|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בג"צ אסר על בן-גביר להניף דגלי כ"ך בתהלוכה
|
זאת משום שזוהי הזדהות אסורה עם ארגון טרור ● טענות של אפליה כלפי ארגוני השמאל או קטין שלבש חולצת "כ"ך"והתיק כנגדו נסגר נדחו ● "חופש הביטוי אינו מהווה הכשר לעבירה על החוק"
|
|
צועדים ועותרים. ברוך מרזל ואיתמר בן גביר [פלאש 90]
|
|
|
|
|
ביקורת בג"צ על הכנסת: גזענות
|
|
ענבל בר-און
|
|
בניגוד לדימוי שפרידמן מנסה ליצור, בג"צ נקט ריסון שיפוטי בעתירותיהם של חברי כנסת אחד כנגד השני * בניגוד לדימוי, הוא אינו כלי שרת של השמאל, והעניק סעדים גם לכהנא כאשר החוק דרש זאת * מאמר שני בסדרה
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
חופש הביטוי
|
|
ענבל בר-און
|
|
הגם שחופש הביטוי מהווה את ערך היסוד בחברה דמוקרטית, אל מולו עומדים זכויות ואינטרסים שונים: הזכות לשם טוב, לפרטיות, לכבוד, אינטרס בטחון המדינה ועוד
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
איתמר בן גביר הסית לגזענות
|
|
ענבל בר-און
|
|
ביהמ"ש העליון הותיר את הרשעתו של איתמר בן גביר על כנה * בן גביר הורשע בהסתה לגזענות, בהחזקת פרסום גזעני ובתמיכה בארגון טרור * טענתו ולפיה פעיל אחר אשר היה שותף למעשיו לא הועמד לדין, ועל כן יש לבטל את עונשו, נדחתה
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
"לאור האמור, עמדת המשטרה במקרה זה, לפיה אין להתיר הנפת דגלים המזוהים עם תנועת "כך" בהפגנת תנועתם של העותרים, עולה בקנה אחד עם סמכויותיה ועם אחריותה למנוע עבירות על החוק. המשטרה לא סרבה להתיר לעותרים, ביחד עם אחרים, לקיים תהלוכה או הפגנה. היא סרבה להתיר שימוש באמצעים פסולים, מפרי חוק, בהפגנה. החלטתה בעניין זה מצויה בגדרי הדין, ומתיישבת עם תקנת הציבור והאינטרס הציבורי. החלטת המשטרה הינה סבירה, ראויה ומידתית, ואין עילה להתערב בה". כך קבעה (יום ג', 18.04.10 ) שופטת בית משפט העליון, אילה פרוקצ'יה, בעתירה שהגישו איתמר ואילה בן גביר בטענה עקרונית כי על כוחות המשטרה לאפשר להם ולאחרים לצעוד בהפגנה במרכז העיר ירושלים עם דגלי כהנא, מנהיגה לשעעבר של תנועת "כך". העותרים העלו טענות מן היקב ומן הגורן, ובין היתר, טענות ולפיהם הם מופלים לעומת קטין אשר לבש בעבר חולצה עם הכיתוב "כהנא חי" והתיק כנגדו נסגר, וכי הם מופלים לרעה לעומת ארגוני השמאל - אשר הניפו דגלי אש"ף בהפגנות, בעבר. השופטת פרוקצ'יה בפסק דין ארוך ומנומק מציינת כי אין הנדון דומה לראיה - שכן כנגד הקטין המדובר נסגר התיק בשל נסיבותיו הקונקרטיות של אותו קטין והעדר הוכחת יסוד נפשי במקרה שלו, ובמקרה של ארגוני השמאל - לא היה ידוע מראש כי חלק מן המפגינים יניפו דגלי אש"ף, ומשכך אירע, עצרה המשטרה את עצם הנפת הדגלים בעיצומה של הפגנת השמאל. השופטת פרוק'ציה מאזכרת את החוק ולפיו הזדהות עם ארגון טרור על-ידי הנפת דגלים או סמלים אסורה, ואת עצם היותו של ארגון כ"ך ארגון טרור. " חופש הביטוי אינו מהווה הכשר לביצוע פשע" היא מסכמת את דבריה, תוך שהיא שונה ומזכירה כי עצם הנפת הדגלים כשלעצמה אינה אסורה. |
|
העותרים פנו למשטרה בבקשה להתיר להם לערוך תהלוכה במרכז העיר ירושלים, שכותרתה "עם דגלי הרב כהנא בעקבות הפגנת השמאל עם דגלי אש"ף". לדבריהם, מטרת התהלוכה "לבדוק האם יש בישראל שוויון בפני החוק". טענת העותרים היא כי המשטרה אישרה להניף דגלים של תנועת אש"ף במהלך הפגנה של תנועות השמאל שהתקיימה בתל-אביב. לפיכך, בשם עקרון השוויון, יש להתיר גם לתנועת הימין להניף דגלי תנועת "כך" בהפגנה מטעמה.
