בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בג"צ דחה עתירה נוספת נגד תוכנית ההקפאה
|
"בג"צ ימעט להתערב מקום בו שיקולי מדיניות הם הדומיננטים" ● לו הייתה נתנת למתנחלים זכות השמיעה, הם היו מנצלים אותה לבניה מאסיבית ● האפליה בין המתנחלים לבין תושבי איו"ש הערביים מושתת על שונות רלוונטית
"עולה חשש שמא - לו הייתה נתנת לעותרים זכות השמיעה, היא הייתה מנוצלת לצורך יצירת עובדות בשטח וקידום תנופת בנייה מסיבית, שתביא לסיכול מטרות ההקפאה תוך הסבת נזק מדיני רב". כך קבעה (יום ד', 21.04.10) שופטת בית המשפט העליון, דורית ביניש, בעתירה נוספת אשר הגיש הפורום המשפטי למען ארץ ישראל נגד תוכנית ההקפאה. שורה של גופים אשר מייצגים את ה מתנחלים באיו"ש, לרבות חברות בניה אשר נפגעו מתוכנית ההקפאה, עתרו כנגד התוכנית - תוך שהם מעלים טענות לעניין אופן קבלת ההחלטה (בלא מתן זכות שמיעה, בלא סמכות) ותוכנה (פגיעה בזכות הקניין של המתנחלים, אי הלימה את דיני המשפט הבינ"ל, וכו'). השופטת ביניש הדפה אחת לאחת את טענותיהם, בציינה כי מקום בו החלטת הממשלה נושאת אופי מדיני מובהק ימעט בג"צ להתערב בתוכנה - כל עוד לא נפלו בה פגמים מהותיים. המתנחלים גרסו כי לא נתנה להם זכות שמיעה אולם טענה זו נדחתה בנימוק ולפיו לו הייתה ניתנת זכות כזו - היא הייתה מנוצלת בכדי לדחות את הקץ ובכדי לקבוע עובדות בשטח "על-ידי בניה מאסיבית". השופטת ביניש קבעה כי מנגנון הפיצוי שהוקם, כמו גם החריגים להקפאה - לדוגמה לצורך הקמת מבני ציבור, ביטחון ציבורי או אישי, והיכולת לבנות בתים שיציקתם כבר החלה, מגנים באופן מידתי על זכות הקניין של המתנחלים.
|
ביום 25.11.2009 קיבלה ועדת השרים לענייני בטחון לאומי (הקבינט המדיני בטחוני) החלטה מס' ב/22, בה הוחלט על השעייה זמנית - בת עשרה חודשים - של הבנייה במרחב התכנון של ההתיישבות הישראלית ביהודה והשומרון. ההחלטה התקבלה ברוב של אחד עשר שרים נגד אחד. ההחלטה נועדה לעודד את חידוש המו"מ המדיני בין ישראל לרשות הפלשתינית ומדינות האזור. יום לאחר החלטת הקבינט חתם מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון על הצו נשוא העתירה. שורה של גורמים וביניהם הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, מועצות מקומיות ביהודה ושומרון ואף חברת בניה אשר גורסת כי נגרם לה נזק כלכלי חברו יחדיו לצורך הגשת העתירה. חרף בקשת העותרים, לא ניתן צו בינים. עיקרי הצו מכוחו של הצו לא ינתנו בעשרת חודשי ההקפאה היתרי בניה, והיתרי בניה קימים יותלו, למעט היתרים אשר בעקבותיהם "נוצקו יסודות הבנין". בצו המתוקן הורחבה סמכות מוסדות התכנון במרחב התכנון של ההתיישבות הישראלית באיו"ש במובן זה שהותר להם להמשיך ולדון בבקשות לקבלת היתר בניה - עד שלב הנפקתו - וזאת בכפוף לחתימת מבקש ההיתר על הודעה לפיה ידוע לו כי מוסד התכנון אינו רשאי ליתן היתר בנייה כל עוד עומד הצו בתוקפו. לצו נוספו חריגים שעניינם "תוספת, שינוי או תיקון בבנין למגורים ששלב יציקת יסודותיו הושלם לפני תחילת הבניה"... ובלבד שאין בכך כדי להוות תוספת של יחידת דיור לבניין קים או המצוי בהקמה", "כאשר הדבר דרוש לשם שמירה על בטחון הציבור או על חיי אדם" וכן "במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שירשמו". כן מותר לחרוג מן ההקפאה "ביחס לעבודת לבניית מבני ציבור, תשתיות ציבוריות או לצרכי תעשיה ומסחר". במקביל הוקמה 'ועדת תובענות' אשר אמורה לדון בפיצוי אשר ישולם למי שנגרם לו נזק ישיר עקב ההקפאה. בין היתר זכאים לפנות לועדה זו גם מי שהגישו בקשה להיתר ומי שהתקשרו בחוזה עם בעל היתר. המדינה איישה בתקציבה סכומים אשר מיועדים לפיצוי הנפגעים. כן הוקמו ועדות ערר – אשר אליהן מי שנפגעו מהחלטת המנהל האזרחי יוכלו לפנות. הצו תוקן בעקבות עתירה קודמת ועדיין – לאחר שבוצעו התיקונים – העותרים מלינים על הצו במתכונתו הנוכחית.
