נחום ברנע, פרשן החצר של ראש ארגון הפשע,
אהוד אולמרט, עושה זאת שוב. יחד עם
ארנון מוזס, מו"ל ובעל השליטה בעיתון
ידיעות אחרונות, הוא פועל, גם בימים אלה, כדי לחלץ את אולמרט מאימת הדין, או למצער - לשפר את דימויו המושחת, בעיני הציבור. לשם כך הקדיש ידיעות אחרונות את כותרתו בעמודו הראשי, ובנוסף שני עמודים קדמיים (יום ג', 11.05.10).
ברנע, שהפך לבעל-כזבים מקצועי, אינו בוחל באמצעים. "עדות: התעריף להרצאה של נתניהו למען ילדים מוגבלים" - נכתב בכותרת גג ברשימתו מיום שלישי. "50 אלף דולר ב-50 צ'קים" - זעקה הכותרת הראשית, ולצידה תמונה ענקית של נתניהו.
בתקופה הרלונטית, אגב, נתניהו היה איש פרטי ולא נשא שום תפקיד ציבורי. העובדה שההרצאה לא יצאה אל הפועל וסכום זה לא שולם, וכי כספים אלה לא התבקשו על-ידי נתניהו אישית ולא ניתנו, לא הרתיעה את ברנע מהפצת השקרים.
שקרן עם קבלות
אין ולא יכול להיות ספק: כדי לסייע לאולמרט - שבסיועו וממנו קיבל ברנע את פרס ישראל לעיתונות - מנסה ברנע להרוס את דימויו של נתניהו בקרב הציבור, ולהציגו כאיש מושחת וחסר עכבות, שרואה רק את טובתו. ולכן, כביכול, דרש 50 אלף דולר מארגון אקי"ם תמורת הרצאה בארה"ב בערב גיוס כספים למען הארגון. לטענת ברנע,
אהוד ברק דרש 30 אלף דולר להרצאה, מה שמעיד, לגישתו, על-כך שמדובר בנורמה נרחבת, אף אם נפסדת היא.
ברנע, שקרן עם קבלות - על שקריו הרבים לטובת אולמרט דיווחנו כאן עשרות פעמים מאז שהתחלנו בחשיפות בפרשות אולמרט - מבקש לצרוב בתודעת הציבור בכלל ובית המשפט בכלל, כי יש להחיל "גזירה שווה" על נתניהו, כמו על אולמרט, משל שניהם פעלו על-פי אותן נורמות. לגישתו, בנסיבות אלה אין מנוס, כביכול, ממילוט אולמרט ממשפטו הפלילי בפרשת ראשונטורס.
העובדה שאהוד אולמרט מועמד לדין על קבלת כספים במרמה - ולא בשל כספים שקיבל או לא עבור הרצאות - מחמת זאת שנטל לכיסו מימון כפול לנסיעותיו, ורימה את אותם ארגונים, אינה "מזיזה" לברנע. פרשן החצר פועל באופן מגמתי ואף זדוני, תוך עשיית שימוש בעיתון הנפוץ במדינה, לשיבוש מהלכי המשפט של אולמרט. מטרתו, כאמור, מקדשת את האמצעים.
ברנע מנסה להוביל בכחש את הקורא, כדי שזה יגיע למסקנות כאילו אולמרט נהג כרבים אחרים ולכן אין מקום להעמידו לדין. ברנע משקר לקורא, פשוטו כמשמעו, כאשר הוא מציג את המקרה הנטען - בין שנתניהו אכן ביקש 50 אלף דולר להרצאה עבור אקים, בין שנציגו אכן ביקש במקומו סכום זה, ובין אם הסיפור לא היה ולא נברא - כהוכחה לכך שאלה הן הנורמות, ולכן, לדידו, מסקנה אחת היא: משהוגש כתב אישום נגד אולמרט, יש לזכותו בנימוק של "הגנה מן הצדק".
שימוש מעוות ומסולף
כדי לבסס, כביכול, את התזה החדשה מבית המדרש של ארנון מוזס, עושה ברנע שימוש מעוות ומסולף בעדותו של דניאל ברעם, מנהל קשרי החוץ של ארגון אקים. ברעם, אחד האישים שעסקו בגיוס כספים לאקים, מסר עדות במשטרה, ואחר-כך בבית המשפט, וסיפר, בין היתר, על הניסיונות לגייס את אהוד ברק ו
בנימין נתניהו להרצאות. על-כך כתב ברנע (ציטוט, 11.05.10):
- בשני המקרים העדים מוכנים לספר בהרחבה על ניסיונם בגיוס אנשי ציבור להתרמה בחו"ל. הם מציעים מידע, אבל לחוקרי יאח"ה אין עניין. "זה לא ממש חשוב", פסק החוקר איתי. הם לא שואלים, בין השאר, מה בדיוק היו אמורים להגיד לתורמים. הם לא שואלים האם היו אישי ציבור נוספים שדרשו שכר או שווה-שכר מהארגונים האלה.
- השאלות האלה חשובות משתי בחינות: יתכן שנעשו עבירות שמחייבות חקירה; ויתכן שהנורמות הנפסדות, שנדונות כרגע במשפט אולמרט, לא היו נחלתו של איש ציבור אחד. הנאשם זכאי במקרה כזה למה שמכונה בחוק "הגנה מן הצדק". לכן אין ספק שהעדויות האלה, ועדויות דומות, יידונו בהרחבה בהמשך משפט ראשונטורס. ולציבור תינתן הזדמנות ללמוד יותר על הדרישות שהציגו אישי ציבור או נציגיהם לעמותות פילנתרופיות שגייסו סיוע בגיוס תרומות.
הנה כי כן: ברנע מנסה לעשות דה-לגיטימציה לנתניהו ובמקביל לשתול את הרעיון, לפיו יש לזכות את אולמרט בשל "הגנה מן הצדק". העובדה שאולמרט הוא שביצע עבירות פליליות של קבלת דבר במרמה, והונה, פשוטו כמשמעו, ארגונים כמו יד ושם ואקים - עבירות שנתניהו לא ביצע ואין ולא הועלתה טענה שכזו - אינה מרתיעה את ברנע. הוא בשלו, והוא ממשיך ב"נתיב הצדק" שתווה עבור אולמרט גם בפרסום הנוסף בידיעות אחרונות (12.05.10) תחת הכותרת: "חשבון הדולרים". של נתניהו, כמובן.
יד רוחצת יד
לו היה מדובר בעיתונאי זוטר, ולו היה מדובר בעיתון בעל תפוצה נמוכה, ניחא. אלא שעסקינן בכל זאת בעיתונאי שקיבל את פרס ישראל, מידיו של אולמרט, ונחשב בטעות בקרב רבים ותמימים כאדם הגון רציני ומקצועי, ובעיתון הגדול במדינה, שמפיצים עוד ועוד שקרים, משיקולים עסקיים-כספיים. בזאת נעסוק בקרוב.
