מי יחקור את ארגון בצלם?

מהימנותו של מסד הנתונים של ארגון בצלם על אודות ההרוגים הפלשתינים באינתיפאדת אל-אקצה מפוקפקת, כפי שהראיתי בסדרת מאמרים שפורסמו באתר News1. במקרים רבים, משמיט ארגון בצלם פרטים חיוניים, ולעיתים אינו מדייק. הפעם אציג דוגמה בולטת נוספת לכך, העשויה ליצור רושם של דיווח מגמתי.

בצלם: צה"ל הרג תושב עזה שנהג ברכבו ולא השתתף בלחימה

ברשימת "הפלשתינים שנהרגו בידי כוחות הביטחון הישראלים ולא השתתפו בלחימה" מופיעה באתר בצלם הרשומה הבאה:

"עימאד מוחמד אחמד שבאנה - בן 33, תושב עזה, נפגע ב-17.05.2007 בעזה מירי טיל ממסוק, ומת ב-26.05.2007. לא השתתף בלחימה בעת שנהרג. פרטים נוספים: נהרג בעת שנסע ברכבו."

בצלם אינו מוסר כל פרט נוסף על שבאנה למעט גילו, היותו תושב עזה שנהג ברכב בעת שנהרג. מדרך הצגת הדברים ניתן להבין, כי צה"ל הרג בתקיפה אווירית אזרח פלשתיני תמים בעת נסיעה שגרתית ברחובות עזה. מבחינת בצלם, כך ניתן להתרשם, שבאנה נהרג בידי צה"ל על לא עוול בכפו וללא כל סיבה מבצעית שתצדיק את התקיפה.

חמאס: מדובר בפעיל בכיר בגדודי אל-קסאם שחוסל בעת משימה מבצעית

בניגוד לארגון בצלם, חמאס אינו חוסך פרטים על אודות שבאנה. באתר הרשמי של גדודי אל-קסאם נמסר, כי שבאנה נולד ב-29 במרס 1974 בשכונת אל-דרג' בעזה למשפחה שהעניקה לו חינוך איסלאמי דתי. במהלך האינתיפאדה הראשונה הוא נעצר על-ידי כוחות הביטחון הישראלים בחשד שסייע לבן-דודתו ופעיל גדודי אל-קסאם אשרף אל-בעלוג'י, אשר רצח בדקירות סכין (14.12.90) שלושה ישראלים במפעל אלומיניום ביפו.

ב-1996 הצטרף שבאנה לשורות חמאס והשתלב בפעילות 'דעווה' (הטפה וחינוך לאיסלאם). הוא היה פעיל במרכז לשינון הקוראן השייך למסגד אל-רדוואן ולאחר זמן שימש מנהל המרכז. בשנת 2001 גויס על-ידי ואיל נסאר לגדודי אל-קסאם, ובמסגרת פעילותו הצבאית בארגון השתתף בלחימה נגד כוחות צה"ל בשכונות אל-זייתון ואל-שיח' רדוואן, היה מניח מטעני נפץ, סייע להוצאה לפועל של פיגועי התאבדות באמצעות אבטחת הדרך למחבל המתאבד והבאתו למקום המיועד לתקיפה ושיגר רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישובים ישראלים ועמדות צה"ל. נוסף על כך, שבאנה היה פעיל ביחידת הייצור הצבאי של גדודי אל-קסאם, עסק בייצור מרגמות ומטולי נ"ט מסוג 'יאסין' (חיקוי של RPG) ושימש מפקד יחידת הארטילריה בגדוד אל-רדוואן.

נסיבות המוות: ב-17 במאי 2007 יצא שבאנה לביצוע "משימות הג'יהאד" שקיבל ממפקדיו, שכללו חלוקת הנחיות לפעילי גדודי אל-קסאם. הוא נהרג בתקיפת כלי טיס של צה"ל בעת שנסע ברכבו ברחוב אל-ג'לא בעזה.