|
העותרים העלו טענות בשלושה מישורים: הראשון, מישור הסמכות - הן סמכות הקבינט המדיני-ביטחוני בקבלת החלטת ההתלייה, והן סמכות המפקד הצבאי בהוצאת הצו; השני, המישור הפרוצדוראלי במסגרתו עולות טענות כנגד פגמים שנפלו בהליכי אישורו של הצו; והשלישי, טענות התוקפות את הסדרי הצו לגופם, הן על בסיס עילות מן המשפט המינהלי והן - ובעיקר - על בסיס עילות מן המשפט החוקתי, היינו טענות לפגיעה בזכויותיהם החוקתיות שלא כדין.
|
- היקף התערבות בג"ץ בהחלטות בעלות אופי מדיני יהא מצומצם - במקרה דנן תכלית ההקפאה הינה "קידום התהליך המדיני מול הפלסטינים באמצעות משא ומתן ישיר ללא תנאים מוקדמים, מתוך שאיפה להגיע לסיום הסכסוך ולהסדר שלום יציב": כידוע, היקף התערבותו של בית המשפט בהחלטות מדיניות מסוג זה הינו מטבע הדברים מצומצם ביותר ומוגבל למקרים חריגים וקיצוניים בהם ניתן להצביע על פגם חמור שנפל בהחלטה - בין אם בהליך קבלתה ובין אם בהחלטה לגופה.
- החלטת ההקפאה נתקבלה בסמכות - החלטת ההתליה התקבלה כאמור על-ידי ועדת השרים לענייני בטחון לאומי (הקבינט המדיני-בטחוני), שהוקמה מכח סעיף 6 לחוק הממשלה, התשס"א – 2001. בהתאם לסעיף 44 לתקנון הממשלה, דין החלטות הקבינט המדיני-בטחוני "כדין החלטות ממשלה בישיבתה". החלטה זו התקבלה בהתאם לסמכויות שהוקנו לקבינט בהחלטת הממשלה מס' 9 מיום 5.4.2009, ולפיה מוסמך הוא בין היתר, לקבוע את "יעדי מערכת הביטחון ומדיניותה" ולעסוק ב"תיאום פעולות הממשלה באזורי יהודה, שומרון ועזה". צו המפקד הצבאי שנחתם בעקבות החלטת הקבינט הוצא בהתאם לסמכויות המוקנות למפקד הצבאי בסעיף 3 למנשר בדבר סדרי השלטון והמשפט (אזור הגדה המערבית) (מס' 2), תשכ"ז-1967.
- האם החלטת ההקפאה עומדת בסתירה למשפט הבינ"ל המנהגי? - העותרים טענו עוד, כי דיני המשפט הבינלאומי הפומבי אינם מתירים למפקד הצבאי לשקול שיקולים מדיניים מוצהרים בקבלו החלטות הנוגעות לתושבי השטח הנתון בתפיסה לוחמתית, ולפיכך הוצאת הצו בהישען על החלטת הדרג המדיני כמוה כהשענות על שיקול זר, המקים עילה לביטולו. הממשל הצבאי ורשויותיו הם "זרועות של הרשות המבצעת בישראל" והם "מדברים בשם המדינה" בכל הנוגע לשטחים המצויים באזור, והמוחזקים בתפיסה לוחמתית. לפיכך, המפקד הצבאי מוסמך ואף חייב לפעול באזור שמצוי תחת פיקודו באופן העולה בקנה אחד עם המדיניות שנקבעה על-ידי הממשלה ובלבד שבמסגרת שיקול דעתו הוא פועל בהתאם לסמכויות המוקנות לו על פי כל דין, ובכפוף לאחריותו על פי המשפט הבינלאומי לביטחון ולסדר הציבורי באזור המוחזק בתפיסה הלוחמתית.