גורמי המשטרה סרבו לבקשת העותרים בנימוק כי הנפת דגלי כהנא בתהלוכה שהינם דגלי תנועת "כך", מהווה, לכאורה, עבירה על סעיף 4(ז) לפקודה למניעת טרור, התש"ח-1948, בהיותה מעשה שיש בו משום גילוי הזדהות עם ארגון טרור. הנפת דגל של ארגון טרור מהווה הצהרה ברורה וגלויה של הזדהות עם הארגון, וביטוי כזה מגיע כדי עבירה פלילית. בנסיבות אלה, לגישת המשטרה, אין מקום להתיר הנפת דגלי "כך" בהפגנה, בשל האופי הפלילי המתלווה למעשה, ובהתייחס להוראות הפקודה למניעת טרור, ופסיקת בית משפט זה.
במסגרת שיג ושיח בין העותרים למשטרה, הגישו העותרים בקשה חדשה לרשיון לעריכת תהלוכה, ובה בקשו להניף דגלים העונים לתיאור – "דגלי הרב כהנא – דגל ובו תמונת הרב כהנא, ובצידו השני, הרב כהנא צדק. הם לא ישברו אותנו".
המשטרה סרבה גם לבקשה חדשה זו.
|
|
עמדת המשטרה היא, כי הנפת דגלי הרב כהנא, כמתואר בבקשתם החדשה של העותרים, מהווה פעילות שיש בה, על פני הדברים, משום עבירה פלילית של הבעת תמיכה גלויה בארגון טרור. משכך, אין מקום להתיר פעילות המהווה עבירה על החוק. המשטרה הודיעה כי אינה מתנגדת לעצם קיום הפגנה. התנגדותה נסבה על האמצעים שהעותרים מבקשים להשתמש בהם לצורך ההפגנה, הנוגדים, לעמדתה, את החוק.
|
|
השופטת פרוקצ'יה מצאה כי דין העתירה להדחות מן הטעמים הבאים: - למשטרה נתון שיקול דעת, המוקנה לה מכוח חוק, להתיר/לאסור קיומה של הפגנה כל עוד שיקול הדעת נועד לתכלית ראויה - סעיף 84 לפקודת המשטרה (נוסח חדש), תשל"א-1971, מסמיך את משטרת ישראל ליתן רשיון לקיום הפגנה או תהלוכה. סעיף 85 לפקודה קובע, כי הגורם המוסמך במשטרה רשאי ליתן את הרישיון, להתנותו בתנאים או בערובות מסוימות, או לסרב להעניקו. את שיקול הדעת בהפעלת סמכות זו עליו להפעיל באופן ההולם את התכלית שלשמה ניתן כח זה בידיו. תפקידיה של המשטרה קבועים בפקודת המשטרה, ובמיוחד בסעיף 3 לה, הקובע כי המשטרה תעסוק במניעת עבירות וגילויין, ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש. בצד סמכויות ספציפיות, מוקנות למשטרה סמכויות טבועות כפועל יוצא מתפקידה לקיים את הסדר הציבורי ולמנוע ביצוע עבירות.