גרסת צה"ל: מדובר בפעיל טרור בכיר שהוביל נשק במכוניתו

כלי התקשורת בישראל דיווחו בהרחבה על הפעילות הצבאית בעזה, ובכלל זה על התקיפה בה נהרג שבאנה. עוד באותו יום (17.5.07) דיווח אתר ynet, כי "גורמים בצה"ל סיפרו, כי במכוניתו של עימאד שבאנה, שהותקפה בעזה, היו אמצעי לחימה רבים, ובהם רקטות קסאם, שנועדו לפגוע בישראלים". האתר הוסיף, כי "הפלשתינים אומרים כי עימאד שבאנה, בכיר במערך ייצור הרקטות, נפצע אנושות ועמו נפצע אנושות פעיל נוסף, כאשר מכוניתם הותקפה ברחוב אל-ג'לא במרכז העיר".

חמאס פרסם הודעה רשמית ביום בו מת שבאנה, ובה נאמר בין היתר: "הודעה צבאית מטעם גדודי השהיד עיז א-דין אל-קסאם. המפקד בגדודי אל-קסאם מת מפצעיו בתקיפת המטוסים הציונים לפני מספר ימים... עימאד מוחמד אחמד שבאנה (אבו אחמד), בן 33 משכונת אל-שיח' רדוואן בעזה, מפקד יחידת הארטילריה של גדודי אל-קסאם בשכונת אל-שיח' רדוואן."

ארגון זכויות האדם הפלשתיני PCHR דיווח על האירוע בו נהרג שבאנה בסקירתו השבועית מ-23 במאי 2007 כדלהלן: "לאחר כשעה, שיגר מטוס צבאי ישראלי טיל לעבר מכונית מסוג מיצובישי בצבע לבן, בה נהג אחד מפעילי גדודי אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, ברחוב אל-ג'לאא מול תחנת הדלק תימראז בצפונה של העיר עזה. התקיפה גרמה לפציעתו באורח קשה של פעיל גדודי אל-קסאם [שכאמור מת לאחר מספר ימים] ששמו עימוד מוחמד שבאנה, בן 34, ולפציעתם של חמישה אזרחים."

אגף המחקר של ארגון בצלם כשל פעם נוספת

ארגון בצלם כשל, כך נראה, במיצוי המקורות הגלויים בנוגע לבירור נסיבות מותו של שבאנה. גרסאות חמאס וצה"ל בנוגע לנסיבות המוות של שבאנה דומות במהותן, ומשתיהן עולה כי שבאנה עסק בפעילות צבאית (העברת הנחיות ו/או נשק) בעת שנהרג.

חמורה עוד יותר העובדה שארגון בצלם לא רק התרשל באיסוף המידע הגלוי, אלא גם לאחר שהובהרה לו טעותו הוא הוסיף לדבוק בגרסתו ולדחות כל מידע אחר סותר. הנתונים על היותו של שבאנה פעיל גדודי אל-קסאם ורקע על פעילותו הצבאית נכלל בסקירה של הח"מ שהתפרסמה ב-26 באוקטובר 2008 במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ואשר עסקה בניתוח רשימת ההרוגים הפלשתינים בשנת 2007 שפרסם ארגון בצלם. ארגון בצלם היה מודע היטב לסקירה ולממצאיה, ומנכ"ל הארגון ג'סיקה מונטל והדוברת שרית מיכאלי הגנו בתוקף על איכות המחקר שמבצע ארגון בצלם, ועל כך עסקתי במאמרים קודמים.

ארגון בצלם אינו מיישם את הקריטריונים שהוא עצמו אימץ

בנוסף לכך, בצלם לא יישם את הקריטריונים שהוא עצמו אימץ בנוגע להגדרה של "השתתפות בלחימה" בהתאם לקביעת ארגון הצלב האדום בחודש יוני 2009. ב-22 ביולי 2009 פרסם ארגון בצלם הודעה בעניין הקריטריונים החדשים ובין היתר נכתב כדלהלן:

"אדם הממלא 'תפקיד לחימה מתמשך' (Continuous Combat Function) ייחשב כמטרה לגיטימית גם אם באותו הרגע הוא אינו לוקח חלק ישיר בלחימה. בקטגוריה זו ייכללו אנשים המעורבים בהכנה, בביצוע או בפיקוד על פעולות לחימה. אדם שגויס, אומן וצויד על-ידי קבוצה חמושה במטרה להשתתף באופן ישיר ומתמשך בפעולות הלחימה, ייחשב לכזה הממלא תפקיד לחימה מתמשך גם אם טרם ביצע ולו פעולה אחת."

