רק נשיא אירן מחמוד
אחמדינג'אד וקומץ מומחי הגרעין שלו, יודעים מתי יושלם ייצורה של פצצת האטום האירנית. אולם אותה פצצה המאיימת על קיומנו, קודם שהוצבה על כן השילוח כבר מנצחת אותנו. דרישתנו מהאמריקנים וממדינות המערב להוציא עבורנו את הערמונים מן האש האירנית, המשדרת חולשה ומורך לב, מפעילה עלינו מכבש לחצים אותו מוביל נשיא ארה"ב חוסיין
ברק אובמה המגלה אהדה, בלשון המעטה, לעניין הערבי-פלשתיני.
למרות שלא הובטח לנו כי ארה"ב תעשה את הכל, כולל פעולה צבאית, כדי להרוס את היכולת הגרעינית האירנית, את מחירה של ההבטחה הווירטואלית (הלינקייג') התחלנו לשלם במספר ויתורים משמעותיים וללא קבלת כל תמורה: הכרזתו של ראש הממשלה נתניהו בבר-אילן "שתי מדינות לשני עמים", הקפאת הבנייה בשטחים, והדרישה הנחרצת של אובמה להקפיא את הבנייה גם בירושלים.
הוויתורים המשמעותיים הללו הגבירו את התיאבון לדרישת ויתורים נוספים, ובראשם התירוץ החדש לנקות את המזרח התיכון מנשק גרעיני: דרישה משותפת לאובמה ולמובארק, המנסה להגשים את חלומו הרטוב מזה שנים, לפרק את ישראל מנשק יום הדין שלה (בתקווה שיש לנו כזה) - פוליסת הביטוח שלנו מול המדינות שאינן מכירות בקיומנו, המצהירות שהן מתכננות להשמידנו.
אם נסרב להיכנע ללחציו של אובמה, מתפרסמים לאחרונה איומים סמויים בתקשורת האמריקנית, כמו אמברגו על חלפים למטוסים, והימנעות אמריקנית משימוש בזכות הווטו לטובת ישראל באו"ם.
גם אם יצליח אובמה להגשים את חלומו לפרז את המזרח התיכון מנשק גרעיני, חלילה לנו להתעלם מהסכנה שתמשיך לאיים על קיומנו לאחר שנוותר מרצון על ההרתעה הגרעינית שלנו, משום שנישאר אז חשופים לאיומם של כל אלה המתכננים להשמיד את "היישות הציונית", שיוכלו לרכוש בקלות נשק גרעיני מ"חובבי ציון" כמו קוריאה הצפונית ופקיסטן, המייצרות נשק גרעיני באין מפריע. כך שאת פוליסת הביטוח הזאת עלינו לשמור מכל משמר, משום שהיא מבטיחה את קיומנו כאן, אפילו שנידרש לשלם תמורתה בפרמיה גבוהה.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
