10 הערות קטנות על פרשה אחת גדולה

אני תוהה היכן עובר הקו המוסרי האישי של כל הדמויות הציבוריות הללו שתמונותיהן מרוחות על כל העיתונים. האם מישהו יציע להם שוחד מיני - בילוי לילי עם נערה צעירה - האם אז הם יגידו עד כאן? אם יציעו לחשודים החרדים למשל סטייק טוב עשוי בשר חזיר - האם פה הם יגידו עד כאן? היכן עובר קו הגבול המוסרי של אותם אישי הציבור לוקחי ונותני השוחד, שאנחנו בחרנו בהם? סתם תהייה.

צפיתי בערב יום הזיכרון בסרט על לוחם גולני המהולל, רס"ן רועי קליין ז"ל, שנפל בקרב בבינת ג'בל. אמו סיפרה שיש לה כל הזמן את התהייה הנוראה "בשביל מה - בשביל מי?". נכחתי באחרונה בדיון בוועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. ראיתי שם את יו"ר הוועדה, לצידה ישבו חברי הוועדה. אנשים רציניים, מקצועיים מאוד, מעמיקים, אחראים מאוד, בעלי יושר ויושרה, מרשימים ברמות-על. לרגע אחד התגאיתי במדינה שלנו ובמוסדותיה. מדינה שיש לה פקידים שכאלו - ראוי להגן עליה.

לפי החשד, אחת מהדמויות המרכזיות ביותר בפרשה - המאכער המרכזי - נקרא רבין. מאיר רבין. לא אתפלא לגלות שהוא לא נולד ככה, אלא שינה שמו ברגע שהבין כי השם רבין הוא שם בעל מוניטין מצוין של הגינות ויושרה, ואיתו קל יותר לרמות. אמר כבר מי שאמר שפטריוטיות היא מפלטו האחרון של הנבל.

ובאותו עניין - הלל צ'רני, עוד חשוד מרכזי, יצא מהמעצר ושיחרר לאוויר אמירה אומללה: שהוא כמו גלעד שליט. האם זו עצה שקיבל מחברו לתא המעצר, רבין? "השווה עצמך לגלעד שליט, זה תמיד עובד רגשית על הציבור". עוד דוגמה שהפטריוטיות הינה מפלטו של הנבל?

ולסיום - אסור לאבד פרופורציות ולהפוך את המגדלים לאויבי הציבור. צריך לזכור - המדינה מצטמצמת. עד סוף המאה יחיו כאן בארץ (אם לא נחסל את עצמנו קודם) 18 מיליון איש על פיסת קרקע שהולכת וקטנה, ואיסורי הבנייה שבה הולכים ורבים. אי-אפשר להבטיח לכולם וילה עם מדשאה מקדימה ומאחורה. צריך לאשר בהגינות ובשקיפות וילות במקומות שראויים לווילות (בנגב, בגליל - בפריפריה), ולאשר ביושר ובשקיפות מגדלים פורחים באוויר במקומות המתאימים (ערים מרכזיות).

אבל אמר כבר מי שאמר כי אסור לנתץ אותו, אלא להופכו לסמל השחיתות לדיראון עולם. יש לקחת את הסילואטה המכוערת של פרויקט הולילנד ולהופכה ללוגו הרשמי של כל הארגונים בארץ הפועלים נגד השחיתות במדינת ישראל.

אני מודה ומתוודה - כשאני קורא על הפרשיות שמזעזעות את חיינו, אני לרגע מתקנא במדינות שהציבור הרחב שלהן יודע לצאת למחות ברחובות על עוולות חברתיות נוראות. אני רואה את ההמונים ביוון, בתאילנד ובאירן - כן, באירן - יוצאים לרחוב מתוסכלים חברתית וזועמים, בלשון המעטה, על הריבון ושלוחיו. אני קצת מקנא בהם. איפה הם ואיפה אנחנו...

היכן כל הארגונים נגד שחיתות? למה הם לא ממלאים את כיכר רבין בהפגנה ענקית נגד השחיתות? 400,000 איש מימין, משמאל וממרכז צועקים נגד שחיתות. זה הרבה יותר משמעותי וראוי לחיינו לדעתי מכל הפגנה אחרת שידעה הכיכר. אתם יודעים מה? אז לא בכיכר רבין, אפשר לארגן הפגנות המוניות מול פרויקט הולילנד; המונים-המונים, פטישי פלסטיק בידיהם שיסמלו - רק יסמלו - את מה שכולנו (טוב, לא כולנו - רובנו) היינו רוצים לעשות לפרויקט הזה - לנתץ אותו.

צריך להגיד את האמת - כשראש עיר פועל בניגוד לדעתה הנחרצת של הוועדה המחוזית או הארצית, הוא בעצם סוג של מורד. ועדה מחוזית מייצגת את המחוז שלו וועדה ארצית מייצגת את דבר המדינה. אם אותו "אגו-מניאק" אינו מקבל את "עול המלכות" המבוטאת באמצעות ועדות אלו, אז מדוע שתושבי עירו יקבלו את מרותו שלו? יש להם טוב-טוב ממי ללמוד. כששומעים על עיר שהפכה לאלימה מאוד, דבר ראשון מומלץ לפשפש בהתנהגות ראש העיר שלה וביחסו הן למוסר והן לאינסטנציות שמעליו.

פרשיות כגון הולילנד והשחיתות הרבה שלפי החשד כרוכה בה, מאיימות על קיומנו פה בארץ הזו לא פחות מכל התפתחות פוליטית. כבר היה פה רצח פוליטי במדינה. האם עלול חס וחלילה להיות גם רצח ראש ממשלה על-רקע שחיתותי? אני כמובן מתפלל שזה לא יקרה, אבל ראוי לפרנסי הציבור שלנו, ששוקלים לשלוח יד גסה אל השלמונים ולפגוע ברבים לטובת האחד, שיתחילו לפחד לא רק מסגלוביץ' וחוקריו, אלא גם מהציבור הרחב שחרד לקיומו.