עוד צוין בהודעה, כי "בצלם ערך בדיקה מחודשת של המידע שברשותו אודות כל הפלשתינים שנהרגו מאז 29 בספטמבר 2000 ועד 26 בדצמבר 2008. הבדיקה כללה התייחסות למקורות מידע שלא היו קיימים בעבר, בהם אתרי אינטרנט של ארגונים פלשתינים חמושים, של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים, של ארגונים פלשתינים לזכויות האדם ושל דובר צה"ל. פריטי מידע שנמצאו בנוגע להרוגים נבדקו והוצלב עם מקורות מידע אחרים.

"בכל מקרה שבו התגלתה אי התאמה בין המידע החדש למידע ברשות בצלם, בדקו תחקירני בצלם מחדש את נסיבות האירועים. בעקבות זאת, שינה בצלם את קטלוגם של 23 פלשתינים שנהרגו בתשע תקריות, זאת מתוך 4,860 פלשתינים שנהרגו בתקופה זו. הנתונים עודכנו במאגר המידע של בצלם."

יוצא אפוא, כי על-פי הקריטריונים שארגון בצלם עצמו אימץ, היה על הארגון לכלול את שבאנה ברשימת ההרוגים שהשתתפו בלחימה גם לאור הרקע הביטחוני והטרוריסטי שלו. טענת בצלם כאילו בדק ביסודיות את מאגר הנתונים של הרוגי האינתיפאדה ותיקן רשומות שגויות, מעידה לאור המקרה של שבאנה (ומקרים רבים אחרים הממתינים לראות אור) על האיכות הירודה של המחקר שבוצע.

כיצד מגיב ארגון בצלם לביקורת העניינית המושמעת נגדו?

יושב-ראש הנהלת בצלם, גילה סבירסקי, כותבת בתגובה לכתבה "ליזי שגיא מבצלם: לישראל ערכי נאציזם" בין היתר את הדברים הבאים: "ההתקפות על ארגוני זכויות אדם הן התקפות על הדמוקרטיה שלנו בארץ, לא פחות. צריך לתת מקום לכל הדעות. הן מעשירות אותנו ומאתגרות אותנו. תענו לדיעות עצמן, אל תתקיפו את האומר אותן!".

יושב-ראש אגף המחקר של ארגון בצלם, יעל שטיין, אמרה בראיון לרדיו ירושלים מ-7 בפברואר 2010, בין היתר את הדברים הבאים: "בנוגע למחקר של דחוח הלוי, במחקר שלו ושל דומיו מסתמך בעיקר על אתרים של החמאס... המחקר שלו מבוסס בלעדית על מחקר באינטרנט, זה שונה לגמרי מהמחקר שלנו, שאנחנו עושים תחקירים בשטח, אנחנו מצליבים את המידע שיש לנו עם תעודות רפואיות, עם צילומים, עם מידע של גורמים רשמיים ישראלים, דובר צה"ל וכל מידע אחר שנמסר לנו מהצבא. זה שונה לגמרי מהמחקר של, מחקר במרכאות הייתי אומרת, של דחוח הלוי שמסתמך, הוא יושב בקנדה והוא בודק באינטרנט מה כתוב, בעיקר באתרים של ארגונים שלא כל כך אוהבים אותנו, כמו החמאס והג'יהאד האיסלאמי, ועל סמך זה הוא מבסס את המידע שלו. אז אני מאוד מקווה שעם כל הכבוד לתחקירים האלה [הם] לא ייחשבו כאמינים".

דוברת בצלם, שרית מיכאלי, כותבת במאמר ב-NRG: "משטרת המחשבות שוב נושפת בעורפנו" (3.5.10) בין היתר את הדברים הבאים: "בשבועות האחרונים, מאז שהחל העליהום הנוכחי על ארגוני זכויות האדם, אני מחכה רק לדבר אחד - שעיתונאי ביקורתי יאתגר אותנו באופן רציני על מהות עבודתנו. על הדוחות והחומרים שאנחנו מפרסמים. על העמדות שמביע הארגון. זה עוד לא קרה."

