|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
ביהמ"ש סירב לכבד הסדר טיעון עם רופא שהורשע בזיוף
|
התביעה ביקשה לגזור על הרופא, אשר זייף מחקר גיניקולוגי, ארבעה חודשי מאסר בעבודות שירות ● ביהמ"ש - בצעד נדיר - סירב לקבל את עסקת הטיעון ● הרופא המזייף ערער ● ביהמ"ש המחוזי דחה אותו
|
המחקר שלא היה ולא נברא [פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
"אף אנו סבורים שנקיטת ענישה סלחנית כלפי המערער וכלפי המעשים החמורים שביצע עלולה לפגוע באינטרס הציבורי של הוקעה והרתעת רופאים אחרים מלנהוג כפי שנהג המערער". כך קבעו (יום ג', 27.4.10) שופטי בית המשפט המחוזי בפתח-תקווה, אברהם טל, אחיקם סטולר ו ורדה פלאוט. מדובר במקרה נדיר ביותר שבו סירב בית משפט השלום בפתח תקוה לקבל הסדר טיעון בין המדינה לבין גיניקולוג בכיר מבית החולים בילינסון, אשר הורשע על-פי הודאתו בעבירות של זיוף בידי עובד ציבור בכוונה לקבל דבר, בשימוש במסמך מזויף, בקבלת דבר במרמה ובהפרת אמונים. מדובר בגיניקולוג בכיר, כאמור, בעל קביעות באקדמיה, ויו"ר ועדת הלסינקי, אשר פרסום מאמר על אדני מחקר שלא היה ולא נברא, גרם לו להסתבך במסכת שקרים. לאחר שמאמרו נדחה בידי שלושה כתבי-עת, הגיניקולוג הבכיר הציג בפני כתבי-עת אלו מצג שווא, לפיו ועדת הלסינקי אישרה את הניסויים הנטענים במטופלות כפי שאלו תוארו במאמר. לאחר שהתעורר חשד נוסף בנכונות מאמרו, הציג טפסים מזויפים של "הסכמה מדעת" של מטופלות אשר כביכול השתתפו ב"ניסוי". בסופו של יום הזיוף התגלה, אולם המדינה אשר האשימה את המערער בשורה של אישומים, לא יכולה הייתה להוכיח את הנזק הפוטנציאלי לחולות לו התפרסם המאמר, והתקשרה עם המערער בהסדר טיעון ולפיו יושתו עליו ארבעה חודשי מאסר בעבודות שירות. בית המשפט, אשר לרוב, גם אם 'מעקם את אפו' לנוכח הסדרי טיעון מקוממים, מאשר אותם וזאת בשל הנוהג הפסיקתי שלא לפסול הסדרי טיעון אלא במקרים נדירים, עמד הפעם על רגליו האחוריות, וקבע כי גם אם למדינה לא היו כוונות זדון, היא ייחסה משקל יתר לנסיבותיו האישיות של הנאשם, נסיבות של מפח נפש והשפלה בקהילייה המקצועית שאינן אלא תוצאות מעשיו שלו; לעומת זאת משקל נמוך מדי ניתן לפיחות באמון הציבור ברופאים בעקבות פרשיות מעין אלו - בית המשפט השית על המערער, בניגוד להסדר הטיעון ותוך סטייה חמורה ממנו - שמונה חודשים מאסר לריצוי בפועל, עוד תשעה חודשי מאסר על תנאי וקנס על סך חמישים אלף שקלים. בערעור ביקש הרופא המזייף כי הסדר הטיעון יכובד, וגם המדינה ביקשה זאת. הרופא העלה את הטיעונים השגורים בפי בתי המשפט בבואם לאשר הסדרי טיעון - גם מקוממים, ולפיהם - בית המשפט לא יטה להתערב בהסדרי טיעון אלא אם חרגו באופן קיצוני מן הסבירות - בית המשפט המחוזי הסכים עם גישתו של בית משפט קמא וקבע כי אם ישנו מקרה בו מוצדק להתערב בהסדר טיעון - הרי שזהו המקרה, ועם זאת - קבע בית המשפט - אם כבר סוטים מהסדר טיעון, על הסטייה להיות קלה ולא משמעותית - וסטייה משמעותית מדי מהסדר טיעון תספק עילה בידי ערכאת הערעור להפחית בעונש - וכך גם היה: עונשו של המערער הופחת לשישה חודשי מאסר כאשר בית המשפט המתין לחוות דעת מטעם הממונה על עבודות שירות בקהילה בכדי לבדוק את האפשרות שהרופא המזייף ירצה את מאסרו בעבודות שירות.
