פרופיל של מצטרף לכת

אף שלא מצוי עדיין מידע סטטיסטי על המצטרפים לכתות בישראל, מסתבר שיש פחות או יותר שוויון בין נשים לגברים מצטרפים. גילם המינימלי של חברי הכת הוא 18 שנה, אבל מצויים גם מקרים אחדים מתחת לגיל הזה.

מסקר, שנערך ברחבי הארץ בין כאלף משפחות, שבניהן הצטרפו לכתות, עולה כי הגיל המירבי של המצטרפים לכתות הוא 32 שנה, כשתקופת הגיל השכיחה ביותר להצטרפות נעה בין 18 ל-24 שנה. רוב המצטרפים משתייכים למעמד הבינוני ומעלה; רובם היו תלמידים טובים, עם נטייה כלשהי לאמנויות ולמקצועות הומניסטיים. נמצאו גם כאלה שלמדו ביולוגיה, פיסיקה ומתמטיקה, ומשום מה חשו שזו איננה הבחירה החופשית שלהם ונאלצו ללמוד את המקצועות האלה רק מתוך לחץ משפחתי.

אליבא דעורך הסקר, ד"ר שמריהו רותם ממכון "סקרים", אין הפתעה בכך שהגיל הקריטי להצטרפות לכת הינו גיל ההתבגרות, באשר הוא מאופיין בצמדי-ניגודים פנימיים-ערכיים; בנאמנות לרעיונות ובקושי להתקשר אליהם; בחיפוש אוטוריטה ובהתקוממות נגדה; בתחושה של שייכות ושורשיות; בהתרחקות ביקורתית מהחברה ובעצמאות אישית; ברציפות פנימית; בערכים יציבים ובהרגלים קבועים, שיעניקו למתבגר ביטחון, ובה בעת חוסר-רציפות והינתקות מהמקובל לכיוון חדש. יש לזכור כי תקופת גיל התבגרות מתייחדת בחוסר-שקט, במצבי-רוח מתחלפים ובסף-גירוי נמוך, המביא לא אחת את המתבגר למשברים אישיים קשים. זוהי תקופה שבה השפעות חיצוניות עשויות לתרום או למנוע את גיבוש הזהות העצמית החיובית.

הסיבות להצטרפות

מסתבר שבשל השינויים הרבים שמתחוללים במתבגר, הוא חש לא אחת סכנה לזהותו, ולכן יחפש דמות או קבוצה, שעל-ידי הזדהות טוטאלית איתן, יוכל למצוא או לגבש את זהותו האבודה. המתבגר מצוי בקונפליקט בלתי-נמנע של תלות-עצמאות, שהיא תוצאה של המאמצים לאינדיבידואליזציה, המתנגשים בנטיות הרגרסיביות להמשך התלות. אצל מקצת מהמתבגרים יש נטייה לפתור את הבעיה על-ידי ניתוק חד של קשריהם עם ההורים ומציאת אובייקט אחר להעביר אליו את רגשות ההזדהות שלהם. אם הסביבה החברתית מאפשרת זאת, ימצא המתבגר מדריך, מורה או אדם שיסייע לו בתהליך-התבגרותו, שיכוונו, שיהווה מושא אידיאלי חדש. אם אין הסביבה מאפשרת זאת, או אם יאושו מזהותו גדול יותר - יזדקק המתבגר לנושא-זהות מוחשי יותר ויהפוך מושא נוח להילכדות ברשתו של כוכב סוציומטרי - מנהיג של כת.

לא אחת מצוי המתבגר בבלבול, בחוסר-שקט, באובדן אוריינטציה, ויש לו צורך לדון בבעיותיו עם מישהו קרוב. במקרים רבים הוא אינו מצליח בכך ומחפש פיתרון חלופי. חיפוש אחר טקסים דתיים וחסך בלמידה חווייתית, הנותנת מענה לסקרנות הרבה של המתבגר, באים אף הם לידי ביטוי בחיפוש אחר הכתות. הצורך בסמכות מוסרית וחיפוש אידיאלים על-רקע המשבר החברתי-תרבותי, כמו גם הריקנות הרוחנית בקרב חלקים נרחבים באוכלוסיה בישראל - הם עוד גורמים הדוחפים את המתבגרים להצטרף לכתות.

במהלך סדנאות עם תלמידי כיתות י"ב במספר בתי-ספר בארץ, אפשר היה לשמוע שורה ארוכה של סיבות להצטרפות לכתות: שינוי אורח החיים השיגרתי, מענה לבעיות אישיות, חסר באמונה דתית, משבר נפשי, מצוקה, חסר בתשומת-לב, חיפוש אחר מנהיג חזק, דמות להזדהות, חיפוש מטרה ואתגר בחיים, סקרנות, חבר או חברה שכבר נמצאים במסגרת כזאת, שחרור מספק, בריחה מאחריות, תחושה של השתייכות ומשמעות לחיים.