|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הסגת גבול לשכת עוה"ד לא תשלול שכ"ט
|
ביהמ"ש קבע כי גם אם חברה מספקת שירותים אשר יוחדו לעורכי דין, וזאת בניגוד לחוק, לא ישלל ממנה שכר הטרחה ● פרשת פיצוי נמרץ - המשך השתלשלות האירועים
|
|
בנסיבות מסוימות, חברה למימוש זכויות רפואיות זכאית לקבל שכ"ט [AP]
|
|
|
|
|
|
|
פרשת 'פיצוי נמרץ' 2? בית משפט השלום נדרש להכריע (יום ה', 13.05.10) בסוגיה שעלתה כבר בפרשת 'פיצוי נמרץ'. להזכיר - בעניין פיצוי נמרץ, עתרה חברה אשר מספקת ללקוחותיה שירותי 'פיצוי סוציאלי' (בגין תאונות עבודה, תאונות דרכים וכדומה) כנגד הוספת כלל 11ב לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, אשר נועד לגדר את מקצוע עריכת הדין ולהגן עליו מפני מתחרים, וכן - לטענת הלשכה - להגן על ציבור הלקוחות ועל האתיקה המקצועית של עורכי הדין. כלל 11ב קובע כי בית המשפט לא ידרש לתביעת שכר טירחה של מי שאינו עורך דין ואשר הסיג את גבול המקצוע - על-ידי ביצוע פעולות אשר יוחדו לעורכי דין - כאשר הסעיף מונה שורה ארוכה מאד של פעולות, הכוללות את כל סוגי היצוג - כמעט - אל מול כל גוף ממסדי אפשרי - קצין התגמולים, מס הכנסה, המוסד לביטוח לאומי, רשם החברות, רשם העמותות, ועוד ועוד ועוד - קצרה היריעה מלהרחיב. בפרשת פיצוי נמרץ הכריע בג"צ לטובת לשכת עורכי הדין וקבע כי חברות מסוג 'פיצוי נמרץ', אשר מספקות לציבור שירותי קבלת פיצוי סוציאלי בגין נכות (מחברות הביטוח, מן המוסד לביטוח לאומי וכו'), אינן יכולות לבצע פעולות אשר נתחיידו לעורכי הדין, וכלל האתיקה אשר שולל מחברה כזו שכר טירחה, הינו מידתי. בין יתר הנימוקים קבע בג"צ כי בכך מגן הכלל על עורך הדין מפני סיטואציה של ניגוד עניינים שכן - אם עורך הדין מקבל לקוחות דרך חברה מסחרית- נאמנותו נתונה לחברה ולא לקוח, וכן - קבע בג"צ, הכלל מגן על ציבור הלקוחות הפוטנציאלי, שכן חברות מסחריות אינן כפופות לכללי האתיקה המשפטית. הצלחת לשכת עורכי הדין ב בג"צ פיצוי נמרץ עודדה את הגיבור בסיפור שלנו לעשות מעשה - הוא קיבל שירותים מתואמתה של 'פיצוי נמרץ', חברת 'בר-מדיקס' אשר מתמחה בהשגת אחוזי נכות ופיצויים בגין נכות/מחלה/פציעה/פגיעה מן המוסדות הרלוונטיים, ו"זכה" בכ-25% נכות מן המוסד לביטוח לאומי, כפיצוי על אירוע לב במהלך העבודה. ברם, כשהכסף בכיסו ואחוזי הנכות באמתחתתו - ביקש חן שלא לשלם לחברה, תוך שהוא מטיל יהבו על בג"צ פיצוי נמרץ וסמוך ובטוח שאם בג"צ קבע שאין לשלם שכר טירחה למי שמשיג את גבול מקצוע עריכת הדין - מקל וחומר יקבע כך בית משפט השלום. ברם, פסק דינו של בית משפט השלום (השופט יאיר דלוגין) היה מורכב יותר, והתייחס לשורה של ניו אנסים - כך לדוגמה קבע השופט דלוגין כי לא כל הפעולות שביצעה חברת 'בר-מדיקס' עלו כדי השגת גבול המקצוע - שכן מילוי לקוני של טפסים של המוסד לביטוח לאומי אשר אינו דורש מיומנות משפטית אינו פעולה שנתייחדה למקצוע עריכת הדין. אמנם, פסק השופט דלוגין, הגשת ערר על החלטת