|
המערער כיהן כרופא מומחה למיילדות וגיניקולוגיה במרכז הרפואי "רבין", וכפרופ' מן המניין באקדמיה. על-פי הנטען בעובדות כתב האישום, בהן הודה המערער, הוא טען בכזב בפני פרופ' שלו כי ערך ניסוי בשיטת טיפול חדשנית לטיפול בנשים שסובלות מסבבת של השחלה ובידיו תוצאות הניסוי, למרות שלא ערך ניסוי כזה. המערער מסר לפרופ' שלו נתונים מהניסוי שביצע לכאורה על-מנת שיכתוב מאמר. המאמר נכתב על-ידי פרופ' שלו בעזרת ד"ר קריסי, נשלח לפרסום בשלושה כתבי עת בקליפורניה אך נדחה על-ידי עורכי כתב-העת. ביום 7.7.04 שוחח אחד מעורכי כתבי-העת עם דיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב והעלה בפניו חשדות לגבי מספר המקרים שתוארו במאמר, והדיקן ביקש מהמערער שישלח לו דוח שיפרט מספר הלפורוסקופיות שבוצעו בנשים במסגרת הניסוי. עובר ליום 11.8.04 זייף המערער מסמך ובו הפירוט המתבקש, ושלח אותו לוועדת הלסינקי. התלונה נעצרה, אך לא לזמן רב. עם זאת, החשד התעורר שנית ביום 20.4.04, כאשר פרופ' בן רפאל התלונן בפני יושב-ראש לשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית כי בניסוי פיקטיבי עסקינן. בתגובה לתלונה שלח המערער תגובה שיקרית לפיה ביצע את הניסוי שמפורט במאמר, קיבל אישור לביצוע הניסוי מוועדת הלסינקי וכי כל הנתונים שפורטו במאמר נכונים, ובעקבות התגובה נעצרה בדיקת התלונה. כאמור, לשקר אין רגליים – על-מנת להציג מצג ולפיו הניסוי בוצע לאחר שהתקבלו האישורים שנדרשים לביצועו, זייף המערער 34 טפסי הסכמה מודעת לביצוע הניסוי והצהרות כוזבות לפיהן הסביר לנשים שהשתתפו בניסוי על אודותיו; עוד הוא זייף אישורים של ועדת הלסינקי ומשרד הבריאות שנחזים כאילו ניתנו לניסוי ושני אישורים להארכת משך הניסוי לשנתיים נוספות וכן זייף את רישום הניסוי ביומן ועדת הלסינקי. המערער הורשע במסגרת הסדר טיעון בזיוף מסמכים, במסגרת מחקר רפואי פיקטיבי ש"ערך". בית המשפט קמא קבע שנסיבותיו האישיות הקשות של המערער הן פרי מעלליו ואין לו על מי להלין. כאשר מדובר בעובדי ציבור שנתפסו בקלקלתם ונדרשים לתת את הדין על מעשיהם הם מוצאים עצמם מושפלים וניזוקים כלכלית, כמו המערער, אך אין להם אלא להלין על עצמם. לדברי בית המשפט קמא, המערער חטא בחטא היוהרה כשביקש להאדיר את שמו כמבצע מחקר רב-שנים עם מקרים רבים, שעל בסיסו יימצא מרפא לנשים שסובלות מתסביב השחלה. באשר לנזק שהיה צפוי מפרסום המאמר, אילו פורסם, אמר בית המשפט קמא שרופא בבריטניה או בארה"ב היה עלול לבצע פעולות רפואיות בהתבסס על המחקר שלא בוצע ו"איני רוצה להעלות על הדעת את ההשלכות הרפואיות שהיו עלולות לקרות עקב זאת". בית המשפט קמא קבע שכאשר רופא מומחה, כמו המערער, בודה מחקר ודואג לפרסם מאמר ממנו אמורים להיות ניזונים רופאים רבים, הדבר עלול לפגוע