ארגון בצלם מטה את הנתונים לרעת צה"ל

ארגון בצלם אינו מקבל את גרסת חמאס וצה"ל לאירוע בו נהרג שבאנה ומוסיף להחזיק בדעתו שהוא "לא השתתף בלחימה בעת שנהרג". בצלם מתעלם גם מהדיווח של ארגון הזכויות הפלשתיני PCHR. בקביעת שיוכו של שבאנה ברשימה של "הרוגים שלא השתתפו בלחימה" מגדיל ארגון בצלם את היחס בין "ההרוגים שלא השתתפו בלחימה" לבין "ההרוגים שהשתתפו בלחימה", ובכך מוסר נתונים שאינם מדויקים הפועלים לרעת צה"ל (אחוז גבוה יותר של הרוגים "אזרחים חפים מפשע"). אין זו הדוגמה היחידה לסתירה המהותית בין נתוני בצלם לבין הגרסה הפלשתינית כפי שנחשף הדבר בכתבות התחקיר הרבות שפורסמו באתר News1.

ריבוי המקרים מלמד, כי אין לסמוך בעיניים עצומות על נתוני ארגון בצלם וכי יש לבחון בדקדקנות את מהימנותם ושלמותם. סוגייה זו רלוונטית גם לנתונים שפרסם ארגון בצלם על ההרוגים הפלשתינים במבצע "עופרת יצוקה" ולנושא זה ראוי לייחד פרק נפרד.

נדרש בדק-בית יסודי של בצלם

בצלם ממשיך להתגאות ב"איכות" המחקר שהוא מבצע ולשלול ביקורת עניינית המושמעת נגדו על-ידי "דחוח הלוי ודומיו", בלשונה של יעל שטיין, ראש אגף המחקר בארגון בצלם. שטיין היא האחראית הישירה על תוצרי המחקר של בצלם והיא זו האמורה לוודא שהמידע שארגון בצלם מוסר מהימן, כפי שהארגון מתהדר ומכריז באתר הרשמי שלו: "בצלם מקפיד על מהימנות המידע שנמסר מטעמו, והמידע מתפרסם רק לאחר תחקירי שטח מעמיקים והצלבת נתונים וגרסאות".

אותה יעל שטיין כותבת, כי "מעבר לכל ספק הצבא אינו מסוגל לחקור את עצמו" בחשדות העולים כלפיו והיא דורשת בשם ארגון בצלם להקים ועדת חקירה עצמאית שתחקור את צה"ל. לאור הליקויים הרבים שנחשפו בעבודת המחקר של בצלם ראוי שהארגון יישם את אמות המידה אותן הוא דורש מצה"ל ויעביר סמכויות לוועדה חיצונית שתחקור את ראשי הארגון והדרג המקצועי על חשדות לרשלנות מקצועית או אולי להטיה מכוונות מסיבות פוליטיות או אחרות. לאור תגובות ארגון בצלם לביקורת המושמעת נגדו, "מעבר לכל ספק בצלם אינו מסוגל לחקור את עצמו".

השאילתה לארגון בצלם

אל: מנכ"ל בצלם, ג'סיקה מונטל
ראש אגף המחקר בארגון בצלם, יעל שטיין
דוברת ארגון בצלם, שרית מיכאלי

• מדוע ארגון בצלם דוחה על הסף את גרסאות חמאס וצה"ל בנוגע לנסיבות מותו של עימאד מוחמד אחמד שבאנה וקובע, כי הוא לא השתתף בלחימה בעת שנהרג?

• האם בידי ארגון בצלם מידע אחר המבסס את טענת הארגון, כי שבאנה נסע לתומו ברכבו בעת שהותקף על-ידי כלי טיס של צה"ל? אם כן, מדוע ארגון בצלם אינו מביא מידע זה לידיעת הציבור ובפרט לאחר שנחשפה טעות בצלם והובאה לידיעתו לפני שנה וחצי?