- בהפעלת שיקול דעתה תאזן המשטרה בין חופש הביטוי וההפגנה לבין אינטרס שמירת הסדר הציבורי - במסגרת סמכויות המשטרה להסדיר עריכת הפגנות ותהלוכות, עליה לתת משקל רב לעקרונות חופש הביטוי וחופש ההפגנה, שהם מיסודות המשטר הדמוקרטי. המגמה ברישוי ארועי אספות ותהלוכות היא להתיר את קיומן, ככל שהדבר אפשרי, בכפוף להגנה על שמירת החוק, הסדר הציבורי והבטחון, החיוניים אף הם לקיומו של משטר דמוקרטי. במסגרת חופש הביטוי החולש על חופש ההפגנה, המגמה היא להתיר חופש מירבי בבחירת האמצעים שהמפגינים מבקשים להשתמש בהם במסגרת הארוע. אולם חופש זה כפוף לשיקולים של אינטרס ציבורי במובן הרחב, הכולל שמירה על קיום החוק, והגנה על הסדר הציבורי.
- כאשר עולה חשש לביצוע עבירה על החוק, למשטרה הסמכות לאסור את קיומה של ההגפנה - סמכויותיה של המשטרה במתן רשיונות לעריכת הפגנות ותהלוכות מצטלבות עם אחריותה הכללית למניעת עבירות ולשמירת הסדר הציבורי. כאשר הפגנה או תהלוכה טומנת בחובה חשש לביצוע עבירות על החוק, או צפונה בה סכנה לפגיעה ממשית בסדר הציבורי, על המשטרה לקחת בחשבון שיקולים אלה במסגרת אחריותה וסמכותה להתנות הפגנה בקבלת רשיון, ולקבוע תנאים לעריכתה. מוקד התנגדותה של המשטרה להתיר שימוש בדגלי כהנא המזוהים עם תנועת "כך" נסב בנסיבות מקרה זה על חשש בוודאות קרובה לביצוע עבירה על החוק, הכרוך בשימוש באמצעי זה בהפגנה.
- תנועת כ"ך הוגדרה כארגון טרור, אשר ההזדהות עימו הינה אסורה - בהחלטת ממשלת ישראל 2757 מיום 13.3.94 הכריזה הממשלה מכח סמכותה על פי סעיף 8 לפקודה על תנועת 'כך', תנועת 'כהנא חי', צירופיהן ונגזרותיהן, כארגונים טרוריסטיים. סעיף 4ז' לפקודת מניעת טרור אוסר על הזדהות עם ארגון טרור באמצעות הנפת דגל, הצגת סמל או ססמא.. במקום ציבורי... "באופן שאנשים הנמצאים במקום ציבורי יכולים לראות או לשמוע גילוי כזה של הזדהות או אהדה". הנפת דגלי כהנא במסגרת תהלוכה, המזוהים עם דגלי תנועת "כך", שהוכרזה "ארגון טרור" על פי הפקודה, מהווה, לכאורה, עבירה על סעיף 4(ז) לפקודת מניעת טרור, בהיותה מעשה שיש בו משום גילוי הזדהות בציבור עם ארגון טרוריסטי. יש לזכור כי בעבר עצם לבישת חולצה עם הכיתוב 'כהנא חי' נתפסה בפסיקה כהזדהות עם ארגון טרור, ומקל וחומר, הנפת דגלי תנועת כ"ך מהווה הזדהות עם ארגון טרור.
- איסור הנפת דגלי כ"ך במהלך התהלוכה הינו בסמכותה של המשטרה - במקום בו מתנגש עקרון חופש הביטוי וההפגנה עם חובתה של המשטרה למנוע הפרה של החוק הפלילי, מוסמכת המשטרה להגביל ואף לאסור שימוש באמצעי המפר תוך כדי קיום הפגנה או תהלוכה (הנחייה 3.1200 להנחיות היועץ המשפטי לממשלה). במסגרת עקרון חופש הביטוי, יש לחתור ככל האפשר להתרת ההפגנה עצמה, תוך הגבלת שימוש באמצעים המפרים את החוק במסגרתה. הפגנה שמבקשים להשתמש בה באמצעים המפרים את החוק – כגון אמצעים המהווים הבעת תמיכה גלויה בארגון טרור, מוסמכת המשטרה להתנות את קיומה באיסור שימוש באמצעים כגון אלה. לאור האמור, עמדת המשטרה במקרה זה, לפיה אין להתיר הנפת דגלים המזוהים עם תנועת "כך" בהפגנת תנועתם של העותרים, עולה בקנה אחד עם סמכויותיה ועם אחריותה למנוע עבירות על החוק. לאור האמור, עמדת המשטרה במקרה זה, לפיה אין להתיר הנפת דגלים המזוהים עם תנועת "כך" בהפגנת תנועתם של העותרים, עולה בקנה אחד עם סמכויותיה ועם אחריותה למנוע עבירות על החוק.