באמון שנותנים החולים ברופאיהם ולפגוע באמון שנותנים במאמרים שמתבססים על מחקרים אמיתיים. בית המשפט קמא קבע שהעבירות בהן הורשע המערער חמורות משום שביצע אותן כעובד ציבור וכיושב-ראש ועדת הלסינקי, וכי הוא ניצל את מעמדו ומעל באמון הציבור בשליחותו כרופא על-מנת להאדיר את שמו. גם אם מעשי הזיוף לא נעשו למען רווח כספי, יסודן ברצונו של המערער להאדיר את שמו ולהגן על עצמו מפני הטוענים נגד המאמר ו"המחקר". באשר לעונש המאסר של 4 חודשים בעבודות שירות שהוצע להטיל על המערער על-פי הסדר הטיעון אמר בית המשפט קמא כי: "ענישה סלחנית כפי שהוצעה בהסדר הטיעון עלולה להביא להתמוטטות עכבות מוסריות או כהתפשרות על נורמות וערכים שאותם מצווה בית המשפט לשמור ולהנחיל. קציבת עונש של 4 חודשים של מאסר בעבודות שירות הינה גילוי של סלחנות לנאשם והוא עלול להתפרש ע"י הציבור כסימנים של חולשה מטעמם של המופקדים על שלטון החוק... הענישה המוצעת בהסדר הטיעון יש בה מסר לציבור כי גם כאשר עסקינן במי שעשה כ-70 פעולות זיוף מסמכים והורשע בכך - הענישה לגביו הינה מופחתת נוכח היותו רופא בכיר ובעל הקשרים הנכונים. גישה זו, לטעמי, אינה ראויה ופסולה מהתכלית". בנסיבות אלו דחה בית משפט השלום את הסדר הטיעון, והשית על המערער שמונה חודשי מאסר בפועל.
|
לטענת המערער, לא נפל פגם בשיקולי המדינה שעמדו ביסוד החלטתה להגיע להסדר הטיעון, ולא נסתרו חזקות התקינות והכשרות העומדות לה. לטענתו, לא די בכך שבית המשפט מוצא שהעונש מקל כדי להביא לדחיית הסדר הטיעון. עוד המערער גורס כי ביהמ"ש קמא לא העניק משקל ראוי לכך שהודאת המערער הייתה במסגרת הסדר הטיעון. לשיטתו, העונש שהוצע לבית המשפט קמא אינו סוטה מהסביר, במידה המצדיקה התערבות מהעונש המקובל בנסיבות דומות. גם אם ראה בית המשפט קמא בענישה שהוצעה בהסדר הטיעון ענישה "סלחנית" - לא היה די בכך כדי לדחות את ההסדר. עוד גורס המערער כי בית המשפט קמא התעלם מאישיותו ומתרומתו של המערער, ומכך שכל עולמו חרב עליו עקב הפרשה. הוא פוטר מעבודתו, הודח מדרגתו האקדמית כפרופסור וממעמדו כראש החוג באוניברסיטת תל אביב ואף נודה על-ידי עמיתיו הרופאים. להגנתו טוען המערער כי את זיופי המסמכים ערך לאחר שהמאמר נדחה ועל כן אין סיכוי שהממצאים המזויפים היו מגיעים לידיעת הקהילייה הרפואית והיו מיושמים על-ידי הרופאים. הוא מסביר כי המליץ בסיומו של המאמר שלא להסתמך על תוצאות "מחקר" זה וכי יש לבצע מחקרים "נוספים". הוא מסביר את מעשיו בלחץ ובשיקול דעת מוטעה שהיה נתון לו על-רקע סכסוך שהיה לו עם פרופ' בן רפאל, אשר שוחח עם עורך כתב-העת אליו נשלח המאמר. המדינה/המאשימה תומכת גם היא בהסדר הטיעון, אליו היא הגיעה, לטענתה, לאחר שלא הייתה ברשותה חוות דעת לגבי נזק פוטנציאלי לחולות שהיה במעשי המערער.