המוסד לביטוח לאומי מהווה פעולה משפטית אשר ביצועה עולה כדי השגת גבול מקצוע עריכת הדין, אך חברת 'בר-מדיקס' לא הגיעה לשלב זה שכן לנתבע נקבעו אחוזי נכות מספקים בידי המוסד לביטוח לאומי ולא היה כל צורך להגיש ערר. השופט דלוגין קבע כי בניגוד ל"עריכת פעולה משפטית אשר יש בה כדי להסיג את גבול המקצוע", אשר שוללת מן החברה המבצעת פעולה זו את זכאותה לקבלת שכר טירחתה, התחייבות בחוזה לערוך פעולה כזו אינה שוללת את שכר טירחתה של החברה. עוד קבע השופט דלוגין כי גם אם מרבית הפעולות אשר ביצעה 'בר-מדיקס' אינן עולות כדי השגת גבול המקצוע, ומקצתן כן - עדיין - אין לשלול את שכר הטרחה כולו אלא רק את החלק היחסי, אשר מתייחס לפעולות ה'אסורות'. שורה ארוכה של טענות נוספות של הנתבע נשללו - לדוגמה שלא קרא את החוזה, שכן חזקה על מי שחתום על חוזה כי קראו והבינו, וכן כי חברת 'בר-מדיקס' התרשלה כלפיו - דבר שלא הצליח להוכיח. עם זאת, חלקן של טענותיו נקבלו - השופט דלוגין מצא כי חברת 'בר-מדיקס' הטעתה את חן בכך שהובילה אותו לסבור כי במסגרת שירותיה יקבל חוות דעת רפואית בלא כל תוספת תשלום (ולא כך היה), וכן כי התנאי בחוזה האחיד של החברה ולפיו במקרה של אי תשלום - הפיצוי המוסכם יעמוד על סך של כ - 15,000 ש"ח, אינו סביר שכן הנזק היחיד שנגרם לחברה מאי-התשלום הוא הפרשי הריבית וההצמדה. לאור העובדה שתביעת 'בר-מדיקס' נתקבלה בחלקה, נפסק כי חן ישלם לחברה את שכר טירחתה, בלא הפיצוי המוסכם, וכי כל צד ישא בשכר טירחת עורכי דינו. |
|
ביום 4.5.04, פנה הנתבע, אברהם חן למשרדי "בר-מדיקס", על-מנת לקבל סיוע במימוש זכויותיו במוסד לביטוח לאומי, בעקבות אירוע לבבי שעבר במהלך עבודתו ביום 25.2.04. במהלך הפגישה, הוסבר לנתבע בעל-פה, על השירות אותו הוא עומד לקבל, הוסבר לו כי השירות כרוך בתשלום וכן הנתבע הוחתם על מסמך שכותרתו "תאור השירות". בסיום המו"מ בין הצדדים, נכרת ונחתם חוזה למתן שירותים ובנוסף, מילאה בר-מדיקס טופס שכותרתו "טופס פרטי לקוח". אולם, משדרשה 'בר-מדיקס' את שכר טרחתה, סירב אברהם חן לשלמו.
|
|
לטענת התובעת, בר-מדיקס, מילאה את כל התחייבויותיה שבחוזה והנתבע קיבל את מלוא השירותים שהיה זכאי לקבל לפי ההסכם. התובעת צירפה לתביעה כרטיס רישום שוטף, בו נרשמו כל הפעולות שבוצעו בעבור הנתבע. לטענת התובעת, עקב פעולותיה, נקבעה לנתבע נכות בשיעור 25% במוסד לביטוח לאומי והוא זכה להטבות כספיות בשל כך. מיד לאחר קבלת ההטבות הכספיות, הנתבע ניתק קשר עם התובעת ולא שילם לה את שכרה, כפי שהתחייב בחוזה. בהתאם לתחשיביה, חייב הנתבע לשלם לתובעת בעבור שירותיה, סך של 24,240 ₪. בנוסף, מבקשת התובעת לחייב את הנתבע בתשלום של 15,000 ₪, בגין פיצוי מוסכם בשל התחמקותו מתשלום שכר הטרחה, ובסך הכל, בצירוף ריבית עליה התחייב במקרה של אי תשלום - 41,980 ₪. פניותיה של התובעת, לרבות מכתב אזהרה שנשלח ע"י בא כוחה, לא נענו. התובע חייב לשלם לתובעת את שכר הטרחה מכוח עילה חוזית וכן מכוח עילה של עשיית עושר ולא במשפט.