- אין בהחלטת המשטרה אפליה פסולה לעומת יחסה אל ארגוני השמאל - "העותרים העלו טענת הפלייה ביחס למארגני תהלוכה, שעניינה נדון בבג"צ 48/09 מעוז מטר נ' משטרת ישראל (לא פורסם, 2.1.09). לטענתם, באותו ענין הותר למפגינים על ידי המשטרה להניף דגלי אש"ף, שהוא ארגון טרור. ואם הותרה ההנפה באותו ענין, מחייב השוויון להתיר להם להניף דגלי כהנא בהפגנה שהם יוזמים. המדינה הבהירה בתשובתה, כי באותו ענין לא דובר במתן היתר מראש למפגינים להניף דגלי אש"ף, אלא בטענת מארגני התהלוכה כי אין באפשרותם להבטיח מראש כי משתתפים כלשהם בתהלוכה לא יניפו דגלי אש"ף מטעמם הם. בנסיבות אלה, המשטרה הסתפקה בציון סמכותה להסיר דגלים כאלה אם אכן יונפו. ואמנם, אין המשל דומה לנמשל כלל ועיקר. בנסיבות המקרה שלפנינו הודיעו העותרים מראש על כוונתם להניף דגלי כהנא, ובקשו היתר לכך. בפנייתם זו, נהיר על פניו, כי מתבקש לעשות שימוש באמצעי פסול בהפגנה, המהווה עבירה על החוק. בנתונים אלה, היה מקום לאסור מראש על פעולות שמטרתן שימוש באמצעים מפרי חוק".
- אין בהחלטת המשטרה אפליה לעומת קטין אשר נתפס בעבר עם חולצה של 'כהנא חי' והתיק כנגדו נסגר - "להשלמת הדברים יצויין, כי העותרים התייחסו בהודעתם להחלטת המשטרה בשיתוף הפרקליטות, לסגור תיק חקירה בעניינו של קטין, אשר נמצא לבוש חולצה שעליה כיתוב דומה לזה שהעותרים מבקשים כי יופיע על הדגלים. נטען על ידי העותרים, כי סגירת התיק הפלילי באותו ענין מזכה אותם בהנפת דגלים בעלי כיתוב דומה בהפגנות. המדינה מסבירה כי התיק באותו ענין נסגר על רקע שיקולים פרטניים-קונקרטיים הקשורים בחשוד. מדובר היה בקטין, בפעולת יחיד, וההחלטה שנתקבלה ביחס לאותו ענין לא היתה על בסיס עקרוני, אלא נקשרה לנסיבות ספציפיות של המקרה, ובין היתר, לשאלת היסוד הנפשי של הקטין. לכן, ההחלטה באותו ענין אינה ישימה לענייננו. מעבר לכל אלה, ניתן לומר, כי אין בהכרח זהות במרכיבי שיקול-דעת המופעל על ידי הרשות המוסמכת לצורך חקירה והגשת כתב אישום, שפניו צופים כלפי ארועי העבר, לבין שיקול דעת המופעל על ידה לצורך מתן רישוי לקיום הפגנה, שפניו צופים פני העתיד. במיוחד כך הוא, כשמתבקש מראש רישוי להפגנה בה יש כוונה לעשות שימוש באמצעי הנחשב, על פניו, בלתי חוקי. המצב האחד אינו מלמד בהכרח על האחר. נסיבות ענייננו שונות בתכלית מענין תיק החקירה הנוגע לקטין, ואין להקיש ממנו לפרשה שלפנינו".