- היות ובהחלטה בעלת אופי מדיני עסקינן לא עומדת לעותרים זכות השמיעה - נכון, אמנם, כי העותרים עשויים להפגע מן ההחלטה אך ההחלטה נוגעת לשיקולי מדיניות כלליים ולא להם בלבד, ועל כן אין זהו המקרה אשר מצדיק את מתן זכות השמיעה. זאת ועוד, עולה חשש שמא – לו הייתה נתנת לעותרים זכות השמיעה, היא הייתה מנוצלת לצורך יצירת עובדות בשטח וקידום תנופת בנייה מסיבית, שתביא לסיכול מטרות ההקפאה תוך הסבת נזק מדיני רב. אינטרס זה הינו מסוג האינטרסים שיכול ויצדיקו חריגה מן הכלל בדבר זכות הטיעון, אשר כידוע, וככל זכות, הינה זכות יחסית "שהיקפה ודרכי הגשמתה נגזרים מנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.
- גם אם החלטת ההקפאה פוגעת בזכות הקניין של העותרים – היא עושה כן באופן מידתי - בשל מנגנון הפיצוי אשר תואר לעיל ההחלטה מאזנת כדבעי בין זכות המתיישבים לקניין לבין האינטרס המדיני שבקידום המו"מ עם הרשות הפלשתינית. מסקנה זו מתחזקת נוכח אי-היותו של מנגנון הפיצוי בגדר הסדר שלילי: הנפגעים רשאים לפנות לבתי המשפט בתובענות ככל שנגרם להם נזק כלכלי.
- צו ההקפאה אינו מפלה את המתנחלים לרעה - לא לעומת תושבי הגדה הערביים ולא לעומת תושביו הישראלים של הקו הירוק. זוהי הבחנה מותרת אשר נשענת על שונות רלוונטית – התושבים הערביים באזור יהודה ושומרון הם אוכלוסיה מוגנת על פי הדין הבינלאומי.
|
בג"ץ 9594/09 פורום משפטי למען ארץ ישראל נ' ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (ניתן: 21.04.10).
|
|
|
- בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק - בפני השופטים דורית ביניש, איילה פרוקצ'יה וניל הנדל - בשם המדינה: עו"ד חני אופק - בשם העותרים: עו"ד יוסי פוקס; עו"ד יצחק בם; עו"ד עובדיה כהן; עו"ד מיכאל דבורין; עו"ד שי גבסי; עו"ד עופר יעקב; עו"ד גילעד רוגל; עו"ד מרדכי מינצר; עו"ד אסף מינצר.
|
|
תאריך:
|
24/04/2010
|
|
|
עודכן:
|
24/04/2010
|
|
ענבל בר-און
|
בג"צ דחה עתירה נוספת נגד תוכנית ההקפאה
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
היא לא אוביקטיבית
|
24/04/10 19:37
|
|
2
|
|
ליכודניק זועם
|
24/04/10 20:00
|
|
3
|
|
משיקולים פוליטיים
|
25/04/10 00:28
|
|
4
|
|
הצדק לו מוכר לו
|
25/04/10 00:41
|
|
אין צורך בהוצאת צו הבאה במובנו המשפטי כנגד מי שהתחמק מהוראת אשפוז, אלא ניתן להיעזר במשטרה. כך קבע (יום ב', 19.04.10) שופט בית המשפט העליון, חנן מלצר, בערעור שהגיש אדם אשר הוצא כנגדו צו הבאה מטעם הפסיכיאטר המחוזי, כנגד תקפות הצו.
|
|
|
"מקובלת עלינו עמדת המדינה לפיה מעשיו של רבינוביץ פגעו באינטרס הציבורי בעבור בצע כסף וללא שהובעה עליהם חרטה מצידו וללא שהכסף שנגזל הושב". כך קבעו (יום ה, 22.04.10 ) שופטי בית המשפט העליון, מרים נאור ויורם דנצינגר, בדעת הרוב בערעור שהגישו הנאשמים בפרשת קרקעות הכנסייה היוונית-אורתודוכסית על הרשעתם, ובערעור מקביל שהגישה המדינה על קולת עונשם.