הנתבע טוען כי השירותים, אותם מתיימרת התובעת ליתן במסגרת חוזה ההתקשרות, כגון מתן ייעוץ, סיוע וייצוג לנפגעים מאירוע בריאותי, המעוניינים לממש את זכויותיהם על-פי דין או על-פי פוליסת ביטוח, הינם שירותים שנתייחדו לתחומי העיסוק של עורכי הדין בישראל ולפיכך מדובר בעיסוק בפעילות אסורה ובהסגת גבול של מקצוע עריכת הדין, בניגוד לסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א- 1961. לפיכך, על-פי סעיף 98 לחוק הנ"ל, לא ייזקק בית המשפט לתביעת שכר בעד השירותים הללו. כמו כן, טוען הנתבע כי החוזה נוגד את תקנת הציבור ויש לראותו כבטל בהתאם לסעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973. זאת ועוד: החוזה אינו משקף את ההבטחות והמצגים כפי שהובאו בפני הנתבע ואשתו ועל כן טוען הנתבע כי ההתקשרות בחוזה נבעה מהטעיה. התובעת לא קיימה התחייבויותיה לפי החוזה, התרשלה וגרמה לנתבע פגיעה בזכויותיו בדין. התובעת לא הגישה חוות דעת רפואית מטעם הנתבע למוסד לביטוח לאומי, לא הגישה ערר על החלטת הוועדה הרפואית, לא טרחה לשלוח את הנתבע לבדיקה רפואית כלשהי מטעמה ולא פעלה כלפי פקיד השומה במס הכנסה. עוד הוסיף הנתבע כי בכוונתו להגיש נגד התובעת תביעה כספית בגין הנזקים הכלכליים שנגרמו לו, עקב מחדליה וייעוצה הכושל והבלתי מקצועי. מוסיף וטוען הנתבע כי החוזה עליו מושתתת התביעה, הינו חוזה אחיד, כהגדרתו בחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 והוא כולל תנאים מקפחים, כגון התנאי בדבר פיצוי מוסכם. לבסוף טוען הנתבע כי התצהיר שצורף לכתב התביעה, נוגד את תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שכן התצהיר אינו מפרט את זהות המצהירה, זיקתה לעובדות שבכתב התביעה והטעמים לכך שנתנה את התצהיר במקום התובעת. כמו כן, טוען הנתבע כי הוא זכאי להשבת המקדמה ששילם בסך של 1,200 ₪.
|
|
- האם מילוי טופס 'פגיעה בעבודה' למוסד לביטוח לאומי מסיג את גבול המקצוע?- היות ולצורך טופס זה נדרשות עובדות, אך לא נדרש כל שיקול דעת משפטי, או ידע משפטי, אין מדובר בהסגת גבול המקצוע. גם טופס התביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות לעבודה הינו טופס מובנה אשר יש למלא בו בצורה טכנית פרטים ועבדתיים הקשורים בנפגע, בפרטי הפגיעה, בפרטי מקום העבודה, ואין צורך בידע משפטי בכדי למלאו. זאת ועוד – המוסד לביטוח לאומי אינו "טריבונל מעין שיפוטי" וגם מטעם הזה יצוג מול המל"ל על ידי 'בר-מדיקס' הינו כדין. עם זאת, היות וועדת הערר הינה 'טריבונל מעין שיפוטי', הכנת הערר עבור הנתבע נעשתה תוך השגת גבול המקצוע ובניגוד לסעיף 20(1) לחוק לשכת עורכי הדין.