- חופש הביטוי אינו מהווה היתר לבצע עבירה - חופש הביטוי הנתון לעותרים להפגין בציבור ולבטא את עמדותיהם האידיאולוגיות הוא ערך מוגן בשיטת המשפט בישראל. אולם ערך זה כפוף לשמירת החוק והסדר הציבורי; "זכות ההפגנה אין פירושה מתן היתר להפרת שלום הציבור ... ההסתמכות הכללית על קיומה של חירות ההפגנה לא תושיע... . הווה אומר, החירות הכללית אינה בגדר היתר מכל וכל לביצוע מעשי עבירה".
|
|
|
- בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
- בפני השופטים: אילה פרוקצ'יה, סאלים ג'וברן, אסתר חיות
- בשם העותרים: איתמר בן גביר
- בשם המדינה: עו"ד מיכאל צוק
|
|
| תאריך:
|
01/05/2010
|
|
|
עודכן:
|
01/05/2010
|
|
ענבל בר-און
|
|
בג"צ אסר על בן-גביר להניף דגלי כ"ך בתהלוכה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
בהפגנה בת"א
|
1/05/10 17:41
|
|
|
|
2
|
|
גילוי האמת הנוראה
|
1/05/10 18:22
|
|
|
|
|
|
ספונג'דור
|
2/05/10 01:12
|
|
|
|
3
|
|
מטאטא
|
1/05/10 18:38
|
|
|
|
|
|
ספונג'דור
|
2/05/10 01:19
|
|
|
"אף אנו סבורים שנקיטת ענישה סלחנית כלפי המערער וכלפי המעשים החמורים שביצע עלולה לפגוע באינטרס הציבורי של הוקעה והרתעת רופאים אחרים מלנהוג כפי שנהג המערער". כך קבעו (יום ג', 27.4.10) שופטי בית המשפט המחוזי בפתח-תקווה, אברהם טל, אחיקם סטולר וורדה פלאוט. מדובר במקרה נדיר ביותר שבו סירב בית משפט השלום בפתח תקוה לקבל הסדר טיעון בין המדינה לבין גיניקולוג בכיר מבית החולים בילינסון, אשר הורשע על-פי הודאתו בעבירות של זיוף בידי עובד ציבור בכוונה לקבל דבר, בשימוש במסמך מזויף, בקבלת דבר במרמה ובהפרת אמונים.
|
|
|
|
|
"אינך יודע לעולם אם יגבר על הגבר יצרו, ואף שמתחילה לא תיכנן לסיים את האקט בגוף האשה, בפועל כך יעשה, ולעתים אף בשבריר שניה שלא תוכנן". כך קבע (יום ב', 12.04.10) שופט בית משפט העליון, אליקים רובינשטיין, בערעורו של נאשם בהדבקה במחלת האיידס, אשר העלה את הטענה ולפיה: "אם אינו מגיע לסיפוקו בגוף האישה - הרי שאינו מפיץ את המחלה".
|
|
|
|
|
"בנסיבות אלה, כאשר העבודות בעיקרן הן עבודות לטיפול בתשתיות, על-אף כי יתכן שבמהלך התקופה בה תבוצענה העבודות תפגע איכות החיים של תושבי השכונה, הרי שאין בכך כדי להטות את מאזן הנוחות לטובת המבקשים". כך קבע (יום ב', 19.04.10) שופט בית המשפט העליון, יורם דנצינגר, בערעור שהגישו פלשתינים תושבי מזרח ירושלים, עמותת 'במקום' והאגודה לזכויות האזרח על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים שלא ליתן צו זמני לעצירת עבודות התשתית במזרח העיר.
|
|
|
|
|
"עולה חשש שמא - לו הייתה נתנת לעותרים זכות השמיעה, היא הייתה מנוצלת לצורך יצירת עובדות בשטח וקידום תנופת בנייה מסיבית, שתביא לסיכול מטרות ההקפאה תוך הסבת נזק מדיני רב". כך קבעה (יום ד', 21.04.10) שופטת בית המשפט העליון, דורית ביניש, בעתירה נוספת אשר הגיש הפורום המשפטי למען ארץ ישראל נגד תוכנית ההקפאה.
|
|
|
|
|
אין צורך בהוצאת צו הבאה במובנו המשפטי כנגד מי שהתחמק מהוראת אשפוז, אלא ניתן להיעזר במשטרה. כך קבע (יום ב', 19.04.10) שופט בית המשפט העליון, חנן מלצר, בערעור שהגיש אדם אשר הוצא כנגדו צו הבאה מטעם הפסיכיאטר המחוזי, כנגד תקפות הצו.
|
|
|
|
|