|
- מעשיו של המערער חמורים הם - "אנו רואים עין בעין עם בית המשפט קמא את חומרת מעשי הזיוף והמרמה שביצע המערער לאורך תקופה, ולא כמעידה חד פעמית, כאשר הוא ממלא תפקידים בכירים ורבי ההשפעה בתחום הרפואה המעשית והעיונית, במיוחד כאשר שימש כיו"ר ועדת הלסינקי של המרכז הרפואי רבין וביה"ח שניידר. אנו שותפים לדעתו של בית המשפט קמא בכל הקשור למעילת המערער באמון שנתן בו הציבור, ובמיוחד הרופאים והחולות שהמאמר שנכתב על סמך המחקר שלא ביצע אמור היה להציע מרפא לבעיה הגניקולוגית ממנה סבלו. כמו-כן, צדק בית המשפט קמא כשקבע שמעשים כמו שעשה המערער עלולים לפגוע באמון שנותנים חולים ברופאיהם ובאמון שנותנים חולים ורופאים במסמכים שמבוססים על מחקרים אמיתיים".
- גישה סלחנית כלפי המערער עלולה לפגוע באמון הציבור ברופאים - "אף אנו סבורים שנקיטת ענישה סלחנית כלפי המערער וכלפי המעשים החמורים שביצע עלולה לפגוע באינטרס הציבורי של הוקעה והרתעת רופאים אחרים מלנהוג כפי שנהג המערער. גם אם יש להתחשב בנסיבותיו האישיות של המערער, המדינה לא איזנה כראוי בין נסיבות אלו לבין האינטרס הציבורי אשר נפגע קשות".
- ביהמ"ש יטה לכבד הסדרי טיעון – אך לא בכל מחיר - ההלכה היא כי הסדר טיעון הוא שיקול מרכזי בגזירת הדין וככלל בית המשפט יראה לאמץ אותו מהנימוקים שקשורים בחשיבותו ובמעמדו, אך ביהמ"ש חייב לשקול את כל השיקולים הראויים לעונש תוך התחשבות בכל שיקולי הענישה הרלוונטיים ובחינה אם העונש המוצע על-ידי הצדדים מאזן באופן ראוי ביניהם: "בסיכומו של דבר ידחה בית המשפט את ההסדר אם ימצא כי נפל פגם או פסול משמעותי בשיקולי התביעה, באופן שהביא ליצירת יחס בלתי הולם בין ההקלה הניתנת לנאשם לבין האינטרס הציבורי. ויודגש, מצב זה עלול להתרחש גם מקום בו התביעה פעלה ממניעים כשרים ובתום-לב, כדוגמת כאשר לא נתנה את המשקל ההולם לשיקול רלוונטי מבין שיקולי הענישה".
- הסדר טיעון זה אינו מאזן כראוי בין השיקולים - ונותן משקל יתר לשיקולים לקולא על פני חומרת מעשיו של המערער, ומעדיף אותם שלא כראוי על פני האינטרס הציבורי. עם זאת, גם אם ביהמ"ש סוטה מהסדר טיעון, הסטייה צריכה להיות מידתית ולא ניכרת. יש להתחשב בציפייתו הלגיטימית של הנאשם כי הסדר הטיעון יכובד.
|
המערער ירצה שישה חודשי מאסר בפועל – אפשרי גם בעבודות שירות (זאת לאחר מתן חוות דעת מן הממונה על עבודות השירות).