- האם בנסיבות שבהן מרבית פעולות התובעות היו כדין ורק פעולה אחת (הגשת ערר) בוצעה תוך הסגת גבול המקצוע, זכאית התובעת לשכר טרחה? - אי החוקיות של הגשת הערר, איננה מחייבת את פסילתו של כל ההסכם. מכוח סעיף 98 לחוק לשכת עורכי הדין, אשר לפיו 'לא ידרש בית המשפט לתביעה בגין שכר טרחה בגין שירות שנתייחד לפי החוק לעורכי דין', מוסמך בית המשפט לשלול שכר טרחה באשר לאותן פעולות אשר בוצעו תוך כדי הסגת גבול המקצוע, אך לא לאיין את החוזה בכללותו. פרשנות זו מתחייבת לנוכח העובדה שחופש העיסוק הוכר כזכות יסוד וכי הכלל הינו כי כל אדם רשאי לעסוק בכל עיסוק שלא הוגבל במפורש בחוק.
- האם 'בר-מדיקס' התרשלה כלפי התובע? - 'בר-מדיקס' ניהלה רישום שוטף, בהתייחס לכל הפעולות אשר ביצעה בעבור הנתבע, שלעניין דיני הראיות הינו 'רשומה מוסדית' לכל דבר ועניין. לא הוכח כי היא התרשלה.
- טענת הנתבע ולפיה לא קרא את ההסכם אינה יכולה להשמע - משום שחזקה על מי שחתם על הסכם, שקראו והבינו, והן משום שלגופו של עניין – התובע תיקן תיקונים בהסכם ועל כן חזקה עליו שקרא את תוכנו והבינו.
- האם הנתבע הוטעה? - לטענת הנתבע, הובטח לו כי ילווה לועדה רפואית וכי תנתן לו חוות דעת רפואית על חשבון החברה וזו לא ניתנה, ואכן – עיון בהסכם מעלה כי הוצג בפני הנתבע מצג ולפיו חוות דעת רפואית כלולה בהסכם, וכי לא מדובר בהוצאה שאמורה להשתלם מכיסוי של הנתבע, וכן שיזכה לליווי צמוד לוועדה. נכון, אמנם, שעדות הנתבע סותרת את האמור במסמכים הכתובים אולם חל פה חריג ה'מרמה' ולפיו ניתן לסתור את האמור ברשומה מוסדית מקום בו נטענת טענת מרמה. לאור האמור לעיל, אי מתן חוות הדעת ואי מתן הליווי המובטח לוועדה מהווים הפרה של ההסכם וכן הטעיה מצד הנתבעת.
- האם הפרת ההסכם וההטעיה יש בהם כדי להוביל לדחיית התביעה? - לא, משום שאך ורק עם ביטול ההסכם, משוחררים הצדדים מהתחייבויותיו וזכאים להשבה ולשאר ולשאר התרופות הנזכרות בחוק. במקרה דנן, הנתבע לא הוכיח וגם לא טען כי ביטל את ההסכם. להפך, חרף אי הגשת חוות הדעת וחרף העובדה שלא לווה לוועדה, המשיך הנתבע לצרוך את שירותי התובעת. רק למן חודש ינואר 2007 החל שלא להגיב לפניות התובעת וטען בפני התובעת כי אינה זכאית לשכר כלשהו; אין זכר בחומר הראיות ולו למכתב בודד מאת הנתבע לתובעת במהלך כשנתיים וחצי ומעלה של שירות, בדבר הפרת ההסכם או הטעיה מצד התובעת, לא כל שכן ביטול ההסכם. הנתבע ביטל את החוזה באיחור ניכר, ולא בתוך "פרק זמן סביר" – ועל כן – הוא אינו זכאי להינות מבטלות החוזה עקב הטעיה, וגם אם החוזה היה בטל, היות והשבה אינה אפשרית שכן השירותים נתנו, על הנתבע לשלם את שווים וזאת מכוח סעיף 21 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973.
- הנתבע לא הרים את נטל הראיה כי ההפרות הנטענות מצדו של החוזה, הסבו לא נזק - כך לדוגמא הוא נמנע מלהביא חוות דעת מטעמו אשר תתמוך בטענתו ולפיה – לו היה מצטייד בחוות דעת, היו מוגדלים אחוזי נכותו. משלא הוכח נזק אין להפחית את סכום שכר הטרחה אשר מגיע לנתבעת.
