כך ששלי יחימוביץ' ו ניצן חן הגיעו לכנסת. לכאורה, תחרות "אישית”. אבל בין אמצעי התקשורת יש תחרות מקצועית (לא רק ההגנה של הארץ על ענת קם וביקורת אדירה עליה של עיתונים אחרים). גם פרשת הולילנד ופרשיות אחרות של א.א. זכו לתחרות רבתי - מי יפרסם יותר ולטובת מי. אלה רק דוגמאות מן התקופה האחרונה. האם אין תחקירים? יש גם יש: - תוכניותיהם של רפי גינת ואילנה דיין מככבות בטלוויזיה כבר שנים רבות ואליהן הצטרפו שומר מסך של אמנון לוי והמקור של רביב דרוקר ועופר שלח.
- דן מרגלית הפיל את ממשלת רבין כשחשף את חשבון הדולרים של לאה רבין ואחר-כך לא חדל מלהביא לידיעת הציבור את מעשיו של אהוד אולמרט, ידידו לשעבר.
- יואב יצחק גרם להתפטרותו של הנשיא עזר ויצמן כשחשף את התמיכה, שקיבל מהמיליונר סרוסי. אחר-כך פרסם יצחק לראשונה כמה מן המעשים של אולמרט, שבהם הואשם וחלקם נחקרים עדיין.
הרבה מאוד תחקירים פורסמו בתקשורת הישראלית וכל אלה לא נתקלו בהתנגדות של המו”לים. מסקנה: אין לנו במה להתבייש. יש תחרות מי ישיג את הסקופ (זה מעניין רק את העיתונאים), ויש תחרות מי יפרסם יותר פרטים ומידע או פרשנות טובה יותר. התחרות הזאת היא נשמת אפה של תקשורת חדשות. נכון, יש מי שמסתיר ידיעה, כי פורסמה תחילה באמצעי תקשורת מתחרה. אבל אם הידיעה חשובה באמת, היא תתגלגל הן באמצעי תקשורת והן בשיחות מפה לאוזן. אם יש ויכוח ציבורי, הוא לא נעלם בין דפי מקומון. הוא מפרנס את כל אמצעי התקשורת לסוגיהם. זאת חשיבותה של התקשורת, ובישראל היא עושה את מלאכתה נאמנה, כפי שאמר "בזחיחות רבה” עמנואל רוזן.
|
|
תאריך:
|
21/04/2010
|
|
|
עודכן:
|
21/04/2010
|
|
יאיר דקל
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
קובה חמוסתא
|
21/04/10 23:02
|
|
2
|
|
סתם אחד
|
21/04/10 23:13
|
|
3
|
|
ישע
|
21/04/10 23:21
|
|
4
|
|
אמתי
|
21/04/10 23:36
|
|
5
|
|
נחום שחף
|
22/04/10 00:00
|
|
6
|
|
לואיס קרול
|
22/04/10 09:32
|
|
7
|
|
יאיר דקל
|
25/04/10 11:50
|
|
פורום: פרשת קם-בלאו
|
כתוב הודעה
|
|
כאשר לפני שנה חגגה תל אביב מאה שנה להולדתה, הייתה יפו בת 4,000! מזה שנים רבות, האחות התאומה הזנוחה של תל אביב, חיה בשוליה, בתיה חרבים למחצה וכל הישראלים מפנים לה גב. למעט בשנות השישים והשבעים, בהם חגגה "יפו העתיקה" פרויקט משופץ יפהפה - עיר אמנים, גלריות וכמה מסעדות כמקום אליו כל תל אביב לוקח תיירים לביקור, לא הייתה עדנה לעיר ההיסטורית. מאז, הותירה מלחמת הקוממיות את סמטאותיה ובתיה של יפו חרבים למחצה, שכוחת אל ואדם. תושביה המקוריים של יפו חיו עשרות שנים בתנאים ירודים כאזרחים סוג ג'. מאז האינתיפאדה של שנת 2000, רוב הישראלים הגיעו בקושי ליפו. אם הגיעו, היה זה בעיקר לתיאטרון גשר ולכמה מסעדות ששרדו.
|
|
|
המושג סרטן הפה מתייחס לגידול ממאיר המתפתח ברקמה הרכה בחלל הפה והשפתיים. ברוב המקרים מקור הגידול הוא ברקמה המצפה, הנראית לעין ונקרא קרצינומה של האפיתל הקשקשי. הגידול יכול להתפתח בכל מקום, אולם מרבית הגידולים מתפתחים בשפתיים, בלשון ובחניכיים.
|
|
|
קוטביות מדהימה נפרסת לפנינו בין איך שאנחנו מציגים לילדינו את בר כוכבא, או ליתר דיוק את שמעון בר כוזיבא, לבין הדמות שעולה מהמקורות שבידינו.
|
|
|
|
|
|
סגן שר החוץ, דני איילון, נשא דברים ביום הזיכרון בפרדס-חנה כנציג ממשלת מדינת ישראל, ועמד במשימה לא פשוטה זו בכבוד, מבלי להיגרר לקלישאות ומבלי לבטא ולו במילה אחת את המילה "שלום".
|
|
|
|
|
|
רון בריימן
יש לעודד השתתפות של ארצות הברית ושל "העולם הנאור" בחיסול בפועל של הפצצה האירנית המאיימת על העולם כולו, לרבות על הצ'מברליינים האירופיים, ולא רק על ישראל
|
|
|
ציפי לידר
למרבה האירוניה, בתו של פרעה היא שהצילה אותו ובסופו של דבר פרעה בכבודו ובעצמו גידל את משה בארמונו, וסלל את הדרך לגאולה האדם חושב, והאלוקים צוחק
|
|
|
מירב ארד
חופשת החג מתקרבת בצעדי ענק, ועל רקע חוסר הוודאות יש מי שעדיין לא החליטו סופית על תוכניות לחופש עבור המתלבטים בדקנו מחירים של חבילות נופש מובחרות מעבר לים
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|