|
|
|
ע"פ 9696-01-10 דיקר נ' מדינת ישראל (ניתן: 27.04.10)
|
|
תאריך:
|
28/04/2010
|
|
|
עודכן:
|
28/04/2010
|
|
ענבל בר-און
|
ביהמ"ש סירב לכבד הסדר טיעון עם רופא שהורשע בזיוף
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
דודו ביתן
|
29/04/10 04:20
|
|
2
|
|
ניר אחד שיודע
|
30/04/10 06:16
|
|
3
|
|
יודע
|
1/05/10 19:53
|
|
"אינך יודע לעולם אם יגבר על הגבר יצרו, ואף שמתחילה לא תיכנן לסיים את האקט בגוף האשה, בפועל כך יעשה, ולעתים אף בשבריר שניה שלא תוכנן". כך קבע (יום ב', 12.04.10) שופט בית משפט העליון, אליקים רובינשטיין, בערעורו של נאשם בהדבקה במחלת האיידס, אשר העלה את הטענה ולפיה: "אם אינו מגיע לסיפוקו בגוף האישה - הרי שאינו מפיץ את המחלה".
|
|
|
"בנסיבות אלה, כאשר העבודות בעיקרן הן עבודות לטיפול בתשתיות, על-אף כי יתכן שבמהלך התקופה בה תבוצענה העבודות תפגע איכות החיים של תושבי השכונה, הרי שאין בכך כדי להטות את מאזן הנוחות לטובת המבקשים". כך קבע (יום ב', 19.04.10) שופט בית המשפט העליון, יורם דנצינגר, בערעור שהגישו פלשתינים תושבי מזרח ירושלים, עמותת 'במקום' והאגודה לזכויות האזרח על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים שלא ליתן צו זמני לעצירת עבודות התשתית במזרח העיר.
|
|
|
"עולה חשש שמא - לו הייתה נתנת לעותרים זכות השמיעה, היא הייתה מנוצלת לצורך יצירת עובדות בשטח וקידום תנופת בנייה מסיבית, שתביא לסיכול מטרות ההקפאה תוך הסבת נזק מדיני רב". כך קבעה (יום ד', 21.04.10) שופטת בית המשפט העליון, דורית ביניש, בעתירה נוספת אשר הגיש הפורום המשפטי למען ארץ ישראל נגד תוכנית ההקפאה.
|
|
|
אין צורך בהוצאת צו הבאה במובנו המשפטי כנגד מי שהתחמק מהוראת אשפוז, אלא ניתן להיעזר במשטרה. כך קבע (יום ב', 19.04.10) שופט בית המשפט העליון, חנן מלצר, בערעור שהגיש אדם אשר הוצא כנגדו צו הבאה מטעם הפסיכיאטר המחוזי, כנגד תקפות הצו.
|
|
|
"מקובלת עלינו עמדת המדינה לפיה מעשיו של רבינוביץ פגעו באינטרס הציבורי בעבור בצע כסף וללא שהובעה עליהם חרטה מצידו וללא שהכסף שנגזל הושב". כך קבעו (יום ה, 22.04.10 ) שופטי בית המשפט העליון, מרים נאור ויורם דנצינגר, בדעת הרוב בערעור שהגישו הנאשמים בפרשת קרקעות הכנסייה היוונית-אורתודוכסית על הרשעתם, ובערעור מקביל שהגישה המדינה על קולת עונשם.
|
|
|
|
|
|
הרצל חקק
נאבק למען ספרות שביסודה ערכים אנושיים זכה בפרסים רבים על הישגיו הספרותיים: פרס ראש הממשלה, פרס ברנר, עיטור ההתאחדות הבינלאומית לספרות נוער בברלין, פרס רוטרי ועוד
|
|
|
דן מרגלית
עמרי מניב בערוץ-12 הביא צרור של הקלטות של שיחות בין שקד לבין נוה הוא לחץ למנות את איתן אורנשטיין לנשיא המחוזי בתל אביב שקד נכנעה והצביעה בעד אורנשטיין
|
|
|
יוסף אליעז
מלחמת חרבות ברזל, בצד מוראותיה, חשפה לנגד עינינו מציאות הטעונה שינוי דחוף אנו חיים בעולם "פתוח", כפי שנוהגים לומר: "כל העולם הוא כפר אחד גדול"
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|