- האם החוזה עליו החתימה הנתבעת את התובע הינו חוזה אחיד אשר כולל תנאים מקפחים, כגון התנאי בדבר פיצוי מוסכם? - אכן, בסעיף 6 להסכם נכתב כי:
- "6. מילוי התחייבויות, פיצוי מוסכם ומקום שיפוט: ... במידה ויהיה ניסיון להתחמק מתשלום, תגבה בר מדיקס 35% נוספים, מהמופיע בסעיף 2, אך לא פחות מ- 15,000 ₪ (לפי הגבוה מבינהם), כפיצוי מוסכם, בגין הנזקים שיגרמו לה..."
המדובר בפיצוי מוסכם אשר בית המשפט רשאי להתערב בו וזאת מכוח סעיף 15(א) ל חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1971, ככל שאין כל יחס סביר בין הפיצוי המבוקש בגין ההפרה שנטענת ולבין הנזק שניתן היה לצפות בעת כריתת החוזה שייגרם כתוצאה מההפרה הנטענת. במקרה דנן, הסעיף אינו מבחין בין אי תשלום של מלוא השכר ולבין אי תשלום חלק מהשכר שיכול גם לעמוד על סכום נמוך של אלפי שקלים בודדים ותיאורטית אף פחות ודי בכך כדי לקבוע כי הוא נעדר כל יחס סביר. מעבר לכך, מדובר בהפרה של אי תשלום שכר טרחה. הנזק הצפוי כתוצאה מכך הנו הפרשי הצמדה וריבית או לחילופין, ריבית בשיעור שנגבה על יתרות חובה בבנק, ככל שזהו המצב. במקרה דנן, לא נטען ולא הוכחה ריבית כלשהי. לפיכך, יש להוסיף לשכר הטרחה שנתבע, לכל היותר, הפרשי הצמדה וריבית כדין.
|
|
על הנתבע לשלם לתובעת את שכר טרחתה בסך של 24,240 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. כמו כן, הנתבע ישלם לתובעת את אגרות המשפט. הסכומים שנפסקו ישולמו על ידי הנתבע לתובעת תוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לידיו.
לגבי שכר טרחה, משנדחתה חלק מהתביעה ומשעתרה התובעת לתשלום פיצוי מוסכם שלא היה מקום מלכתחילה לתבוע אותו, תוך הגדלת סכום התביעה בצורה משמעותית ונוכח הממצאים לגבי הטעיית הנתבע, בעיקר לגבי הגשת חוות דעת, כל צד יישא בשכר טרחת עורך-דינו ושאר הוצאותיו, למעט אגרות, אשר כאמור, ישולמו על ידי הנתבע לתובעת.
|
|
- בבית משפט השלום בתל-אביב - בפני השופט יאיר דלוגין - בשם 'בר-מדיקס' (התובעת) – עו"ד צבי רוטמן - בשם אברהם חן (הנתבע) - עו"ד מיכל בירותי
|
|
|
תאמ (ת"א) 29745-08 בר מדיקס בע"מ נ' אברהם חן (ניתן: 13.05.10).
|
|
| תאריך:
|
22/05/2010
|
|
|
עודכן:
|
22/05/2010
|
|
ענבל בר-און
|
|
הסגת גבול לשכת עוה"ד לא תשלול שכ"ט
|
|
|
"היעלה על הדעת לטעון כי שותף במקרקעין יכול לכפות על שותף אחר החזקה ייחודית במקרקעין, תוך תשלום דמי שימוש שאינם מוסכמים?!" שאלה רטורית זו הועלתה (יום ד', 3.02.10) בידי שופט בית משפט השלום בתל אביב, ישי קורן, בתביעת פינוי אשר הגישה חברת אוטו-חן כנגד חברת 'קמור', לפינוי שטח מסחרי רחב ידיים אשר מצוי בבעלות של השתיים, ואשר מושכר על-ידי 'קמור' לצורך מכירת מכוניות במסגרת עסקיה.
