רישמו לפניכם את הדבר הבא: עוד לא הרבה מאוד זמן, אל תשאלו כמה עקב היותי מנוע מטעמי חיסיון מובנים (או שלא), אני יודע שתפרוץ פרשייה חדשה - 'החמורה ביותר בתולדות המדינה שזקני צפת, עכו וירושלים גם יחד לא זוכרים שכמותה'. ואני כבר משפשף את ידיי על המקלדת בהנאה צרופה, אני יכול לחוש אותה כבר באוויר. ריח העיתונים הזועקים עולה כבר באפי, וריח זיעתם של פרשנים בכירים, פרשנים בכירים לרגע, פרשנים בכירים לענייני הפי לנד המתגודדים לעיני המצלמות ועם ישראל כבר מדגדג את נחיריי.
האמת, אהיה כנה אתכם ואגלה לכם שהפרשייה הבאה החמורה בתולדות המדינה הזו שאני מדבר עליה, כבר עלתה ונמצאת כרגע בין השיניים החדות לטוחנות, אלא שהפרקליטות מעכבת את נעיצתן הסופית באייטם הטרי והמדמם מחשש להדלפות ושיבוש הליכי החקירה, וכל שנותר לנו העיתונאים הוא לרייר ולהחזיק כמה שאפשר את הפה סגור, אך את השיניים מרחפות שלא ינקשו דא לדא.
בעצם, היות שהמשימה הנ"לית היא פשוט בלתי אפשרית ויותר מכך, היא בלתי-אפשרית, היא ממש אכזרית - וכפי שכבר ידוע לכם מהפרשייה החמורה בתולדות המדינה האחת לפני האחרונה, המדינה והפרקליטות, בשיקול דעת 'מידתי' עם שופטי בית המשפט העליון', נוטים חסד ללבלרים שומרי ומגיני הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, בפרט כשהם מגינים על נשמת אפה של המדינה - '
חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת'. אני מוכן להמר על חסינותי העיתונאית ולהסתכן בקטנה בתקווה שההיסטוריה בכל מקרה תזכה אותי.
טוב, שלא תשלו את עצמכם, לא אגלה לכם ממש בדיוק על מה הפרשייה הבאה החמורה הגדולה בתולדות המדינה. רק אוכל לרמוז לכם - בתקווה שהדמיון שלכם פועל על הסקאלה הכי פרועה שהינכם מסוגלים לדמיין לעצמכם - שמדובר בחשיפה של רשויות החוק. פרשייה חמורה ביותר שהייתה אי-פעם בשישים ושתיים שנות המדינה (ותודו שזה כבר נשמע יותר חמור מכל הפרשיות החמורות ביותר בתולדות המדינה שחוויתם עד הנה).
הנה לכם עוד אומצה עסיסית שיש לי אומץ דמוקרטי לספק לכם, אבל ממש ברמז קל ויותר מכך, שלא תנסו לחשוב אפילו לדרוש ממני, יש גבול עד כמה אוכל להסתכן למען הפרה הקדושה 'חופש הציבור וזכות הדיבור'. רק זאת אוכל לומר לכם, בעצם אומר זאת כך, אישיות בכירה מהבכירים במשק ובציבוריות הישראלית, מהגלגלים הכבדים ומהשיניים החזקות בישראליות של המדינה, נמצאת במוקד החקירה.
לא ארמוז לכם אפילו ברמז דק שבדקים מאיזה מגזר ציבורי היא פעלה עד כה, אם היא שייכת למערכת המשפט הישראלית או למערכת התקשורת, השלטון או הכלכלה או המוזיקה, או בכלל שייכת לכלום או לשום דבר או ללא משהו, ואני רק מנסה לטשטש עקבות, שלא יוכלו אחר-כך להאשים אותי בשיבוש הליכי חקירה.
מבולבלים? גם אני. טוב, זו לא חוכמה שאני מתבלבל איתכם ביחד, אלא שלא הייתה לי ברירה, רק הייתי חייב לשחרר טיפה את שרירי לסתותיי התפוסות ולהרפותם קצת מקמיצתן שנכפתה עליי, לא לבלוע ולא להקיא,
ועתה, משרווח לי מעט - עד לפרשיה ההבאה החמורה בתולדות המדינה - אתחיל לחשוב על עתידי הכלכלי, שכידוע לכם אצל לבלרי הדמוקרטיה אינו מן המשופרים, ונראה לי שאפתח חברת סטרטאפ בהנפקה בורסאית בשם "הפרשייה הבאה החמורה בתולדות המדינה". מי אמר אני ולא קיבל מניה? שיצביע!
בקשה צנועה לציבור קוראיי הנאמנים: אל תשכחו מי נותן לכם ראשונים את האייטמים החמים על הפרשייה הבאה החמורה בתולדות המדינה בטרם לידתם.
נ.ב. לכבוד מערכת ארץ נהדרת: שלא תעזו אפילו לחשוב לרגע לנכס לעצמכם מערכונים מהסוג הנ"ל. אני חשבתי על זה קודם.
בשולי הדברים: לא אמרתי מילה על דברים כמו שוחד עיתונאי, אני רק חושב ומהרהר לעצמי בקול דרך אלו חברות-קש בחו"ל א"א למשל מקבל מחברות הפרסום והרייטינג תמלוגים על ההצגות שוברות הקופות שביים להן (הפרשייה הבאה החמורה בתולדות המדינה, של שנת... לא יכול לחשוף יותר). ואני חשבתי שדווקא אשתו היא אמנית המשפחה.