לאור הימנעותו העיקבית והשיטתית של ארגון מלהשיב על שאילתות המופנות אליו אודה לקבלת תשובה עד 6 במאי 2010 בבוקר אם ברצונכן להשיב לשאילתה. ניתן להשיגני בטלפון: 03-7216574 שלוחה:2

עידכון

ארגון בצלם מטעמיו בחר שלא להשיב על שאילתה זו. זכות התגובה שמורה ותישמר לארגון בצלם.

עידכון (10.05.10)

דוברת ארגון בצלם שלחה ב-10 במאי 2010 תגובה רשמית, ולהלן הקטע הרלוונטי לכתבה זו:

מר דחוח-הלוי הנכבד,

תודה על פנייתך שנשלחה אלי בדוא"ל מעט לפני השעה 5 בבוקר, שעון ישראל. כידוע, משרדי בצלם ממוקמים בירושלים, לא בטורונטו, והארגון פועל בשעות העבודה המקובלות בישראל. לפיכך, התייחסות רצינית לפנייתך איננה אפשרית אם תמשיך לשגר "שאילתות" לפנות בוקר, כמעט במקביל לפרסום באינטרנט של המאמרים שלגביהם אתה מבקש התייחסות.

עם זאת, יש לברך על כך שלאחר פרסומה של שורת "תחקירים" שעיקרם ציטוט מעוות ומגמתי של התבטאויות אנשי הנהלת בצלם, שבת לעסוק בביקורת עניינית ולגיטימית על עבודת בצלם ומאגר המידע של הארגון.

פנית לגבי נסיבות הריגתו של עימאד מוחמד אחמד שבאנה, בן 33, תושב עזה, שנפגע ב-17.05.2007 בעזה מירי טיל ממסוק, ומת ב-26.05.2007. עיקרי טיעונך, אם הבנתי אותו כהלכה, הוא שלפי אתר האינטרנט של חמאס שבאנה היה פעיל בזרוע הצבאית של חמאס. אתה מצטט גם את הדיווח של ארגון PCHR אולם משמיט משום מה את העובדה שעל-פי דיווח זה בהתקפה הישראלית נפצעו חמישה בני אדם נוספים, בהם שני קטינים. חסן סח'ר א-ריפי (4) מחמוד ניזאר מהדי (8) חסן מוניר מקדאד (18) מוחמד מרזוק אבו כובכ (19) אחמד חוסיין אל-בואב (21).

ערכתי בדיקה של הסוגיה. במקור, סיווג בצלם את שבאנה בקטגוריה של "לא השתתף" בלחימה כיוון שעל-אף שהיה חבר בזרוע הצבאית של חמאס, נהרג כאשר נסע במכוניתו הפרטית ולא במהלך פעילות לחימה, אימונים או תכנון פעולה. השתייכותו הארגונית של שבאנה הייתה ידועה לנו, אולם שיוך ארגוני לא כשלעצמו תנאי מספיק לסיווגו של הרוג כ"משתתף בלחימה". בצלם איננו נוהג להסתמך על המידע שמצוי באתרי האינטרנט של הזרועות החמושות ברצועה לצורך קביעה פוזיטיבית על האירועים אלא רק להבנת עמדת הזרועות החמושות אודות השתייכותו הארגונית של הרוג. עם זאת, שינינו את הסיווג של שבאנה במאגר המידע ל"יעד לחיסול", כיוון שמהמידע עולה שכוחות הביטחון כיוונו התקפה ספציפית אל מכוניתו.

ברצוני להבהיר שבניגוד למה שאתה מציין במאמרך, השינוי בקיטלוג ההרוגים בהתבסס על הפרשנות החדשה של הצלב האדום הבינלאומי איננו רטרואקטיבי. הגישה החדשה של הצלב האדום הכוללת את המושג של "תפקיד לחימה מתמשך" התפרסמה ב-2009 לאחר תהליך שארך כשש שנים, במהלכו נערכו דיונים של קבוצות עבודה של מומחים למשפט ההומניטארי הבינלאומי.