|
|
|
|
|
"זהו מסוג אותם מקרים שאם תותר חשיפת הגולשים - לא נמצא אותם עוד במקומותינו שכן אם אדם יידע שזהותו תיחשף, הוא יימנע מחשיפת הפרטים מחשש שיבולע לו בעקבות כך". כך קבעה (יום ב', 15.12.09) שופטת בית משפט השלום בתל אביב, חדה וינבאום וולצקי, בבקשה שהגיש מכון התקנים לחשיפת זהותו של גולש, ככל הנראה עובד של המכון, אשר בעקבות פרסום ב-ynet על חריגות השכר במכון התקנים, כתב את התגובית הבאה:
|
|
|
|
|
נתחיל בחידה קטנה - בנוסח "חידות החיות". חידות רבות על חיות מתחילות בשאלה "מהו ירוק/קופץ/מסתובב/עם נקודות אדומות/אוזניים שמוטות" וכדומה, והמשיב צריך לנקוב בשמה של חיה הנושאת את התכונות האלו. באנלוגיה צורנית מ'חידות החיות' אשאל 'מהו סוג ההליך המשפטי אשר בו נפסקו בבית המשפט לתביעות קטנות כ 400 שקלים, בית המשפט המחוזי שדרג את הפיצוי לכדי 2500 שקלים, ובית המשפט העליון העלה את שיעור הפיצוי לסך של כ - 5,000 שקלים?' המבין במשפטים יתהה 'איזו מן חיה משפטית זאת', שכן הבקיא בתורת הפסיקה יודע כי לא בנקל, הליך אשר ראשיתו בבית הדין לתביעות קטנות, יסתיים בבית המשפט העליון. המלומדים בהרגלי הפסיקה של השופטים יודעים כי "לא בנקל תתקבל בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי" (או בשפה פשוטה של בני אדם ולא של משפטנים - לעיתים נדירות בלבד ידון בית המשפט העליון בערעור שהוגש על פסק דין של בית המשפט המחוזי אשר בתורו היווה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום) - ולבטח לא כשההליך החל בבית הדין לתביעות קטנות.
|
|
|
|
|
"האפשרות כי קיים קשר בין בני הזוג, היא אפשרות קיימת. דחיית העתירה משמעה כי קשר זה לא יוכל לבוא לידי ביטוי בחיים משותפים בישראל". כך קבעה (יום ג', 11.5.10) שופטת בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, רות רונן, בבקשה שהגיש דוד רביע, להיתר כניסה של רעייתו הטרייה ממולדובה לארץ, וזאת בכדי שהשניים יוכלו להוכיח בפני הרשויות את כנות כוונותיהם.
|
|
|
|
|
"גם אם נוצר חוסר שוויון בין הכנסותיהם החודשיות השוטפות של בני הזוג לעת הזאת, אין בכך כדי להוות נסיבה מיוחדת המצדיקה חריגה מהכלל שאת מכלול נכסי בני הזוג כפי שהם צברו במשך חייהם המשותפים יש לחלק בחלקים שווים". כך קבע (יום ה', 13.05.10 ), שופט בית המשפט המחוזי בירושלים דוד מינץ בערעור שהגישה פנסיונרית של בנק ישראל על קביעת בית המשפט לענייני משפחה כי עליה לחלוק את הפנסיה שהיא מקבלת עם גרושה, במסגרת 'איזון המשאבים' אשר מתחייב מחוק יחסי ממון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
הרמטכ"ל וראש השב"כ 'שקיבלו בארבע עיניים את ההחלטה האסונית לצמצם בהצבת הכוחות ב-7 באוקטובר, וכן ראש אמ"ן ומפקד דרום קיבלו אחריות וצריכים להתפטר, אבל ריבונו של עולם לא דקה אחת לפני ש...
|
|
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
|
|
|
צבי גיל
בקטע "דיינו" הנוסח האלטרנטיבי הוא "כמה מעלות רעות לאלוהים עלינו"  מתחילים באיתמר בן-גביר שהוא השר לשגעון הלאומי - דיינו, עוברים לשר האוצר ששודד את הקופה הציבורית - דיינו, ושר המשפ...
|
|
|
|
|
שמחה סיאני
איך נפלת גיבור? איך נפלת עידו, אך לא בידיים ריקות השארת אחריך ידיים מלאות במורשת קרב ואהבה למולדת, עם הטוב והפחות טוב שבה בית חם הותרת אחריך אישה וצאצאים שיאהבו את הבריות ואת ה...
|
|
|
|
|
יורם דורי
ההתמודדות על הנהגתה של מפלגת העבודה הפכה למשאל חברים האם תנועה מפוארת זו תשרוד או תפורק, תיטמא במפלגות אחרות ותיקבר בבית הקברות של ההיסטוריה יחד עם תנועות אחרות שזנחו את האידיאולוג...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