|
|
|
"במבט רטרוספקטיבי, מסתבר, הביאה התנהלותה של המאשימה, לפגיעה באינטרס הציפיה וההסתמכות, ובעיקר - לשלילת זכותם האלמנטארית של הנאשמים לאי הפללה עצמית, וזוהי, בעיני הסנגור, הפגיעה הקשה ביותר בנאשמים, אשר הפלילו את עצמם, ומסרו לרשויות המס מרצונם מידע מלא ושלם כנגד ההבטחה שלא יינקטו נגדם הליכים פליליים... התגובה האינטואיטיבית הראשונית נוכח הפגמים הללו בהתנהלות הרשויות כלפי הנאשמים היא של תרעומת והסתייגות. סוג הפגמים ועוצמתם עשויים להטריד ולקומם כל מי ששלטון החוק ואמון הציבור ברשויות התביעה חשובים לו... התביעה הכללית מוסמכת להגיש אישום פלילי נגד מי שנחשד בביצוע עבירה... ברור שזוהי סמכות חשובה וחורצת גורלות. בשל כך, הצפי הוא שהתביעה הכללית תפעיל את סמכותה באופן ענייני, שקול וסביר". כך קבעה (יום ד', 14.4.10), שופטת בית משפט השלום בתל אביב, דניאלה שריזלי, בבקשה שהגישו נאשמים בעבירות מס לחסות בצל טענת "הגנה מן הצדק".
|
|
|
"קביעת החוק ולפיו "העיסוק בפסיכותרפיה אסור על כל מי שאינו פסיכולוג קליני" אינה סותרת את חוק יסוד: חופש העיסוק - פסיכותרפיה מוגדרת כ""כלל שיטות הטיפול בהפרעות נפשיות המבוססות על שימוש באמצעים פסיכולוגיים". על כן, הקביעה כי כל אדם, גם שאינו פסיכולוג, יכול לעסוק בכך, היא בעייתית, בלשון המעטה, וסותרת, לכאורה, את הוראת סעיף 2(א) לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977, האוסר על מי שאינו פסיכולוג לעסוק בפסיכולוגיה". כך קבע (יום ג', 13.04.10), שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, זאב המר, בערעור שהגיש פנחס פישלר, אשר גרושתו הופנתה לטיפול פסיכותרפותי, על החלטתו של שופט בית משפט השלום, מוקי לנדמן, ולפיו, מטפלת משפחתית מוסמכית ליתן טיפול פסיכותרפי.
|
|
|
הזכות להתבטא באופן אנונימי היא חלק מחופש הביטוי. האנונימיות היא לעיתים תנאי לעצם האפשרות והנכונות להתבטא, ופעמים האנונימיות היא גם חלק מן המסר הגלום בביטוי. היכולת לשמור על עילום-שם היא לעיתים תנאי לעצם האפשרות או הנכונות להתבטא. יש מצבים שבהם אדם שלא יוכל לדבוק באלמוניותו - לא יתבטא כלל. כך, למשל, בשל תחושות אישיות כמו בושה או מבוכה, או בשל לחצים חיצוניים וחששות מפני תגובת הסביבה. יתכנו בהחלט מצבים שבהם המסרים החשובים ביותר - לאדם עצמו או לאחרים זולתו - יהיו עצורים בתוך האדם פנימה, ורק היכולת לומר את הדברים באופן אנונימי תוכל לפרוץ את החסמים. ממילא, האנונימיות היא לפעמים פתח לחופש ביטוי.
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
הרמטכ"ל וראש השב"כ 'שקיבלו בארבע עיניים את ההחלטה האסונית לצמצם בהצבת הכוחות ב-7 באוקטובר, וכן ראש אמ"ן ומפקד דרום קיבלו אחריות וצריכים להתפטר, אבל ריבונו של עולם לא דקה אחת לפני ש...
|
|
|
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
|
|
|
אלי אלון
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
|
|
|
שמחה סיאני
איך נפלת גיבור? איך נפלת עידו, אך לא בידיים ריקות השארת אחריך ידיים מלאות במורשת קרב ואהבה למולדת, עם הטוב והפחות טוב שבה בית חם הותרת אחריך אישה וצאצאים שיאהבו את הבריות ואת ה...
|
|
|
איתן קלינסקי
שפת השפיות חייבת להיות שפת ההידברות ויש להוריד מסדר היום שפה בוטה וגסת רוח התובעת מישראל להגיב בנוסח - "בעל הבית השתגע"
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|